כתבות מאת יהונתן ה. משעל

  • עבודה, מלאכה, פעולה

    עבודה, מלאכה, פעולה

    “השאיפה היא למצוא תמהיל שמצליח לערבב אמניות ואמנים ישראלים ובינלאומיים, מוכרים ומוכרים פחות, ותיקים וצעירים, באופן שפתוח לכולם, לאמנים, לקהלים חדשים, לניסיונות חדשים”. יהונתן משעל משוחח עם אבי לובין לרגל כניסתו לתפקיד האוצר הראשי במשכן לאמנות עין חרוד

  • הוולט ועונשו

    הוולט ועונשו

    “לקחתי רעיון כמו־דתי והפכתי אותו לחלק מההיגיון הצרכני. חיתוכי העץ הפכו לחיתוכי לינולאום והם משמרים את אותם המעמדות, המגדרים והגילים. התאמתי לכל דמות חללי פנים. עשיתי שופינג עבורם, עבור הדמויות שלי, דרך שיטוט באינסטגרם וניסיון להבין איך החללים של הדמויות האלה נראים במציאות”. יהונתן משעל מראיין את יעל סלומה

  • “לא לפחד ממפגש”

    “לא לפחד ממפגש”

    “הניסיון בפסטיבל הוא לאתגר את יחסי הצריכה בין הקהל לאמנים ולייצר למעשה קשת רחבה של אפשרויות להשתתפות. יש מי שמגיע לראות, יש מי שמגיע להקריא משהו או להשתתף בדיון, יש מי שמציג תערוכה או מופיע. אבל השאיפה היא שכולן וכולם ירגישו שהנעשה פה הוא שלהם, ופונה אליהם בישירות”. יהונתן ה. משעל מראיין את שקד מוכיח, מנהלת הסדנא ברמת אליהו

  • רגע פרטי במרחב הציבורי

    רגע פרטי במרחב הציבורי

    “בזמן העבודה על הפרויקט, כשראיתי איך האמנית איריס סינטרה ממששת את חומת האבנים הישנה לצד המדרגות כדי למלא אותה בקרמיקה, הבנתי שאנחנו בכיוון הנכון. זאת פעולה שיכולה לקרות רק באמצעות קשר עם האור, האבנים, האנרגיה של המקום”. יהונתן ה. משעל מראיין את צאלה קוטלר הדרי

  • אמנות ההשתנות והתנועה

    אמנות ההשתנות והתנועה

    “הבחירה בחומר הפשוט, עץ הסנדוויץ׳, וצביעתו בגימור באיכות גבוהה מתריסים גם כנגד כובד הראש האידיאולוגי של אבות הפיסול הישראלי. יש ממד מרענן בשילוב חומרים קלים והקפדה חמורה על הפרטים, שאמנם מעניקים למיצב חזות רצינית, אך כזאת שלא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי”. יהונתן משעל על תערוכתו של ראובן ישראל במרכז לאמנות עכשוווית

  • בין אבסטרקט לצילום ישיר

    בין אבסטרקט לצילום ישיר

    “פשוט ישבתי והסתכלתי על הלכלוך הזה וחשבתי עליו. היה לי מקום לחשוב עליו, על הניגודיות בין הניסיון למחוק משהו ואיך שהפעולה הזאת מולידה משהו שהוא נראה ובדרך החומר גם משנה את עצמו”. יהונתן ה. משעל בשיחה עם רוני אביב

  • חלוצה ברמת גן

    חלוצה ברמת גן

    “שמתי לב שרוב התערוכות שאצרתי בגלריה עוסקות בנושאים פילוסופיים. גם אם מדובר בנושא מוכר שדובר בו רבות, תמיד אחפש זוויות חדשות לעסוק בהן. מעניין אותי להתעמק בנושאים הנוגעים לחיבורים של סובייקט-אובייקט, החוויה האנושית בתוך עולמות החומר והרוח”. יהונתן משעל בראיון עם רונית חדד

  • האלכימיה של החשכה

    האלכימיה של החשכה

    “החושך הוא אלמנט מרכזי בתערוכה הזאת. לעיתים עבדתי בחושך מוחלט. החזקתי פטיש או תפוח וניסיתי להבין ממה הדבר הזה עשוי. התשובה המורכבת יותר תהיה שהדבר עצמו עשוי מחושך. ברגע שאין את ההחזר של האור, ואם אתה לא נשען על זיכרון של תפוח, אז הוא פשוט עשוי מדחיסות אחרת של חושך”. יהונתן משעל מראיין את אבי סבח וטלי בן נון

  • אוטו המתנות

    אוטו המתנות

    יהונתן ה. משעל משתף מחוויותיו מאירוע הפתיחה של הפרפורמנס ״אוטו המתנות״ של האמנית דפנה טלמון

  • תקופת הקרטון

    תקופת הקרטון

    ״הם עזרו לי להבין שאפשר ליצור ויזואליה שבה גם אם מאבדים את הקונטקסט המקורי עדיין אפשר למצוא שהיצירות מחזיקות מים. אני חושב שזה מדריך אותי גם היום בתערוכות שאני מציג. יש לי צורך שהוויזואליה תעבוד. אני מעדיף ויזואליה וזה בעת ובעונה אחת גם פותר אותי מהסיבוך של להסביר ולנמק״. יהונתן ה. משעל בשיחה עם צביקה קנטור

  • “לדמיין, לחייך ולהצטלם למזכרת”

    “לדמיין, לחייך ולהצטלם למזכרת”

    “התערוכה הזאת נבנתה מתוך הבנה של המתח והיא לא מציעה התרה שלו: תכנון טיול לחו”ל זאת פריבילגיה של מי שיכול לעסוק בכך, של מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית. במובן מסוים הקורונה יצרה לרגע אחד שוויון: אף אחד לא טס לחו”ל עכשיו”. יהונתן משעל בשיחה עם קרן זלץ ודיוי בראל

  • תמורה שמימית במקום תמורה חומרית

    תמורה שמימית במקום תמורה חומרית

    ״אם אמנית או אמן כלשהם התבלבלו לחשוב, שאולי גם דעתם צריכה להיחשב במסגרת המשא ומתן שבו הם לא מקבלים דבר, מגיע החוזה המצורף לקול הקורא ומבהיר שלא. כשלא זכאים לכלום, הכוונה היא ממש לשום דבר. לא לתשלום, לא לזכויות בסיסיות ובוודאי לא להבעת דעה״. יהונתן משעל בביקורת על הקול הקורא שהוציאה לאחרונה עיריית ירושלים

  • תרגיל בשוטטות

    תרגיל בשוטטות

    ״אני נון סטופ מחפשת פריימים. המבט שלי לא נקי. אני מסתכלת בשביל הצילום. בגלל שאני חיה את זה, בגלל שאני עושה את זה כל יום, כל הזמן, אז המבט שלי ממש השתנה. אם משהו לא מספיק טוב בעיניי בשביל דימוי אני מפנה את המבט. ישר״. יהונתן ה. משעל בראיון עם דנה לב-לבנת

  • “ללמוד מחדש איך מציירים”

    “ללמוד מחדש איך מציירים”

    “לתמימות יש ערך. המון שנים חשבתי שלהיות תמימה זה מקום מסוכן להיות בו. העולם הוא מקום שאם את לא מודעת לחלק מהדברים שקורים בו, הוא יכול לאכול אותך, אפשר להיבלע שם בחוץ”. יהונתן ה. משעל בשיחה עם רתם רשף

  • “יש לנו אוצר שאפשר להתגאות בו”

    “יש לנו אוצר שאפשר להתגאות בו”

    “בעולם אידאלי כל אחד היה יכול לעשות מה שהוא מוצא לנכון. המטרה שלי בשיחה איתך, ובהתחשב בכך שהריאיון מגיע לקהל של אמנים בישראל ובוגרי בצלאל בפרט, מתקשרת לעניין הזה בדיוק: אל תתנו למילים כמו גיוס כספים וביזנס לאיים עליכם”. יהונתן משעל בשיחה עם אודי אורמן, מנכ”ל עמותת ידידי בצלאל

  • נלקחה זמנית

    נלקחה זמנית

    ״מה שמעניין אותי במיוחד במערכת היחסים הזאת אלו הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, מה שלא צריך להסביר. למשל, המטען התרבותי שנמצא בבסיס ההבנה שלנו את המרחב הציבורי. מעניין אותי לשחק עם זה, עם טעויות תרגום מכוונות, עם הפשטה של סיפור מסוים שפותחת פתח לצופה לייצר לעצמו משמעות חדשה״. יהונתן ה. משעל מראיין את רננה נוימן

  • בטלה משונה

    בטלה משונה

    “המגמה היא לפתח סוג של דיבור, שפה, שישמש לתיאור ידע, מונחים רוחניים וחוויות, באופן שלא פוגע או מפלה קבוצות מסוימות בחברה. מבחינה מדעית ובלשנית זו פעולת שחזור פרוטוקול לשוני ליצירת רישומים אקראיים בשפת דיבור יום יומית”. יהונתן משעל בשיחה עם אריאל דה ליאון

  • “הייתי רוצה שיהיה לנו תפקיד בהפחתת גובה הלהבות”

    “הייתי רוצה שיהיה לנו תפקיד בהפחתת גובה הלהבות”

    ״אני חושבת שלמען העולם ולמען ארגון כמו ארטיס, חשוב לצאת מתיבות התהודה שלנו, בהן רואים רק את מי שלגמרי מסכים אתך, או מי שלחלוטין לא מסכים אתך. זה לא פשוט, אבל זה הכיוון שבו אנחנו צריכים ללכת״. יהונתן ה. משעל בראיון עם הילית צביק לרגל כניסתה לתפקיד מנהלת ארטיס

  • “אני אמנית המונית”

    “אני אמנית המונית”

    “אני עם האנשים שלא רואים, עם חפצים שמטרתם לשעשע לרגע בלבד ואז נזרקים הצדה, פיזית או מטפורית. דברים כמו קרטיבים, עוגיות מזל, חתולי מזל, שירותים או מטריות שבורות נכנסים לי ללב”. שיחה עם יפעה רז, שתערוכתה ״FORnEVER״ מוצגת בגלריה אסול, תל-אביב

  • להתבונן באנשים מתבוננים

    להתבונן באנשים מתבוננים

    “המחקר האמנותי שלי הוא על התערבויות פרפורמטיביות בתוך המרחב המוזיאלי שמסוות את עצמן כפונקציות מוזיאליות שונות. בעיקר מעניין אותי המרחב המילולי; סיורים, מדריכים קוליים, טקסטים אוצרותיים, אפליקציות בתוך המוזיאונים, דוכן המודיעין, שלטים, סוגים של הודעות קוליות”. שיחה עם האמנית עפרי כנעני

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?