כתבות מאת דוד שפרבר
-
סולם יעקב של הלן אילון
- דעות
- 28/11/2022
“אילון הפכה את המיתוס העתיק; האבנים ששימשו במיתוס המקראי־חז”לי כסמל לכיבוש ושליטה שימשו אצלה מטפורה לקשר בין נשים מהעמים השונים. את מטפורת הכיבוש והעוצמה היא האמירה ברעיונות של שיתוף, בסיפורים שהם משפחתיים ולאומיים – אבל גם אוניברסאליים”. דוד שפרבר בעקבות פרשת “ויצא”
-
מעולם לא היינו מודרניסטים
- ביקורת
- 18/05/2022
“לשיח שמציעה האוצרת יש פוטנציאל גדול לייצר סיפור חדש לאמנות המקומית, גם אם הוא ישמיע מעין מקהלה אקראית ויספר סיפור מקוטע ולא לינארי. אלא שהאתגר שהיא מציבה עדיין לא מומש במלא עוצמתו ומבחינה זו מדובר כאן בהצעה רדיקלית שעוד צריכה להתבהר בעתיד”. דוד שפרבר על “דמיון חומרי” במוזיאון תל אביב לאמנות
-
“כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי”
- מסה
- 04/05/2022
“כשחגיגת הריבונות על הארץ הופכת לחגיגת בשר מסואבת המתקיימת תוך הדחקת המחיר ששילמו ‘אחרים’ עבור ריבונות זו, אנו שוכחים את הקול האומר לנו שהאדמה אינה באמת שלנו, היא פיקדון וניסיון עבורנו ‘כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי'”. דוד שפרבר במסה לכבוד יום העצמאות
-
שיוויתי השם לנגדי
“ניסיונות מסוכנים וחתרניים לא מאפיינים את עולם האמנות שלנו, ולכן גם השיח המתנגד להם אינו מאתגר תרבותית. התקפות מצד הימין ביחס ליצירות אמנות המוצגות במרחבים ציבוריים הפכו לעניין שבשגרה בתקופת כהונתה של מירי רגב כשרת התרבות, וברוחם כעת – התעוררה השבוע התקפה חריפה נגד הצגת עבודה במשכן לאמנות, עין חרוד”. דוד שפרבר על הסערה שעוררה יצירה של גרגורי אבו
-
בזכות ההתנגדות: פרס ישראל, עליבותה של האקדמיה וכוחו של עולם התרבות
- דעות
- 19/04/2021
“נראה שהאקדמיה בישראל מייצרת בעיקר אינטלקטואלים מצומצמים, שיכולים להיות מומחים גדולים לתחומם, אנשים שהתעמקו באופן מעורר השראה בנושא שמעניין אותם, אולם האקדמיה נכשלת ולא מייצרת אנשי תרבות בעלי שאר רוח שיכולים לנסח עמדה בנושא אקטואלי אקוטי לחברה”. דוד שפרבר על הדרתו של פרופ’ עודד גולדרייך מטקס חלוקת פרס ישראל
-
על ניתוץ הפסלים המודרני
- דעות
- 30/07/2020
״ללא ספק, יש פסלים וסמלים שלא נכון להשלים עם קיומם במרחב הציבורי. אולם, הבעיה במחיקת דמויות וסמלי עבר על בסיס עמדות הווה נעוצה בחוסר סובלנות למורכבות האנושית ובאנכרוניזם שיש בשיפוט התנהלותם של מנהיגים בעבר על יסוד ערכי ההווה”
-
גוף הטקסט: אמנות כתלמוד תורה חדש
- מסה
- 27/05/2020
“אמניות ואמנים רבים עושים היום שימוש ביצירתם בטקסטים מקודשים כחלק מחומרי היצירה, אקט שנראה במבט ראשון כחילול קודש. מבט מעמיק יותר מגלה שהעבודות נעות בין חילול להשגבה במעשה שעשוי להתפרש גם כסוג חדש של תלמוד תורה”. דוד שפרבר במסה לקראת חג השבועות
-
אמנות בזמן קורונה
- דעות
- 17/05/2020
״כשיוקלס התיקה את עבודות התחזוקה למוזיאון והפכה אותן לאמנות, היא למעשה הצביעה על הפן הממסדי שמייצר את ערכן של פרקטיקות חברתיות. אכן, ׳אמנות התחזוקה׳ פעלה לאור התיאוריות הפמיניסטיות שביסודן עומדת התובנה ש׳אמנות׳, וכמוה גם ׳עבודה׳, נוצרות תמיד בכפוף לתנאים של מי עושה מה, למי, ובאילו תנאים זה קורה״.
-
שחרור הגוף, האדמה והאלוהים
- דעות
- 20/04/2020
דוד שפרבר על יצירתה הפמיניסטית, הדתית והחלוצית של האמנית היהודיה-אמריקאית הלן אילון, שנפטרה לאחרונה מקורונה
-
מרד הממזרים
- ביקורת
- 24/10/2017
“‘ממזרים: סימון ומחיקה’, אחת הדוגמאות החזקות לאמנות אקטיביסטית בישראל, מבקרת את האופן שבו הממסד הדתי האורתודוקסי, הפועל בישראל מכוח החוק המדינתי, משליט את האג’נדות הפטריארכליות שלו על אזרחיות ואזרחי המדינה”. דוד שפרבר על התערוכה “ממזרים: סימון ומחיקה”, הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית
-
על “מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים”, המיצב של הלן אילון
- קטלוגים
- 29/09/2017
“מלות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים” הוא אפילוג לפרויקט שני העשורים של אילון המוקדש לדורות הבאים. אילון מאתגרת את הממדים הפטריארכליים בעשרת הדיברות, למשל הדיבר השני, המצהיר: “כִּי אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'”
-
המלצת השבוע: “הרשימה השחורה”, אנדי ארנוביץ
- המלצת השבוע
- 27/06/2017
“כשהיא במיטבה, אמנות העוסקת ב’דיווח על מצוקותיה ולבטיה’ של האמנית היא אמנות פוליטית מטלטלת, גם אם אותה פוליטיקה רחוקה מעולמם של שועי אמנות חילונים הגמונים. ארנוביץ היא דוגמה מובהקת לכך”. על “הרשימה השחורה”, תערוכתה של אנדי ארנוביץ בבית האמנים בירושלים
-
המלצת השבוע: “צאינה וראינה” בבן-גוריון
- המלצת השבוע
- 03/04/2017
“המוזיאונים בישראל מציגים מעט מאוד אמנות דתית או אמנות הנוצרת על-ידי אמנים ואמניות דתיות. בהתאמה להטיות המוטמעות בחברה, המעט שכן נאסף או מוצג הוא דווקא אמנות של יוצרים גברים. מכאן חשיבותה של התערוכה”. דוד שפרבר על “צאינה וראינה”, תערוכה נשים קבוצתית באוניברסיטת בן-גוריון
-
מיהו קורבן?
- ביקורת
- 11/01/2017
“למרות איכותה המופתית, ‘זה האיש’ אינה תערוכה משדדת מערכות. למעשה היא תערוכה שמרנית למדי. האמנים הישראלים המוצגים בה ובספר הם חלק מקאנון האמנות הישראלית, שלמוזיאון ישראל תפקיד מרכזי בהבנייתו”. דוד שפרבר על התערוכה והספר “זה האיש: ישו באמנות הישראלית”
-
הפוליטיקה של ה-OCD
- דעות
- 25/07/2016
״במקום לזעוק רק נגד הצנזורה, ראוי שמורי שנקר יכוונו את עצמם ואת תלמידיהם למחשבה ביקורתית מורכבת שבמרכזה עומדות גם שאלות אתיות, ולא פחות חשוב מכך – הפוליטיקות של עולם האמנות שבתוכו הם פועלים״.
-
העולם שייך למנציחים
- קומבינה - גיליון שבוע העיצוב
- 26/05/2016
“חגית לאלו ללא ספק ראויה לתערוכות היחיד של עבודותיה, אבל ההתנהלות כאן מעוררת מחשבה דווקא על אמניות שאין מי שיקדם את הצגתן במוזיאון באמצעים כלכליים”. דוד שפרבר תוהה כיצד קרה ששני המוזיאונים הגדולים בישראל העניקו קיר הנצחה ותערוכות יחיד לאמנית שלא זכתה להיכנס אליהם בחייה.
-
“מַסָּע וּמְרִיבָה”
דוד שפרבר כותב על עבודתו של אליהו אריק בוקובזה לרגל זכייתו בפרס היצירה הציונית על סדרת הציורים ״סוקאג׳ן״, שעוסקת, כמו רבות מעבודותיו של בוקובזה, בהתחפשות.
-
שתיקת הגוונים
- סקירת ספרות
- 10/11/2015
נסיונה המוערך של התיאורטיקנית שרה חינסקי להציג את האמנות המקומית כחלק ממונופול ציוני המבקש לעצב את הזהות היהודית המודרנית מוביל ליצירת סיפור דיכוטומי בשחור-לבן, שבו הציוני עומד תמיד כנגד הדיאספורי, ללא גוני ביניים. דוד שפרבר על הספר ״מלכות ענווי ארץ״.
-
לייצר שדה בתקווה שיהפוך למיותר
“התערוכה ‘New York/New Work’ מציעה לדבר על ‘שדות אמנות’ דרך התאגדות אחת של יוצרים אמריקאים העוסקים בהבעה יהודית באמנות. דרך המבט על ה’שם’ הצענו לחשוב על מה שקורה או שיכול לקרות ‘כאן'”. מחשבות בעקבות הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית.
-
“אבותינו חיפשו את אלוהים, אך מצאו רק את עצמם”
יצירתה של האמנית האמריקאית הלן אילון היא תזכורת לכך שנרטיבים מכוננים תרבות, וכשתרבות נסמכת על מקורות רצחניים, לא פלא שמדי פעם קם פונדמנטליסט אחד ועושה בהשראתם מעשה.
