קטלוגים

  • לכודים ברשת

    לכודים ברשת

    “כל אחד מתשעת אמנים אלה מקדים לעשייתו ניסוח של כללי פעולה פשוטים וברורים הנוגעים בתכונות המדיום. פוטנציאל הביטוי האישי של כל אחד מהם כרוך בהתמודדות עם כללים אלה, המגבילים את המבע, צרים את העבודה ומבליטים רפלקסיביות של מעשה ותוצאה המשתקפים זה בזה.” אירית הדר מתוך קטלוג התערוכה “קוד נגד קוד”, מוזיאון תל אביב לאמנות

  • “נראה לי שזה הקבר האחרון”

    “נראה לי שזה הקבר האחרון”

    “אפשר שהירשפלד מביים בציורים אלה את מותו, לובש אותו לראווה, עושה לו שם מחתימת הקבר – אלא שהוא עושה זאת שוב ושוב. יחידותו של המוות מעומתת עם הממד החזרתי של הסדרה”. עודד וולשקטיין מתוך קטלוג התערוכה “בארות בארות נשברים” של יונתן הירשפלד בגלריה גבעון

  • הפרעות קשב

    הפרעות קשב

    “החומריות הווירטואלית של הסאונד מאפשרת לגולדשטיין לכייר ממנו צורה המחזיקה ריבוי של עמדות אפשריות, דיאגרמה מופשטת שבכוחה להתממש באינספור מופעים” – דרורית גור אריה מתוך הקטלוג תערוכתו של גיא גולדשטיין: “פעם אחת, פעמה, שנייה”, במוזיאון פתח תקוה לאמנות

  • מבואות לדיבוק ותשוקה

    מבואות לדיבוק ותשוקה

    “כיצד מתבונן חוקר או בלש במושאו? ומה אם ‘זה’ מתבונן בחזרה? האם יש במושא משהו מעצמיותו של החוקר? השאלות הללו מגלמות את מערכת היחסים המעגלית והסבוכה שבתוכה משוטטת תמר לצמן בעבודותיה, המציעות מבט על מושאי העבודה ובו בזמן מבט על פעולתה של האמנית”. אודי אדלמן מתוך קטלוג העתיד לצאת לאור

  • על עיבוד גבולות

    על עיבוד גבולות

    “הפרויקט המשותף של זלמנסון ואללה-יארי בוחן אף הוא יחסי כוחות באופן אירוני, כאשר זלמנסון משמש מעין ‘אח גדול’ ששולט באופן שבו גופה של אללה-יארי מתנהל במרחב”. מעין שלף מתוך קטלוג התערוכה “עיבוד גבולות” של מורשין אללה-יארי וליאור זלמנסון

  • רקוויאם לכישלון – מוסללה בראי השיח על אמנות מעורבת קהילה

    רקוויאם לכישלון – מוסללה בראי השיח על אמנות מעורבת קהילה

    “נפילתה של מוסללה היא בבחינת כרוניקה של מוות ידוע מראש. אולם אנו נותרים לשאול, האם וכיצד ניתן להתייחס למהלכים של מוסללה כמהלכים אמנותיים?” ד”ר לי וינברג מתוך הספר “מוסללה, חמש השנים הראשונות”

  • מירי סגל: מיריאז’

    מירי סגל: מיריאז’

    “עבודותיה של סגל פועלות במגוון אמצעים וכוללות עבודות וידיאו, אור וטקסט, אובייקטים מטופלים ודימויים מצולמים ומעובדים במחשב. יש בהן שלל מניפולציות חושיות ופיזיות, תעתועים פיזיקליים, משחקי מילים וחוויה טכנולוגית מפתה – כל זאת מתוך חתירה לבחינת נקודת המבט ה”טבעית” של הצופים וערעור עליה באמצעות הצגתה כמובנית מראש”

  • “מוסללה – חמש השנים הראשונות”

    “מוסללה – חמש השנים הראשונות”

    ספר אמנות ראשון בהוצאת ״ערב רב״ מתעד חמש שנות פעילות של קבוצת מוסללה בשכונת מוסררה בירושלים. לקראת השקת הספר הערב במרפסת בבניין כלל, רונן אידלמן ויונתן אמיר מסכמים את תהליך העריכה

  • “בהיר מאלף שמשות”, שיחה בין שגית מזמר ליהודית שלוסברג-יוגב

    “בהיר מאלף שמשות”, שיחה בין שגית מזמר ליהודית שלוסברג-יוגב

    “אני חושבת שאנחנו מזהים את ההרס האטומי כדבר אסתטי דווקא כיוון שאנחנו מפסיקים לראות אותו כמוות של הגוף. זה מוות מסוג כל-כך טוטלי, שהוא מאיין את הכל, מפרק את היקום חזרה לחומרי הגלם שלו. ההרס הזה כל כך משמיד-כל שהוא מפסיק לאיים ומתחיל להדהים”. יהודית שלוסברג-יוגב בשיחה עם שגית מזמר מתוך קטלוג התערוכה “בהיר מאלף שמשות”

  • טוהר וטומאה במרחבי הפרא של הדמיון

    טוהר וטומאה במרחבי הפרא של הדמיון

    “בהכנסת ה’תרבות’ לכלובים ובהמרת דמויות הקדושים בקופים, קליגר מערערת על היסודות העמוקים ביותר העומדים בתשתית ההבניה התרבותית שמפרידה בין האנושי לחייתי, בין הקדוש לטמא, ומסדירה את היחסים ביניהם”. תמי כץ-פרימן על תערוכתה של מורן קליגר, “שבעה פרימטים”, בגלריה בסיס, הרצליה

  • “כמו הוכחה לקיומו של רצון המתעלה על עצמו”

    “כמו הוכחה לקיומו של רצון המתעלה על עצמו”

    “שם התערוכה ‘שיר והבטחה’ טומן בחובו את ההבטחה והציפייה הגדולה מן מהיצירה. הבטחה זו מצטיירת עם הכניסה לסמלים ולשירים המופיעים בה, כציפייה למזור לנפשו החרדה וחסרת המנוח של האמן”. מלאכי סגן כהן על תערוכתה של מאיה ארוך בסדנאות האמנים בתל-אביב

  • מהפכה אינטימית – על הדימוי וההדפס ביצירתו של דב הלר

    מהפכה אינטימית – על הדימוי וההדפס ביצירתו של דב הלר

    “הלר, באמצעות מדיום ההדפס, משום אופיו הסדרתי והשכפולי, מעמיד מערך דימויים אישי שמבקש להיות איקוני, לגעת בבסיס הצורה, הנוף, המרכיבים הנדרשים להישרדות, המתחים והניגודים של ההוויה בארץ, ולספר סיפור שלם”

  • השכמה שקרית: על היחס בין מודל למציאות ב”אולימפיה” של דנה יואלי

    השכמה שקרית: על היחס בין מודל למציאות ב”אולימפיה” של דנה יואלי

    “ב׳אולימפיה׳ של דנה יואלי, היחס בין עבר לעתיד ובין מודל למציאות שונה מהאופטימיות שאיפיינה את החוויה הסובייטית המהפכנית, וגם מהמימד מכונן המציאות של המודל במפעל הציוני. כאן ההריסה היא המודל, כי היחסים התהפכו בין המשחק למציאות”

  • אוזיאש הופששטר: דו פרצופין

    אוזיאש הופששטר: דו פרצופין

    חוויותיו של הופשטטר בשואה, שחרגו מתחום המובן, הובילו אותו לחצות את כל גבולות הסמלי, לרבות גבולות הגוף, וכך ליצור ארוס בממשי. זו הזדהות ייחודית עם הסימפטום, שמאפשרת חיים; הטיה שמתרחשת בתוך תהליך של יצירה או המצאה

  • חי בתוך הצבע

    חי בתוך הצבע

    “אנחנו קוראים לציור ריאליסטי ציור שמחקה את המציאות, כמו צילום עיתונאי. אבל לא כל מציאות היא מה שאנחנו רואים: יש גם מציאות רוחנית, יש מציאות של רגש, מציאות של עולמות נסתרים”. מיכל שכנאי יעקבי בשיחה עם הצייר שי אזולאי

  • אליסון צוקרמן: שוד סדרתי במגרש המשחקים של תולדות האמנות

    אליסון צוקרמן: שוד סדרתי במגרש המשחקים של תולדות האמנות

    תמי כץ-פרימן בוחנת את הכאוס המאורגן בסדרה “Stranger in Paradise” שיצרה אליסון צוקרמן בקיץ 2017 במיאמי באמצעות שני פילטרים: מעשה הניכוס הפמיניסטי והגרוטסק

  • סיפור של פרידה

    סיפור של פרידה

    “סרט משפחה של טל שוחט מרצד במחוזות הפנטסטי, מבקש פענוח אך נותר חתום. שוחט מטילה את דמויותיה אל מרחב של טבע נטוש, עתיר שברים ובקיעים, שמערפל את תחושת הזמן”. דרורית גור-אריה מתוך קטלוג התערוכה “ימים אחרים” של טל שוחט במוזיאון פתח-תקווה

  • חנה סהר: אדם ישן ברחוב

    חנה סהר: אדם ישן ברחוב

    “היפוך המבט מתקיים בצילום של סהר, בראש ובראשונה, בהציעו ניגוד לחוסר הראייה שמאפיין את המפגש היומיומי שלנו עם דרי רחוב. רובנו חולפים על פניהם תוך הסטת המבט והתעלמות.” נעמה חייקין על פרויקט “חשופים” של חנה סהר במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי

  • יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    “כנגד כוחות הפירוק והכליה שמפעיל הטבע על גוף האדם ועל נפשו, גייסה בורז’ואה היגיון נגדי, החורג מן הפסיכואנליזה ושייך לאותו טבע עצמו, והציעה את דרך המלך – רגנרציה, חזרה נצחית יצירתית דרך האמנות”. על “ימים ורודים / ימים כחולים”, תערוכתה של לואיז בורז’ואה בגלריה גורדון, תל-אביב

  • על “מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים”, המיצב של הלן אילון

    על “מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים”, המיצב של הלן אילון

    “מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים” הוא אפילוג לפרויקט שני העשורים של אילון המוקדש לדורות הבאים. אילון מאתגרת את הממדים הפטריארכליים בעשרת הדיברות, למשל הדיבר השני, המצהיר: “כִּי אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'”

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?