דעות
-
על מודל עירום ותצלום שלא צולם
- יאיר ברק
- 12/10/2018
על יוצרים מתים נהוג לומר שהותירו חלל. תמיר להב-רדלמסר נפטר השבוע, וספק אם עולם האמנות הישראלי יחוש בחסרונו. במקום חלל הוא השאיר מאות תצלומים יפהפיים, מוקפדים, בשחור-ולבן, של גברים המרכיבים יחד דיוקן קולקטיבי של תל-אביב ליברלית ומתירנית ותשוקה גדולה לצילום
-
אורי והקצנשטיינים. זיכרון
- יגאל צלמונה
- 20/09/2018
“הפרסונה שלו הצטיירה כזו של מדען מטורף וחסר גבולות שהאמנות שהוא יוצר קשורה מצד אחד לאיזו ניו-אייג’יות קורקטית ותמימה ומצד שני לאסתטיקה של סרטי אימה. שילוב של וולט דיסני ואנטונין ארטו, אמר מישהו. אולי אני. הלוואי שזה הייתי אני”. יגאל צלמונה כמעט נפרד
-
אליטה אנטי-אליטיסטית של איש אחד
- רות אופנהיים
- 09/09/2018
“קניספל סבל מהצקות רבות בשל מוצאו הגרמני, ומצא דלת פתוחה בבתי הילדים הפלסטינים של העיר התחתית. נראה כי חוויית זרות זו והחיבוק החם שקיבל מילדי ואדי סאליב וניסנאס עיצבו את תפיסת עולמו”. רות אופנהיים סופדת לגרשון קניספל, שנפטר השבוע
-
הראשון שאמר לנו “וואו”
- עינת עריף-גלנטי
- 27/05/2018
“כשיורם אמר לנו בביקורות שמשהו לא עובד, לא הגיוני, לא מעניין או לא עשוי טוב, בין השורות הסתתר אמון: ‘אני יודע שיש לך את זה’, ואולי אפילו אכזבה: ‘אז למה אני לא רואה את זה כאן?'”. עינת עריף-גלנטי, תלמידתו של יורם להמן (1939–2018), נפרדת
-
אהרון מסג מת
- גדעון עפרת
- 16/03/2018
“אווירה של שריפה, אסון וחרדה אפפה את הציפור המיוצגת על הבדים והניירות. זהו עורב-חולד פוחלצי שהוא שד פנימי המגיח מעומק אפלת נפשו של אמן ערב משבר. זהו עורב-חולד של טורף נבלות ושל חופר-במחשכי-מחילות, שבואו והשתלטותו על הציור נושאים בשורה מורבידית לאמן”. גדעון עפרת סופד לצייר אהרון מסג
-
אמנות ופוליטיקה: כרוניקה של פלישה דו-כיוונית
- קרן גולדברג
- 27/01/2018
“נראה כאילו דיון זה עומד ברומו של עולם, מפלג בין קטבים ומחנות, מהותי לעצם העיסוק האמנותי. אך טענתי היא כי זהו דיון עקר מבסיסו”. קרן גולדברג מבקרת את השיח הביקורתי סביב התערוכה המדוברת “בעיות השעה” בביתן הלנה רובינשטיין
-
קווים לדמותו של הפלורליזם המקומי
- יונתן אמיר
- 18/11/2017
היא מרבה להשתמש במילה פלורליזם, אך מכנה את מבקריה כהניסטים משמאל, והדבר שהכי בזוי בעיניה זה ילדים חרדים שמדברים יידיש. האם זו הסובלנות שאלישבע מזי”א, המנכ״לית החדשה של תיאטרון החאן, תקדם בירושלים?
-
צילום והתנגדות
- יאיר ברק
- 12/09/2017
במבט חד וחריף, נועז ולא מתפשר, יצר מיכה קירשנר דימויים רבי השפעה שמילאו תפקיד מכונן בהתפתחות הצילום הישראלי. יאיר ברק סופד לצלם הוותיק שהלך לעולמו
-
הזר שסירב להיות מלך
- יונתן אמיר
- 20/05/2017
“המפגש בין אדם ברוך לרבי נחמן מברסלב נמצא במקום שבו החוכמה החיצונית נגמרת והניגון מתחיל. כמבקר אמנות פעל ברוך כמי שיודע שאת הניגון הזה אי-אפשר ולא ראוי להסביר”. דברים שנאמרו באירוע “מקולות מים רבים – רבי נחמן מברסלב ואדם ברוך נפגשים” במלאות תשע שנים לפטירתו*
-
פריבילג בעור של זאב
- יהונתן ה. משעל
- 14/04/2017
“באופן אירוני, הכוחנות שאנגלמאיר הפעיל מתוך עמדת הסמכות שלו על הביקורת שהופנתה כלפיו מאששת כמה מטענות המבקרת ומנוגדת עקרונית לדרך שבה האמנות שלו נחווית”. יהונתן ה. משעל עונה לזאב אנגלמאיר שענה לשיר כהן שביקרה את שושקה שלו
-
שיר ארס
- זאב אנגלמאיר
- 09/04/2017
“שיר כהן היא משגיחת היגיינה אמנותית, המנסה להציג את האמן ודמותה של שושקה כפוגעניים, אבל היא עצמה הפוגענית”. זאב אנגלמאיר מגיב על מאמרה של שיר כהן, “שושקה של זויה”
-
היד שמנענעת את ההריסה
- אלי אושרוב
- 14/02/2017
“ייהוד העיר” הוא הסוד הכי גלוי של כל הפעילות התרבותית “הצעירה” בירושלים בעשור האחרון. הצעד של גלריה ברבור חשוב כי הוא עושה פוליטיזציה מחודשת של הפוליטיקה הסחית נטולת הקונפליקטים שרווחת בעיר. אלי אושרוב על תפקידו של “המעמד היצירתי”
-
בְּשׂר הרוח ורוח הבשר
- אסתר דותן
- 05/01/2017
בשלל עיסוקיו ביקש ג׳ון ברג׳ר לפעול באופן שמנתב אל מעבר לדחף “לרצות גנרלים, או להעלות את מורל האזרחים, או להלל חיילים גיבורים, או להמם את העיתונות העולמית”. אסתר דותן סופדת למבקר האמנות פורץ הדרך, הסופר והצייר שנפטר השבוע בגיל 90
-
האוצר שנשלף מלב הקלחת
- יונתן אמיר
- 03/01/2017
מינויו של דורון רבינא לתפקיד האוצר הראשי של מוזיאון תל-אביב בעייתי, אך מסקרן. האתגר שעומד בפניו הוא שימור מבטו הרענן והנקודתי של האוצר האורח, בד בבד עם גיבוש סדר יום אמנותי מקיף למוסד הנתון במשבר מתמשך
-
שחיקתה של פריצת הדרך
- דנה שלו
- 03/12/2016
דנה שלו מבקשת לצאת נגד תפיסת “פריצת הדרך” כהתפתחות בעלת הערך הגבוה ביותר או בשימושה כסופרלטיב שחוק. במלים אחרות, בלי להמעיט בערכן של פריצות ושל דרכים חדשות, היא מבקשת לדבר בזכות ההרחבה של אלה הקיימות
-
צבע הכסף (לא יורד במים)
- הדס קידר
- 31/10/2016
“פרויקט אמנות-מחאה שצורתו ומנגנונו חתרניים, והוא עצמו תגובה להדרה ומחיקה, הפך לפרויקט שהתנאי לקיומו הוא האפשרות למחוק אותו”. הדס קידר על אמנות ביקורתית במרחב העירוני ועל הפרויקט “דרך השפה” של קבוצת פרהסיה כמשל
-
הצגה מידתית
- יונתן אמיר
- 24/10/2016
יפה עשה גדעון עפרת כשבחר להיפרד ממבקרת האמנות גליה יהב באמצעות ויכוח, אך התנגדותו לביקורת שלטון ההון באמנות הישראלית מוצגת באופן שטחי ומשמיטה מן התמונה פרטים הכרחיים
-
“לא באתי לכאן לעבוד. באתי למות”
- הדס קידר
- 18/10/2016
“ביצירותיה, באוצרותה ובכתיבתה היא לא התבלבלה ולא שתקה ולא התכנסה ולא מכרה את נשמתה”. הדס קידר נפרדת מחברתה גליה יהב, שנפטרה לפני ימים אחדים
-
מבקרת חסרת מנוח
- יונתן אמיר
- 17/10/2016
“היא היתה מבקרת חריפה של ההון, אך ידעה לזהות גם את תרומתו לאמנות ולדיון בה. סלדה ממנגנונים ציבוריים מסואבים, אך התעקשה על חשיבות פעולתם. נזהרה מרומנטיזציה של מיתוסים, פרסונות אמנותיות סמכותיות וקידוש-יתר, ובה בעת התייחסה אל האמנות בתשוקה של רומנטיקנית חסרת תקנה”. פרידה מגליה יהב
-
הפוליטיקה של ה-OCD
- דוד שפרבר
- 25/07/2016
״במקום לזעוק רק נגד הצנזורה, ראוי שמורי שנקר יכוונו את עצמם ואת תלמידיהם למחשבה ביקורתית מורכבת שבמרכזה עומדות גם שאלות אתיות, ולא פחות חשוב מכך – הפוליטיקות של עולם האמנות שבתוכו הם פועלים״.
