כתבות מאת גדעון עפרת
-
אהרון מסג מת
- דעות
- 16/03/2018
“אווירה של שריפה, אסון וחרדה אפפה את הציפור המיוצגת על הבדים והניירות. זהו עורב-חולד פוחלצי שהוא שד פנימי המגיח מעומק אפלת נפשו של אמן ערב משבר. זהו עורב-חולד של טורף נבלות ושל חופר-במחשכי-מחילות, שבואו והשתלטותו על הציור נושאים בשורה מורבידית לאמן”. גדעון עפרת סופד לצייר אהרון מסג
-
האמן היהודי האחרון
- מהשטח
- 22/01/2017
יוסל ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו’ – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שברנר קרא “כל מקום גלות” ו”הוויה של קוצים”. גדעון עפרת סופד לאמן הוותיק, שנפטר בשבוע שעבר
-
ה חֶ רְ פָּ ה
- דעות
- 06/05/2014
התישָמַע הצעקה, ולו גם תצריד את הגרון ותעוות את הפנים? או שמא נסכין לאותות הקין הצורבים את עורנו תחת מטחי האיפור הפטריוטיים של טקסי תעמולה ממטבח משרד ההסברה?
-
איך נזכור את ארתור דנטו
- דעות
- 29/10/2013
“האמנים פתחו את הדרך בפני הפילוסופיה, והגיע הרגע בו הלפיד חייב לעבור לידי הפילוסופים”, כתב הפילוסוף האמריקאי ארתור דנטו, שהכריז על עצמו כי הוא “מבקר האמנות הפוסט-היסטורי הראשון”. גדעון עפרת סופד לאינטלקטואל המשפיע שהלך לעולמו בסוף השבוע.
-
בוסר הבנים ושיני האב
“יש לנו יותר מדי אמנים! יש לנו יותר מדי אמנות! אינפלציה אמנותית זו היא ורק היא אחראית למצב בו הפכו המסעות בתערוכות סוף-שנה ובין הגלריות הפטרייתיות של דרום תל-אביב, על שלל המטאוריטים שזה אך נולדו, מאירים ונופלים באחת – למסעות ייסורים”. דברים שנאמרו בפתח יום-עיון ב”שנקר” בנושא “הדור הבא: תרבות צעירים בישראל”
