דעות

  • הבארות האטומות של הנפש

    הבארות האטומות של הנפש

    ״אולי תגידו: כל עוד הצבא אוטם בארות בשטחים, יעקב דורצ׳ין לא צריך לעניין אותנו במיוחד. אבל העובדה שהפסלים הללו מתעדים אטימת בארות כמעשה פואטי, תוך עיוורון מוחלט לאטימת הבארות במציאות, בכל זאת שווה דיון״. איתמר מן על אטימת בארות באמנות ובמציאות

  • אי ציות אמנותי

    אי ציות אמנותי

    “בעוד הממשלה שלנו לוקחת השראה ממדינות שבהן המוסדות הדמוקרטיים מתפוררים, אנחנו יכולות לנצל את ההזדמנות וללמוד מניסיונם של מי שלוקחים חלק במאבקים דומים. אי אפשר להתעלם מכך שהתהליכים שמתרחשים בארץ ייחודיים – הכיבוש וחיינו לצדו מסייעים ליצירת התנאים המאפשרים את ניסיון ההפיכה הנוכחי. אך למרות זאת נדמה שגם אנחנו, כמו הפוליטיקאים שלנו, נוכל ללמוד ולקחת השראה מא.נשים שלא איבדו תקווה גם תחת משטרים דיקטטוריים, והמשיכו ליצור ולהיאבק תוך שימוש ביצירתיות ככלי להתנגדות”

  • דודה של שום־איש

    דודה של שום־איש

    “מה שמעניין במונח הוא שיש בו צורך. כלומר, יש חשיבות להגדרה ‘מי עושה זאת נכון’ ומי לא, כיוון שאם אין מקום שאליו השדה חותר אז אין בו צורך כלל. אם אין לו יכולת לבדל את עצמו ממי שמחוץ לו הוא מאבד כל קריטריון לכיד”. ידידיה גזבר מגיב למאמרה של חנה פרוינד-שרתוק “דודה, הגידי לנו כן”

  • דברים שלא שכחתי

    דברים שלא שכחתי

    אירוע אמנות רחב־היקף בהשתתפות יותר מ־30 אמנים מהארץ ומהעולם יתקיים בפסח הקרוב בתחומו של בית הספר התיכון הוותיק בארץ, ממוקדי החינוך המרכזיים מיום הקמתו ב־1905. במרכז הביאנלה התערוכה “התנסויות בלמידה”, באוצרוּת משותפת של רועי ברנד, סנדרה וייל ורולא ח’ורי, ובהשתתפות 33 אמנים בינלאומיים ובינמקומיים. לצד התערוכה תציע הביאנלה תכנית מגוונת של אירועים בשיתוף פעולה עם הפקולטה לאמנויות במדרשת בית־ברל והאקדמיה בצלאל

  • פגיעה ופגיעות

    פגיעה ופגיעות

    “התפתחות משבשת זאת פוגעת אנושות בקיום התרבותי, שכרוך באפשרות לבטא רגישות אנושית מתנגשת ומתפתחת. אמנות מקורית נוגעת בשבריריות הקיומית ומרכיבה את הזירה המגוונת של תחושות, מחשבות, מסורות, אמונות, כאב וצחוק שמקורם ביסודות השונים של החברה”. עמי שטייניץ קורא למחאה מאורגנת של איגוד האוצרים והאוצרות

  • דילן והנצח

    דילן והנצח

    “הוא משנה מלים, משחק עם ההגשה ועם הדיקציה, מלהטט בפסנתר ממש כשם שבעבר יצר סולואי גיטרות או מפוחית. הקול שלו חרוך ועמוק, אך הרבה יותר חיוני ונמרץ מאשר בהקלטות האולפן מהשנים האחרונות. בקצרה, הוא פורח ונהנה כמו נגן ברים במסבאה מטונפת בדרום העמוק של ארה”ב”. תומר שור היה בהופעה של בוב דילן באמסטרדם לרגל אלבומו האחרון, “הדרכים הקשוחות והפוחזות”, ושרד כדי לספר

  • לחיות לנצח, בענן

    לחיות לנצח, בענן

    דברים שנשאו זהר אלמקייס ואלינור דרזי בשולחן עגול שנערך ב־10 בנובמבר במסגרת תערוכתה של רות פתיר, ״אבא שלי בענן״ (המרכז לאמנות עכשווית – CCA, תל אביב), באוצרותה של תמר מרגלית

  • חזון המרחב המזרח־תיכוני־ערבי של עמי שטייניץ

    חזון המרחב המזרח־תיכוני־ערבי של עמי שטייניץ

    “על דרך השלילה, המוטו המנחה את פעילותו של שטייניץ בשדה האמנות הוא זה: אמנות חזותית שאינה מקיימת דיאלוג עם ‘תרבות כמושג ביקורתי ומעשי היא כמו לא קיימת'”. דברים שנשא פרופ’ יוסי יונה בהשקת “אזהרת מסע”, ספרו של עמי שטייניץ

  • אוצר ללא קירות

    אוצר ללא קירות

    “אם רוצים לאפיין בקצרה את מכלול עבודתו של עמי שטייניץ, ניתן לכנותו מתנגד משטר. במשך 40 שנה הוא חופר מנהרות מתחת לחומות המשטר האסתטי, מקיף אותן ומנסה למוטטן”. יונתן אמיר על “אזהרת מסע”, ספרו של עמי שטייניץ *

  • סולם יעקב של הלן אילון

    סולם יעקב של הלן אילון

    “אילון הפכה את המיתוס העתיק; האבנים ששימשו במיתוס המקראי־חז”לי כסמל לכיבוש ושליטה שימשו אצלה מטפורה לקשר בין נשים מהעמים השונים. את מטפורת הכיבוש והעוצמה היא האמירה ברעיונות של שיתוף, בסיפורים שהם משפחתיים ולאומיים – אבל גם אוניברסאליים”. דוד שפרבר בעקבות פרשת “ויצא”

  • ״אם לא יהיה עולם, לא תהיה גם אמנות״

    ״אם לא יהיה עולם, לא תהיה גם אמנות״

    העובדה שאנשים כועסים ומלגלגים על פעולת מחאה במוזיאון יותר מאשר על הנהגות פוליטיות ותאגידי נפט שמחסלים את העולם מעידה על סדר יום תרבותי דפוק. רונן אידלמן כותב על שפיכת מרק העגבניות על ציור החמניות של ואן-גוך בגלריה הלאומית בלונדון, ותוהה מדוע נבחר דווקא הציור הזה

  • “כיווני הרוח”, יחזקאל ירדני 1931–2022

    “כיווני הרוח”, יחזקאל ירדני 1931–2022

    “ירדני, ‘אמן של אמנים’, מורה ענק, נערץ ואהוב. יוצר מקורי, צנוע ויוצא דופן בשדה האמנות. נכח והשפיע בצמתים החשובים בתולדות האמנות בישראל, ואף הקדים את זמנו בנושאים וברעיונות מושגיים בפיסול”. שירלי משולם סופדת ליחזקאל ירדני

  • מאיר רקוץ׳: היום שאחרי

    מאיר רקוץ׳: היום שאחרי

    “הוא התמקד בצילום והחזיק בסטודיו בקרית המלאכה. את סבבי הטיפולים, ההבראה והנסיגה תיעד בחשבון הפייסבוק שלו בהתמדה ובעקביות. הוא לא חסך פרטים ואפשר למי שרצה בכך להיות אתו במקום שאליו מעטים כל כך מאפשרים להיכנס. בשנים האחרונות הפך את מחלתו למושא מחקר של ממש, וחווה אותה גם כמטופל, גם כרופא וגם כצלם”. יאיר ברק סופד למאיר רקוץ’

  • יונה שהכרתי: לזכר יונה פישר

    יונה שהכרתי: לזכר יונה פישר

    “הוא לא היה נוכחות פיזית אלא סוג של נוכחות רוחנית, מעין אב קדמון, האב המייסד של תחום האוצרות של האמנות הישראלית”. אמיתי מנדלסון סופד ליונה פישר

  • פרידה מהאדריכל ריצ’רד רוג’רס

    פרידה מהאדריכל ריצ’רד רוג’רס

    רם אהרונוב כותב על עבודתו עם האדריכל ריצ’רד רוג’רס, שנפטר בדצמבר

  • המודרניזם של יונה פישר

    המודרניזם של יונה פישר

    ״ה׳אמן של פישר׳ נשען ומתבסס על המטען הביוגרפי שלו ועל חוויותיו האישיות. עם זאת, על מטען זה לעבור מטאמורפוזה לכדי צורה, מרקם, צבע וקו״. דברים לזכרו של האוצר יונה פישר

  • חופש השחיקה

    חופש השחיקה

    “בית המשפט לא התבקש על ידי העותרים להתערב בהחלטה מקצועית אמנותית אלא נקרא למנוע את הפגם של פגיעה בה ובחופש הביטוי שלה. צנזורה, הסרת יצירה, אינם קביעת תוכן אלא צעד אלים של שלילתו”. עמי שטייניץ במאמר דעה על מקרה הצנזורה במוזיאון רמת-גן

  • מהי אמנות חיפאית?

    מהי אמנות חיפאית?

    “חיפה מתה להימכר. עינת קליש היא סוג של סמל של ההבטחה הזו, שגם תביא אתה אחת ולתמיד את מה שאמנים תמיד אמורים להביא אתם – ג’נטריפיקציה, עליה במחירים, ולבסוף השקעות בינלאומיות”. איתמר מן במחשבות על סצינת האמנות החיפאית

  • הפלסטינים על הציר שבו נטע אלקיים נמצאת ממילא

    הפלסטינים על הציר שבו נטע אלקיים נמצאת ממילא

    ״נטע אלקיים חיה בלב הסיטואציה הזאת, ונעה בדרכה המתונה בין הלבבות שיכולים לבעור ולהתהפך ברגע אחד לא מכוון. עומדת בלב ליבה של עוד דרמה פנימית קהילתית של העולם הערבי, והיהודיה הערביה נטע בתוכו״. אלברט סוויסה על דרישת ביטול השתתפותה של נטע אלקיים בפסטיבל Arabofolies בפריז

  • פואטיקת גרוטאות או פאתוס מלא קולטורה: יגאל תומרקין בתלת ודו-ממד

    פואטיקת גרוטאות או פאתוס מלא קולטורה: יגאל תומרקין בתלת ודו-ממד

    “באופן מפוכח יותר, אני מבקש לומר כי בעיני חלק מהעבודות הדו-ממדיות של תומרקין, שהגדיר בראיונות את עצמו כ״פסל שמצייר״ והרבה לעסוק בציור רישום והדפס – פרובלמטיות וסימפטומטיות כאחד לתופעה התומרקינאית המתרחשת מחוץ ליצירתו הפיסולית”. יקיר שגב במחשבות על עבודות הדו-מימד של תומרקין לאחר לכתו

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?