יגאל צלמונה
-
המקום של נוישטיין
- דליה מנור
- 20/11/2020
“יהושע נוישטיין נמצא בסכסוך ארוך שנים עם ישראל והישראליות; הוא מעדיף להתייחס ליהודיוּת כאל אנטי-תזה לחזון הישראליות הציוני; לא פעם הגדיר את עצמו כיהודי גלותי וכפָליט. אף על פי כן, יש לישראל תפקיד מרכזי בדרכו האמנותית, וליהושע נוישטיין יש תפקיד משמעותי בפרקי מפתח באמנות בישראל”. דליה מנור במאמר מקיף על חייו ויצירתו של יהושע נוישטיין
-
נמרוד – יצירתו של דימוי קנוני
- דליה מנור
- 05/01/2020
״ככל שננעץ ׳נמרוד׳ עמוק ויציב יותר אל הכן במוזיאון ישראל כנציג אופייני של הישראליות התרבותית וההיסטורית-מודרנית, כך רבו מתנגדיו; מימין ומשמאל, דתיים וחילונים בשורה של מאמרים שתקפו היבטים שונים בדמותו הפיסולית”. דליה מנור על תהליך הפיכתו של הפסל ״נמרוד״ של יצחק דנציגר ליצירה קנונית בשדה האמנות הישראלי
-
תומרקין הולך בשדות
- יגאל צלמונה
- 03/05/2019
“כל האברים שלמים, אבל בכל זאת זהו גוף חשוף, מקולף. הפנים שלו גלויים ואין חציצה בינו לבין החוץ. חשיפה וגילוי קשורים למושג האמת, ותומרקין מגלה לנו את האמת של הדמות הזו”. יגאל צלמונה על עבודתו של יגאל תומרקין
-
אורי והקצנשטיינים. זיכרון
- יגאל צלמונה
- 20/09/2018
“הפרסונה שלו הצטיירה כזו של מדען מטורף וחסר גבולות שהאמנות שהוא יוצר קשורה מצד אחד לאיזו ניו-אייג’יות קורקטית ותמימה ומצד שני לאסתטיקה של סרטי אימה. שילוב של וולט דיסני ואנטונין ארטו, אמר מישהו. אולי אני. הלוואי שזה הייתי אני”. יגאל צלמונה כמעט נפרד
-
גרשוני: הפרעה תמידית
- יונתן אמיר
- 15/01/2018
״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים, בין הפורמליזם למושגיות ובין האקפרסיבי והמתמסר למה שנתון תמיד תחת שליטה – לעולם אינו מושלם״. יונתן אמיר על עבודתו של משה גרשוני, במלאת שנה למותו
-
יגאל צלמונה – אחראי התוכן של מוזיאון ישראל
- מערכת ערב רב
- 11/05/2017
צלמונה, שכיהן כאוצר ראשי בינתחומי במוזיאון במשך 14 שנה, ישמש בתפקיד החדש בששת החודשים הקרובים, אלא אם ימונה מנכ”ל למוזיאון או אחראי תוכן קבוע קודם לכן
-
תעודת אוצר
- קרן גולדברג
- 04/10/2016
ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?
-
הוראת קבע
- יונתן אמיר
- 15/12/2014
“החלפת תערוכת הקבע הישראלית היא פעולה שראוי להפוך למסורת, אולם לא נכון להשאיר את העבודה בידיהם הבלעדיות של אוצרי המוזיאונים הקבועים”. כמה מלים לקראת החלפתה של תערוכת האמנות הישראלית הקבועה במוזיאון תל-אביב.
-
הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח
- דוד שפרבר
- 16/12/2013
“הטקסט המופתי של גליה בר-אור לא רק שם את הזרקור על אמנית מודרת ומודחקת שפעלה בקרב השדה הגברי הישראלי, אלא גם מציב באופן משכנע את השוליות הזאת ככוח בתוך המסגרת ההגמונית”. דוד שפרבר על קטלוג התערוכה של חיותה בהט.
-
מבריש את ההיסטוריה נגד כיוון הזיפים
- דוד שפרבר
- 25/10/2013
חוקר האמנות אליק מישורי מכוון לא פעם לערער על תובנות מקובלות, אולם מוותר לפעמים על הצגת התשתית התיאורטית העומדת בבסיסן. ביקורת על ספרו החדש “סביב למדורה בסלון: שדה האמנות היהודי בישראל, 1948–1949”.
-
על דרך השלילה
- דוד שפרבר
- 30/09/2013
בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית נעשו ניסיונות רבים לבחון את האמנות הנוצרת במרחב המקומי מתוך פרספקטיבות “יהודיות”. אלא שעולם היהדות הוא מרחב עצום, והוא כולל בתוכו לעיתים קרובות השקפות עולם והיפוכן.
-
המקום רץ אחריך
- יונתן אמיר
- 09/08/2013
בשנת הלימודים הקרובה תיפתח תוכנית ראשונה ללימודי אמנות ישראלית. ההיסטוריון גדעון עפרת, מיזמי התוכנית ומבכירי חוקרי האמנות בארץ, טוען שהעניין בהול ומדבר על אקדמיה, מקומיות, בורות, אספנות ושוליות.
-
דיוקן תימני
- גיא רז
- 16/04/2012
“טקסט זה תובע את עלבונם של המוּדרים מהזיכרון הקולקטיבי בכלל ושל יהודי תימן בפרט. המילים שנכתבו כאן עוטפות את נשמות המצולמים בדוֹק של פרשנות — אך אין ביכולתן לחסום את מבטן הנוקב של העיניים הניבטות אלינו מהצילומים”. על אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי, 1948-1881
-
אחדות הניגודים
- דוד שפרבר
- 20/12/2011
כמו אצל רבים בשדה האמנות המקומי, גם אצל יגאל צלמונה נעלמים באחת המושגים מורכבות, היברידיות ודיאלוגיות כאשר הדבר נוגע בקודש הקודשים החילוני-מודרניסטי. יחד עם זאת קטלוג התערוכה שאצר למיכה אולמן, מהווה תרומה מחקרית חשובה למדף ספרי האמנות הישראלית.
-
האוצר האבוד
- דוד שפרבר
- 01/09/2011
הצהרת אוצרי ואוצרות המוזיאונים הגדולים בדבר המחויבות ההומניסטית והחברתית שלהם בכלל, ומחויבותם האתית לעולם האמנות בפרט, תמומש כאשר יצטרפו למאבק או לכל הפחות ישתתפו בדיון שהוא מעורר.
-
מאה שנים של בידוד
- יונתן אמיר
- 07/10/2010
כבר מכריכת הקטלוג הגדול והמושקע “מאה שנות אמנות ישראלית” ניתן ללמוד שיעור על דרכי התהוותם של נראטיבים היסטוריים. את הספר שיצא בהוצאת מוזיאון ישראל ונכתב ע”י האוצר הראשי יגאל צלמונה, מעטר פרט מציור של אורי ריזמן – גזעי עצים קצרים, סבך ירוק-צהצהב הנפרש על פני רוב השטח, וכחול דהוי מעט של שמיים המבצבץ מבעד לצמרות. […]
-
קאנוני, איכותי וחלקי
- דוד שפרבר
- 07/10/2010
ספרו החדש של האוצר יגאל צלמונה “100 שנות אמנות ישראלית” יצא עם פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל, והוא משמש גם קטלוג לתצוגת האמנות הישראלית החדשה שאצר צלמונה יחד עם אמיתי מנדלסון. הספר הוא פנינה היסטוריוגרפית בתחום האמנות הישראלית. הוא מצטיין בבהירות, שאמנם מאפיינת את הכתיבה על אמנות במחלקות האוניברסיטאיות לתולדות האמנות, אבל רחוקה מלהיות הבון […]
-
קאנון בשלושה קולות
- יונתן אמיר
- 25/05/2010
עם פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל תיחנך, לראשונה בארץ, תערוכת קבע של אמנות ישראלית. אמיתי מנדלסון, שאצר את התערוכה יחד עם יגאל צלמונה, מסביר את שיקולי האוצרות העומדים בבסיס פרויקט שכזה, מציג את העבודות שיוצגו בתערוכה ומתאר את צירי ההתייחסות המרכזיים שמארגנים אותה. נוסח עברי למאמר שפורסם באנגלית בגליונו השני של כתב העת פרוגרמה. ינואר. […]
