קומבינה – גיליון שבוע העיצוב

  • הקוגל, מקמבן השבת

    הקוגל, מקמבן השבת

    מה מקור השם קוגל? האם הוא מלשון “קוכן”, שפירושו בגרמנית עוגה? האם הוא הגייה יידישאית של המלה “כעיגול”, או, כפי שטוענת המסורת החסידית, מקור השם הוא בטעמו, כטעם המן שירד על בני ישראל במדבר, קרי ראשי-תיבות של הביטוי “כזרע גד לבן”? צוות FoodFabLab התחקה אחר גלגוליו של הקוגל בספרות ובאגדה, ברחובות ובמטבח.

  • מניפסט הקומבינה

    מניפסט הקומבינה

    אחרי המניפסט הקומוניסטי, מניפסט האדריכלות הפוטוריסטי ו”דוגמה 95″ הקולנועי, שהפכו עולמות כל אחד בדרכו, הגיע תורו של מניפסט המעצבים: עולם ישן עדי יסוד נחרב זה מכבר. הגיע הזמן לשנות ראש, להפוך כיוון ולהסתגל. המהפכה כבר כאן. ובשתי מלים: מניפסט הקומבינה.

  • אוטו-קומבינה

    אוטו-קומבינה

    “בכובעו כפריץ, היהודי רוצה חוקי תכנון ובנייה, אזרחות פחות או יותר שווה ומינהל תקין. בכובעו כיהודי, הפריץ רוצה ליישב כל מני מקומות שלדעתו יש בהם יותר מדי גויים ופחות מדי יהודים. אז הוא מקמבן את עצמו. השלטון מקים לו מנגנונים עוקפי שלטון שיקמבנו אותו והוא אותם”.

  • גלאט קומבינה

    גלאט קומבינה

    שיחה עם חוד החנית של עולם הקומבינה היהודי – מהנדס, משווק ומעצב שמתמחים במציאת פתרונות הלכתיים למוצרים פרקטיים שהם חלק בלתי נפרד מעולמם של דתיים ושומרי מסורת. החוליה החלשה בתעשייה הפורחת הזאת היא, כצפוי, העיצוב, השלב האחרון בסולם העדיפויות של ממציאי הפטנטים בחסות ההלכה.

  • משוגעים, עלו על הגג

    משוגעים, עלו על הגג

    “המרפסת – גג לעירוניות חדשה” הוא הפרויקט החדש של קבוצת מוסללה, הפועלת בירושלים מ-2009. את הסמטאות הציוריות של שכונת מוסררה, שם פעלה הקבוצה עד לפני כשנה וחצי, החליף בניין מגושם, ובמקום מיתולוגיה שכונתית מתמודדים אנשי הקבוצה עם אפרוריותו המשרדית של המקום, שהפך לסמל לכישלון מסחרי מיום שנפתח לפני כמעט 40 שנה. יונתן אמיר משוחח עם מתן ישראלי, ממייסדי הקבוצה ואחד הפעילים המרכזיים בה עד היום.

  • הקומבינטור, הפראייר והתעלולן-השוטה

    הקומבינטור, הפראייר והתעלולן-השוטה

    “הקומבינטור והפראייר אוהבים לפרוח במפגש בין רטוריקה של פתוס נשגב ובירוקרטיה נזילה, צבועה או שלומיאלית (מהסוג הסובייטי או המפא”יניקי). אם הקומבינטור לא מאמין לאף מלה בהוראות השימוש ומנצל את הפער שבין המוצהר והמעשי, הפראייר הוא קורבן שלו כשהוא מציית להן באמונה תמימה ובחרדת קודש של הולך-בתלם”.

  • הייתי שם כשזה קרה

    הייתי שם כשזה קרה

    אחרי שלוש שנים של גלות מאובקת במחסני עיריית תל-אביב, הוחזרה יצירתו של מנשה קדישמן, “התרוממות”, הידועה יותר כ”פסל שלושת העיגולים”, לכיכר הבימה המחודשת שתיכנן דני קרוון. מה, לא הייתם שם?

  • כיצד לשקר בעזרת ויזואליזציה של נתונים

    כיצד לשקר בעזרת ויזואליזציה של נתונים

    “אני מאמין ששפה חזותית היא חלק אינטגרלי של חשיבה אנליטית, העמקה ותקשורת. אבל אני מציע שלא נציב לעצמנו כמטרה תקשורת חזותית נקייה מכל רבב. הקו הישר שכביכול מתחיל בנתונים ובמידע ועובר דרך אמצעים חזותיים אל עבר ידע ותבונה אינו קיים, ואל לנו להעמיד פנים שכן”. מושון זר-אביב מציע ניתוח עומק של כמה אינפוגרפיקות ותובנות על אמיתות ושקרים חזותיים.

  • העולם שייך למנציחים

    העולם שייך למנציחים

    “חגית לאלו ללא ספק ראויה לתערוכות היחיד של עבודותיה, אבל ההתנהלות כאן מעוררת מחשבה דווקא על אמניות שאין מי שיקדם את הצגתן במוזיאון באמצעים כלכליים”. דוד שפרבר תוהה כיצד קרה ששני המוזיאונים הגדולים בישראל העניקו קיר הנצחה ותערוכות יחיד לאמנית שלא זכתה להיכנס אליהם בחייה.

  • מעצבים את אמצעי הייצור

    מעצבים את אמצעי הייצור

    “בעקבות המשבר הכלכלי האחרון, השוק פחות סובלני כלפי נסיינות, עד כדי כך שלמעצבים עצמאיים קשה לעבור את סף המקצועיות שתאפשר להם לממש את רעיונותיהם״. על הקשר שבין עיצוב לכלכלת שוק ועל הדינמיקה המשפחתית בין השניים

  • הנפש לא שתקה והעבודה אבדה

    הנפש לא שתקה והעבודה אבדה

    “לא הצלחתי להסביר למה חיי אמנות הם מוצא כמעט יחיד מחיי עבודות-משרתים או מחיי קומבינות מאולתרות או מחיי סבל צרוף של בטלה כפויה או התרסקות הנפש או שברון הגוף. לא הצלחתי לנמק למה לאמנות יש תפקיד גואל לפרט ולכלל, במיוחד בעולם שמבקש יותר מאי-פעם להפריד בין גוף לנפש ולהעניק לחזקים תחושת שליטה מדומיינת על גורלם”. ליאורה לופיאן על הקשר הסבוך שבין מעמד, מגדר, אתניות ועבודה, ועל הקומבינה כסוג של מוצא.

  • חווילה עוברת

    חווילה עוברת

    ירושלים של שנות ה-50 נזקקה לאצולה חדשה ולהווי שירים אותה קצת מעל החיים היגעים והלופט-גשפט. מיילס וגיטה שרובר סיפקו את הסחורה במידה גדושה ופיזרו קצת אבק כוכבים ברחובות. הם גם פירגנו לעיר תיאטרון מפואר, טיילת מרהיבה ואת בית-החייל המשמים. מריק שטרן, חוקר ירושלים, על גלגוליה של וילה שרובר

  • אמנות בעידן ועדי הבתים

    אמנות בעידן ועדי הבתים

    השנה הוענק פרס טרנר היוקרתי לקולקטיב אסמבל – קבוצת יוצרים החוצה את תחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב, מתמקדת בפעילות חברתית וקושרת בין הקהילה לממסד. בחירת השופטים עוררה סערה בעולם האמנות: יש הרואים בה פריצת דרך, אחרים מקוננים על סופה של האמנות כפי שהכירו, ויש גם המצביעים על הסכנה שבגיוס האמנות כדי לכסות על אזלת היד של השלטונות. סקירת מצב

  • גיליון ״קומבינה״ – דבר עורכים

    גיליון ״קומבינה״ – דבר עורכים

    ״בתחומים שונים קומבינה היא מוצא הכרחי, מקורי, אנרכיסטי אך גם ממסדי, ולא בהכרח שלילי״. דבר עורכי גיליון ״קומבינה״, שבוע העיצוב בירושלים, 2016

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?