קטלוגים
-
-
קובייה, סוכה, מפעל, מגדל, בית
- דרורית גור-אריה
- 17/07/2023
“דדון משתייך למסורת של אמנים ששילבו בדימוי אחד רעיון ומבנה. ברוח מאמרה של רוזלינד קראוס על הרחבת שדה הפיסול, אפשר לחשוב על הרחבת הרעיון האדריכלי בעצם השימוש שעושים אמנים במילון האדריכלות וברעיונותיה, כאשר הדיון בשאלת המרחב חוצה את השיח המדיומלי”, דרורית גור-אריה על האדריכלות האוטופיסטית של ז’וזף דדון
-
דמוקרטיה אומרת: צילום מחאות, התנגדות ואי־ציות אזרחי בישראל
- חן שפירא
- 10/07/2023
“מניפה של קשרים והקשרים נפרשת בתערוכה המציגה מופעים של מחאה, התנגדות ואי־ציות אזרחי בישראל מאז שנות ה־70 ועד היום. התערוכה מנסה להתבונן במפגני המחאה מכמה פרספקטיבות, ולהציע מחשבה חדשה על משמעותן החברתית והפוליטית של מחאות בישראל”. חן שפירא על התערוכה “צילום מחאות, התנגדות ואי־ציות אזרחי בישראל”
-
אהבה במנות קטנות: עאסם אבו-שקרה
- גליה בר אור
- 18/05/2023
“עאסם ראה את עצמו קודם כל כצייר. כך הגדיר את עצמו כאשר התבקש, בסדר זה: צייר, ערבי, ישראלי”, גליה בר אור על עאסם אבו-שקרה מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום, אמני משפחת אבו-שקרה בעין-חרוד”
-
הפעם בלי שחור
- אילנית קונופני
- 08/05/2023
“אתי שוורץ מבקשת תערוכה בלי שחור. אף שמרבית עבודותיה מודפסות בשחור־לבן, היא מבקשת ממני לאצור עבורה תערוכת יחיד בלי שחור. אמנית שעבדתי עמה פעם אחר פעם כאוצרת של עבודתה, שהפכה לחברה, מבקשת בלי שחור”. אילנית קונופני מתוך קטלוג התערוכה “חלק יק”
-
היומיום: אריה ברקוביץ בחיפוש אחר גוף, מקום וזמן
- אורי דרומר
- 04/03/2023
“במוקד עולמו האמנותי של ברקוביץ – המשתרע על פני ארבעה עשורים ומקיף אובייקטים פיסוליים, רישומים, ציורים ותצלומים – עומדת חוויית ההגירה ומעבר מחוויה פנימית של גלות לחוויה של היטמעות בהוויה המקומית (בבחינת טרנספורמציה מתרבות אחת לאחרת ומשפה אחת לרעותה, כאשר לאמנות שמור תפקיד קושר, מגשר וחוקר)”. אורי דרומר במאמר מתוך ספר האמן ״אריה ברקוביץ עבודות, 2022-1968״
-
דרורה דומיני: שם דבר
- דלית מתתיהו
- 30/01/2023
“‘הרגיל’ אינו טוב או רע: הוא הכרחי. יש בו מן החיבה לעובדות ודגש על הפעולות המחוללות את ׳חוש המציאות׳, שכן ההתבוננות בפיסול של דומיני מְזמנת השתקעות בחוויה האישית של קיום יומיומי האחוז ברוח הדברים”. דלית מתתיהו מתוך קטלוג תערוכתה של דרורה דומיני “צידה לדרך ארוכה”
-
בתוך החממה
- תמרה אברמוביץ'
- 06/12/2022
“קבוצת חממת האמנות של מפעל הפיס בשיתוף גלריה אינדי מצליחה להעביר אל הצופה את השבריריות של השליטה האנושית, של הטבע, של החיים, של הגוף, ושל בית הזכוכית עצמו. שאלת ההגנה נעשית משמעותית כשעוסקים בחממות האמנים שפועלות בארץ בשנים האחרונות, שבהן האמנים ויצירות האמנות משולים לצמחים, והסוכן-האוצר הוא זה שמצוי בעמדת המטפל המפרה”. תמרה אברמוביץ’ מתוך קטלוג “מועד למקריות” בגלריה אינדי
-
מעֵבר לצורה ולצבע: וליד אבו-שקרה
- גליה בר אור
- 29/11/2022
“יצירתו של וליד אבו-שקרה, מחלוצי האמנות הפלסטינית, נבעה ממקור של עולם פנימי קדם-סמלי, ועדיין עוררה תחושות של שייכות לאדמה, לעץ הזית ולנוף המקומי. השפה החושית ועשירת הניואנסים שפיתח היתה למבע של אהבה למקום, ליופיו הפנימי ולמורשת העשירה המוטבעת בו”. גליה בר אור על עבודתו של וליד אבו-שקרה, מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום”
-
המהפכה הפמיניסטית של גלריה אנטיאה
- רות מרקוס
- 22/11/2022
“אמניות רבות, במיוחד אמניות ירושלמיות, החלו את דרכן האמנותית בגלריה. חלקן היו אמניות ידועות פחות, אך היתה להן אמירה פמיניסטית. בגלריה הוצגו תערוכות שהציגו אמניות שדנו בנושאים שונים מנקודת מבט נשית וגם תערוכות קבוצתיות שעסקו בנושאים פמיניסטיים כגון מושג היופי, הקשר בין נשים לטבע, כריתת שד, אמהות ועשייה אמנותית, אלימות נגד נשים, נשים בעת מלחמה ועוד”. רות מרקוס במאמר מתוך הספר: “שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה – מהפכה פמיניסטית באמנות הישראלית”
-
כך עוקרים השותלים
- יאיר גרבוז
- 17/10/2022
“מה גורם לשירה גפשטיין, אמנית ישראלית עכשווית, הפועלת לפחות שני דורות אחרי “חגיגת” מחיקת הניגונים והמזמורים, לנסות ולהציע וריאציה משלה למצב הפוסט-תיאטרלי של ראשית ימי המדינה? ייתכן שהיא מנסה להפנות את מבטנו לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים, שבזמנו נדמתה שוויונית ומאוזנת יותר מאשר במבט לאחור”. יאיר גרבוז על שירה גפשטיין במשכן לאמנות עין חרוד
-
על ה”קבוצה הלבנה” של עזריאל קאופמן
- אלברט סוויסה
- 23/08/2022
“הסתנוורות או הסתמאות כפולה היא אם כן החוויה הראשונית בתהליך הצפייה בציורי ה”קבוצה הלבנה”. המתבונן בהם מוּכֶּה סנוורים כפולים, סנוורים לאן שלא תביט. באופן הפוך ממצב של כניסה בצהרי יום לתוך מערה חשוכה, שאז עליך להמתין להתפוגגות החשכה וקבלת האור – כאן עליך להמתין להתפוגגות של השפעת האור ולקבלת הצבעים הבוהקים, ולהיפך”, אלברט סוויסה במאמר מתוך “מלת צלמו בראש בלב, עיונים באמנותו ובשירתו של עזריאל קאופמן”
-
חולמת עם אבנים
- מור קדישזון
- 15/08/2022
“אבני הנוף לא מתגלות בקלות. צריך לחפש אחריהן. צריך לרצות למצוא אותן. הן לא מונחות להן בכל פינה, בכל מקום. שולים אותן מבטן האדמה. רק יודעי-דבר שבאו בסוד המלאכה מיומנים לעשות זאת, יודעים היכן לבקש אחריהן”, מור קדישזון מתוך “אבני נוף / אבני מסע”, חוברת–אמן של יהושע (שוקי) בורקובסקי
-
באסטר קיטון של הציור
- אלברט סוויסה
- 01/08/2022
“יוצא שהציור של קדם בוקע מלכתחילה מפיצול חסר תקנה, אין לו אף אפריורי אלא רק בדיעבד מרובה ומתפצל שוב ושוב בתודעתו של הצופה. הכפיל אינו באמת כפול, והכפול אינו באמת מכפלה, והתוצאה היא משוואה שאינה שווה ועם זאת יוצרת יחס ממשי ולא מדומה”. אלברט סוויסה על תערוכתו של אלון קדם
-
חידות וחרדות
- דרורית גור-אריה
- 13/07/2022
“מיהו ה’אני’?, שואל סלוין. מהי מהות הקיום האנושי בעידן שבו מיטשטשים הגבולות בין האווטאר לאני, ועולה התהייה שמא הם אמיתיים במידה שווה. ומהו בכלל האמיתי?”. דרורית גור אריה בטקסט מתוך Shapeshifter, ספרו המונוגרפי של רן סלוין
-
מכתב על התעוררות האבן
- חגי כנען
- 03/07/2022
“מכתב על התעוררות האבן” של חגי כנען וצילומי אבני הנוף הנלווים לו מופיעים ב- “אבני נוף / אבני מסע”, חוברת–אמן של יהושע (שוקי) בורקובסקי, בהפקת קופסה שחורה, ינואר 2022
-
אביבה אורי, בין רישום לציור
- גליה בר אור
- 27/06/2022
” יש הבדל של שמים וארץ בין תשתית ההתבוננות הפנימית שבעומק הרישום של אביבה אורי לבין האופי הקולאז’י של הציור שלה. עבודות אלה אינן ‘רישום ציורי’, כפי שכינה זאת פישר, אלא הן כבר משהו אחר. משמעותי אם כן להבין את הקשריהן התקופתיים של עבודות הרישום בחייה ובפעולתה”. גליה בר אור מתוך הספר “אביבה אורי, סיפור בדים”
-
פרץ-רחל
- אלברט סוויסה
- 28/04/2022
“בחזית החזותית והמיידית של הציורים, בעיקר זו הפיגורטיבית, גואים תחומים שלכאורה אינם תחומים מובהקים של ההגות, מחוות עזות של חמלה, רכות, מיני-מגע וקירבה של גופים, תדהמות קיום, אבל בעומק, מגיח עולם של התכוונות פנומנלית שתובע את ההוגה המעמיק שלו”. אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה “בוהו” של רחל פרץ
-
“לשמור על העולם זוהֵר”: ירושלים של מארק ינאי
- דרור בורשטיין
- 11/04/2022
“מי שיחפש את קדושת העיר ב”מקומות הקדושים” דומה למי שיחפש את חיי האדם רק באיבר אחד שלו. אלו מקומות שרובם ככולם קדמו לתקופה הישראלית. הם מעשי ידי מוסלמים, ארמנים ונוצרים יותר מאשר מעשי ידי יהודים. והם נמצאים לא במקומות שעל מפת התיירים, אלא – ואת זה מראים הציורים”. דרור בורשטיין מתוך קטלוג התערוכה “פתח הבית” של מארק ינאי
-
יופיו של החטא או: על האמנות והחיים
- דר' קציעה עלון
- 24/03/2022
“ניפוץ האשלייה הרפלקסיבי שוובר חותר אליו קשור בעיני לחלקיות הקומפוזיציונית, למיקומה של האמנות במרחב החיים שלו – הניסיון למסגרה, למשמעה, להציב לה גבול ומחסום”. קציעה עלון מתוך קטלוג התערוכה “סנגווין” של ערן וובר בגלריה רוטשילד
