קטלוגים
-
ארז ישראלי – הפרעצלמן: האמת שבתוך ההתחזות
- סיגל ברקאי
- 31/12/2021
“הפרעצלמן הגיח לעולם כהמצאה ראשונית ומקורית, המאפשרת לאמן להכיל עליה כל פנטזיה, ‘כלי ריק’ שדרכו ניתן להתבונן בדילמות האישיות והחברתיות שמעוררת ההיסטוריה היהודית-גרמנית”. סיגל ברקאי מתוך קטלוג התערוכה “Pretzelman Begins” בקרון גאלרי ברלין
-
יחיאל שמי – פיסול רליגיוזי
- יונתן אמיר
- 27/10/2021
אדם ברוך אפיין את עבודתו של יחיאל שמי כחילונית מתוקף היותה צורנית, אולם עיון במקורות התיאולוגיים של הפורמליזם ובפרשנות הקדושה באמנות מודרנית, מאפשר לחזור אל עבודתו של שמי ולדברים שאמר וכתב לאורך השנים, ולשאול האם אותה חילוניות גורפת שברוך וממשיכיו נזקקו לה כדי לדון בעבודות, היא אכן מושג הולם עבורן*
-
צורה של תכלית
- ארנון בן-דרור
- 21/10/2021
“מה שמרגש בחפצים שימושיים היא העובדה שהם שלוחה של האנושי בתוך עולם הדוממים. לא רק שהם מעשה ידי אדם, הרבה מהם נועדו למלא פונקציה שהאדם לא יכול למלא בעצמו, או מתקשה לבצע. הם כמו שיקוף של הפגיעות האנושית, והם מדגימים באופן מוחשי את הרצונות והתשוקות שלנו”. ארנון בן-דרור בשיחה עם אביגיל הופקינס מתוך קטלוג התערוכה “הגלישה הגדולה” בגלריה הלובי
-
בדרך לאוטופיה דיסטופית
- אלברט סוויסה
- 04/08/2021
“ארקין מאמצת ברצון סדרה של אמצעים, של טכניקות ושל שיטות על מנת לייצר ‘אווירה’, שהפכה ליסוד היסודות של החיים המודרניים בכללם, ללא יוצא מן הכלל, על אפה ועל חמתה של האמנות, המתכחשת לה ומתגוננת כנגדה מתוך תודעה כוזבת, בעודה משתמשת בה בכל אתר ואתר”, אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה “פייטה” של דוריס ארקין בגלריה באום אל פאחם
-
אחרית דבר*
- עידו גורדון
- 22/07/2021
“אם יש לך כמה שעות, לפני הביקור ב״קבורת חמור״, מומלץ ללכת דרך השדרה, ולעבור מתחת לשער הבטון ״אביב״. נעבור תחתיו שלוש פעמים, יד ביד עם מישהו אהוב מאוד, כאשר השמש מאירה את האבן באור ירוק”. עידו גורדון על התערוכה של דרורה דומיני “קבורת חמור”
-
אמנות המפה: צלקות, מחיקה, תפירה וחבישה
- גליה בר אור
- 17/07/2021
“העיסוק במקום במהלך פרק חיים של עשרים שנה הוא בעל משמעות. ההתמודדות היא עם הנעדר הנוכח במפה, אשר מקנן בגוף ובנפש – כי אין חציצה בין מרחב החוץ ובין מרחב הפְּנים האינטימי”. גליה בר אור מתוך קטלוג התערוכה “ארץ פצועה” של אריאן ליטמן
-
אור הקסם — הכישוף המחושב של המשכן
- דוד בהר פרחיה
- 11/07/2021
“מרחבי האור של המשכן, המוארים כדרך הטבע, הדהימו את דה מניל ופיאנו, בעיקר הודות לאיכות האור ה’נושם’ אותו חוו. רגע זה של התעלות אותו חוו מעלה את השאלות הבאות: מה היתה אותה סגולה ייחודית שחיפשו? מהן הסגולות הייחודיות של אור טבעי כאור ‘נושם’ במרחב התצוגה?”
-
האבן, העלה, וקונכיית החילזון
- אלברט סוויסה
- 20/06/2021
“אנרגיה עזה של ארוטיקה מורבידית וטורדת קורנת מהעבודות בצד אי נוחות ורושם של קיפאון מנוכר של דגימות מעבדתיות מניסוי מפוקפק שיצא אולי מכלל שליטה וננטש, ואיננו בטוחים שאנו רוצים באמת לעמוד על טיבו”. אלברט סוויסה על תערוכתו של איתן בן משה “סיפורה של Y”
-
שירת העצמות
- רן קסמי אילן
- 09/06/2021
“פסנתרים הם לרוב בריות יחידניות. על פי רוב יימצא כל אחד מהם בדד בסלונו או בחדר החזרות, באולפן או באולם התזמורת. אך כעת היו הפסנתרים לקולקטיב. לא עוד זרים, כי אם להקה. עדר. פסנתרי הפרא של דוניץ הם ממותות קדמוניות שנוהמות זו עם זו”. רן קסמי אילן מתוך קטלוג התערוכה “רועות” של מאיה דוניץ במשכן האמנים הרצליה
-
מלקטת, חולמת, מכשפת: שלוש פעולות לקראת צילום אורגני
- אבשלום סולימן
- 06/06/2021
“כהן היא אמנית המיומנת ביצירת מפגשים אקראיים-למחצה. היא מיטיבה לעבוד עם המאורע החד-פעמי, החולף והאפשרי. היא אינה “מבצעת” את התכניות המדוקדקות שהכינה מראש, אלא לוקחת בחשבון את מה שאינה יודעת עדיין, ונשארת פתוחה לפוטנציאל ההווה של התערוכה”. אבשלום סולימן מתוך קטלוג התערוכה “חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים” של איילת השחר כהן
-
“העתיד שרוי בחושך”
- אילנית קונופני
- 23/12/2020
“זעקת ההווה בתצלומיו של אפלבאום ממחאת בלפור מחפשת סדר חדש שיחזיר את הצדק, האמת והיופי לחיים העכשוויים; סדר שנובע מציות למנהיגים ולכללים שנובע מהסכמה ומהיענות לדרישות המצפון, ולא מכניעות, מפחד מעונש או מציפייה לשכר”. אילנית קונופני על התערוכה “העתיד שרוי בחושך” של תומר אפלבאום בגלריה של המחלקה לצילום, בצלאל
-
החינוך המיני של מפצחת האגוזים הקטנה
- גלעד פדבה
- 20/10/2020
“האוטוביוגרפיה הנשית, מבטאת את הבעיה הנלווית לכניסה של האישה-האמנית לתוך הייצוג. אוטוביוגרפיה כזאת חושפת את האפשרות או אי-האפשרות להתמודד עם התביעה של אוטוביוגרפיות להצבתו של ‘אני’ מגובש וכוחני”. גלעד פדבה על “ארון הספרים של לאה אגוזי” של מירי נשרי
-
קוברים
- דרורית גור-אריה
- 30/04/2020
“מרקוס ואקיג’י חושפים בדרכם-הם את הסדרים בקודש הקודשים הכנסייתי – הסקרמנטים. הם מְהַפּכים חוץ ופנים, מחליפים בין האינטימי והציבורי ומייצרים ריטואל הפונה אל החוץ, אל רחשי הרחוב”. דרורית גור אריה מתוך קטלוג התערוכה “גניזה – TBQ” של שחר מרקוס ונזקת אקיג’י בגלריה שכטר
-
המונומנט של האין
- בלו סמיון פיינרו
- 15/03/2020
“כפילוסוף, אני מרגיש שכל יצירה אמנותית היא יצירה של מונומנט, יצירה של ‘יש’ שבתוכו יש זמן, שמאפשר למצוא את הזיכרון של האירוע, גם בעוד כמה דורות”. דיאלוג בין האמן בלו סימיון פיינרו והפילוסוף הרב מרק אלן וקנין, מתוך קטלוג “שייך לשום מקום ולזמן אחר”, הביתן הרומני, ביאנלה בוונציה 2019
-
התקף ‘זאום’ – היסטוריה
- איווה גליסיץ׳
- 03/12/2019
“ביניאשוילי מתארת את חוויית ההגירה שלה במונחים דומים: היא עזבה את עיר מולדתה טביליסי והתיישבה בישראל, ונאבקה תחילה להפיק משמעות ממקום זר ומשפה בלתי מובנת. במקרה זה, במקום לחולל ‘התקף הזאום’, האמנית עצמה נפלה קורבן להתקף כזה”. ד”ר איווה גליסיץ’ מתוך קטלוג התערוכה “התקף זאום” של נינו ביניאשוילי
-
דברים זזים
- גליה בר אור
- 02/06/2019
״בדרך העבודה שלה, כנעני מתחקה אחר התזוזה הזו, שהיא הניגוד הגמור להגבהה או להקפאה המשמרת בפורמלין של נוסטלגיה וסטטוס את מה שחסום למבט. היא מתחקה אחריה ואף מניעה אותה בדרכה הנונשלנטית, נטולת הסנטימנט. המסד לשיתוף פעולה הוא תמיד סרבני בעיקרון״. גליה בר אור על תערוכתה של עפרי כנעני
-
אם יש לך מזל, בסוף כולם שם בסטודיו יחד אתך
- לארי אברמסון
- 30/05/2019
״אחת הזהויות העקשניות שמסתובבות אצלי זה זמן רב בסטודיו היא המרגל, סוכן חשאי שתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ומביא אתו בחזרה לסטודיו את ממצאיו, לראות הטובים הם או רעים״. פרק מספרו של לארי אברמסון ״הצייר הוא מרגל״
-
שלוש פעמים
- אילנית קונופני
- 16/03/2019
“היא צועדת בעקבות אביה, מתלווה לציידים. לפני עלות השחר היא יוצאת איתם אל המרחבים הירוקים. ארבע שנים חולפות. היא הופכת ציידת-צלמת”. אילנית קונופני מתוך קטלוג התערוכה “שלוש פעמים” של זהר אלעזר (קווהארדה)
-
קדחת חפירות
- דן אורימיאן
- 09/02/2019
“במהלך שישה עשורים של יצירה אילת קשוב למגמות המושגיות והוויזואליות המתפתחות באמנות הישראלית והבינלאומית. הוא מגיב בדרכו המקורית, שומר על עצמאות ומרחק מסוים מהמרכז”, מתוך טקסט קטלוג התערוכה “קדחת חפירות”, אברהם אילת
-
הפוכה בחושך
- נועה לוצקי
- 30/01/2019
“הרשיתי לעצמי לשחק, וגם לשנות ולהמציא חוקים חדשים תוך כדי תהליך העבודה. הביטחון שלי בידיעה שכל הידע כבר קיים בתוכי, ואני לא צריכה להראות או להוכיח לעצמי שאני עדיין שולטת בו, עזר לי להניח בצד את דפוסי העבודה המקובעים שלי”. נועה לוצקי בשיחה עם מרב סודאי מתוך קטלוג התערוכה “פרא”