ראיונות

  • גינה של ציורים

    גינה של ציורים

    “הם יעמדו כעמודים בחלל, כשהרגליים שלהם טובלות בבריכת הדיו. זו אסוציאציה על הגנים התלויים בבבל, שאף פעם לא היו קיימים והם בעצם סוג של פנטזיה קולקטיבית. תחשוב על המעבר הזה, מציור הנוף הקונקרטי של ארץ-ישראל לגנים התלויים”. יהונתן ה. משעל משוחח עם הציירת קרן ענבי על “אוטופיה”, הפרויקט החדש שלה בברוקלין, ניו-יורק

  • אלטרנטיבה לאלטרנטיבה

    אלטרנטיבה לאלטרנטיבה

    “רוב האנשים שמנתחים יצירת אמנות שואלים איך היא מושפעת מהמציאות. מה שאני אוהבת לעשות זה לשאול איך המציאות יכולה להיות מושפעת מהאמנות. מה המציאות יכולה ללמוד ממנה”. שיחה עם אור תשובה ודניאל הייבלום על ספרן “אלטרנטיבה לנרטיב”

  • חי בתוך הצבע

    חי בתוך הצבע

    “אנחנו קוראים לציור ריאליסטי ציור שמחקה את המציאות, כמו צילום עיתונאי. אבל לא כל מציאות היא מה שאנחנו רואים: יש גם מציאות רוחנית, יש מציאות של רגש, מציאות של עולמות נסתרים”. מיכל שכנאי יעקבי בשיחה עם הצייר שי אזולאי

  • בין וידוי לשרשרת “מלים מוצעות”

    בין וידוי לשרשרת “מלים מוצעות”

    “אני מאוהבת במסרים שנשלחים דרך האפליקציה. הם מצליחים למתוח את מה שניתן להגיד דרך שימוש בשפה מתוך ‘רובינזון קרוזו’, ויוצרים תוכן חדש שנראה כמעט כמו חלק מהסיפור, רק עם תחושה מוזרה”. שיחה עם אמנית הניו-מדיה ליליאנה פרבר על הפרויקט החדש שלה, “Blue Vessel”

  • “מה אתה אומר על האגרול?”

    “מה אתה אומר על האגרול?”

    “החומוס שלי עשוי מפוליאוריתן. הקצף הזה רעיל, אי-אפשר לאכול אותו. הוספתי יהלומים וטבעות, שימשכו ויהיו מעניינים. במציאות אנשים אוכלים דברים לא פחות רעילים בהנאה גדולה. בעיקר אנשים שאין להם אוכל”. ארוחה ושיחה עם שחר טוכנר בעקבות תערוכתו “איש טבח שמו” בגלריה כורש, ירושלים

  • “רציתי שהצופה ירגיש מה זה להיות בעמדת כוח שמשלהבת קהל”

    “רציתי שהצופה ירגיש מה זה להיות בעמדת כוח שמשלהבת קהל”

    “אין ספק שהבורקסים בחלל המליאה של העירייה בירושלים מחווירים אל מול ההדר שבשואו האמריקאי. העבודה כולה היא סוג של תרגום מינימליסטי לאסתטיקה של המופע הפוליטי האמריקאי, מהטלפרומפטרים הנשיאותיים ועד השטיח”. רות פתיר משוחחת עם טלי קרן על תערוכתה “החותם הגדול”

  • “אני לא ניצבת מול הקנבס הלבן, אלא בתוך חלל לבן”

    “אני לא ניצבת מול הקנבס הלבן, אלא בתוך חלל לבן”

    “אני נערכת לחיפוש אחר אופן יצירה חדש שישלב בין הציור במציאות המדומה לבין מקום פיזי. עוד לא היה דבר כזה בשום מקום בעולם, ככל הידוע לי”. יהונתן ה. משעל משוחח עם אורה ראובן בעקבות תערוכתה “גו גו גולם” בגלריה הקיבוץ, תל-אביב

  • “אני אף פעם לא עובד בשביל תערוכה”

    “אני אף פעם לא עובד בשביל תערוכה”

    “יום אחד, אחרי שחזרתי לחיפה משהייה ממושכת בברלין, ראיתי מכבש לתחריט בשוק הפשפשים וקניתי אותו. נכנסנו מיד לרומן מסעיר. במשך השנתיים האחרונות נולדו ממנו כ-150 עבודות”. יהונתן ה. משעל משוחח עם סטס קורולוב בעקבות תערוכתו “קלווירה”, שננעלת השבוע

  • “עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים”

    “עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים”

    “‘הפלט האטומי של שימורי הזכרונות’, כך אני קוראת לעצמי. העבר הקומוניסטי שהיה נוף ילדותי המוקדמת מאפשר לי להדהד לכאן את התרבות הרוסית, שאת משקעיה המדומיינים אני עדיין סוחבת איתי”. שיחה עם אניה קרופיאקוב על “כמעט כמו השטן”, תערוכתה בסדנאות האמנים, תל-אביב

  • בצהרי היום

    בצהרי היום

    “ככל שאני מבלה יותר עם העבודות, מתברר לי הדבר שאני בודקת – המרחק שלי מדברים. המצלמה חושפת את מיקום הגוף של הצלם ביחס למצולם, ונדמה שבמידה מסוימת היא גם מבטלת את המרחק. אבל למעשה היא משנה אותו, ולא בהכרח מקרבת”. אורית בולגרו משוחחת עם הדס סט על תערוכתה “נימה וחצי מהצל” בגלריה רו-ארט, תל-אביב

  • תיאטרון בלי תיאטרון

    תיאטרון בלי תיאטרון

    “התערוכה נוצרה בהשראת ‘הבמה המשותפת’ בקיבוץ עין-חרוד, שקרסה במוצ”ש אחד ב-1944, חצי שעה לפני מופע של כנס המקהלות הארצי. לא נגעו בהריסות מאז. הגעתי לשם במקרה, זה היה מרתק ומלחיץ באותה נשימה”. שיחה עם טל גולני לרגל תערוכת היחיד שלה גלריה p8 בתל-אביב

  • “העבודה יותר חשובה מן החיפוש”

    “העבודה יותר חשובה מן החיפוש”

    “אני מערבי, והראייה שלי, כמו הכלים שלי, שונים מאלה של אמני המזרח הרחוק. משום כך נסעתי לסין עם 25 ק”ג של נייר מערבי. לא רציתי להשתמש בנייר שלהם. אינני עושה רישומים בדרך שלהם”. איריס לקונט משוחחת עם רפי קיזר, אמן ישראלי בפריז

  • “הלכלוך שמעורב בציור שמן גרם לי להיכנס לאי-שקט”

    “הלכלוך שמעורב בציור שמן גרם לי להיכנס לאי-שקט”

    “אמנות זה סטרספול. את רוב הזמן נלחמת עם עצמך בסטודיו, מפעילה ביקורת עצמית בלתי פוסקת, ובסוף, אם יש לך מזל, את מוציאה את זה החוצה, ואז העבודה עוד נתונה לפרשנות ולביקורת של אחרים. מצד שני, כשכל הזמן מוציאים החוצה, אז הרעלים לא נאגרים בפנים. וזה גם מתגמל”. יהונתן משעל משוחח עם רונה פרלמן

  • שנת הקולקטיבים

    שנת הקולקטיבים

    “אמנות הרחוב ברובה הפכה להיות פורמט תצוגה נוסף למגוון הפורמטים הקיימים בארגז הכלים של אמנים עכשוויים, וכבר מזמן איבדה את המאפיינים החתרניים שליוו אותה בתחילת דרכה”. שיחה עם גידי גלעם לרגל התערוכה של קולקטיב פריטימס בבית-העיר, תל-אביב

  • “אני תמיד עובד כאילו אני מבצע ראיון עם האובייקט”

    “אני תמיד עובד כאילו אני מבצע ראיון עם האובייקט”

    “פעם, בשיחה במוזיאון היהודי בניו-יורק, שאלו אותי באיזה אמן אני מוצא השראה, ועניתי אברהם, כי הוא בעצם היה האמן המופשט הראשון – הוא הרס את פסלי האלילים כי הוא התנגד לסגידה לאובייקטים קונקרטיים ושאף לאידיאל, לרעיון מופשט של אמונה”. קרן גולדברג משוחחת עם טומי הרטונג על תערוכתו “לילית” בגלריה ברוורמן, תל-אביב

  • “אני מאמין בקשר שבין פילוסופיה לשירה. תמיד אהבתי את האמת ואת המלה”

    “אני מאמין בקשר שבין פילוסופיה לשירה. תמיד אהבתי את האמת ואת המלה”

    השנים בפריז עם איטאלו קאלווינו, הסמינרים של היידגר ורומא של שנות ה-60. שיחה עם ג’ורג’ו אגמבן, הפילוסוף שהרחיב את ההגות שבין האסתטיקה לביו-פוליטיקה

  • ״השמש תמיד שוקעת במערב״

    ״השמש תמיד שוקעת במערב״

    ״כאשר אתה נמצא במקום האחד, היעדרותך מהמקום השני רועמת. אולי הפתרון שמצאתי להתנהלותם של חיי הוא להפוך את השניוּת לנושא, את היחס בין ברוקלין לתל אביב לנושא של עבודה, של תערוכה, של ספר, שהצליל שלהם ברור וביקורתי״. הדס קידר משוחחת עם ארנון בן דוד על תערוכתו ״PRT״ בגלריה של המדרשה

  • “הבמאית לא ממושמעת וגם אברי המין לא ממושמעים”

    “הבמאית לא ממושמעת וגם אברי המין לא ממושמעים”

    “לפעמים אני תוהה אם רק אני חושבת על מה באמת קורה לאברי המין כשהמתעמל הרומני מפשק את רגליו על מתקן הטבעות או כשהמתעמלת הסינית עושה שפגט על הקורה. מה, רק אותי זה מעסיק? אני סוטה או משהו?”. מירב הימן משוחחת עם ערגה יערי-ויצמן על עבודת הווידיאו שלה “Observation”

  • פיצ’ר שחלמתי על פראג

    פיצ’ר שחלמתי על פראג

    לרגל הסבב השני של “הילדים רוצים קומוניזם” במובי – מוזיאוני בת-ים, ליקטה האוצרת תרזה סטייסקלובה מקבץ סרטים נשכחים שנוצרו בימי השיא של העיר, רגע לפני הפלישה הסובייטית, ושוחחה עם אחד הבמאים דאז, פיאסירי גונהראטנה, יליד סרי-לנקה

  • לצייר תפוז או לצייר אדם: שיחה על הדיוקן

    לצייר תפוז או לצייר אדם: שיחה על הדיוקן

    “דיוקן עצמי בעיניים עצומות”, ציורו של ארם גרשוני מ-2009, מופיע על כריכת הספר “הם דיברו בלשונם” מאת נעמה צאל, שיצא באחרונה. בעקבות הספר נפגשו השניים לשיחה על הדיוקן בספרות ובציור. נקודת המוצא לשיחה היתה ציור דיוקנה של צאל על-ידי גרשוני

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?