קרן גולדברג
-
המלצת השבוע: “שם עצם”, מרב קמל וחליל בלבין
- קרן גולדברג
- 23/07/2018
“השם הפרטי הוא חלק אינטגרלי מהסובייקט, אך הוא מגיע מהאחר, מסמן הכרחי כפוי שיש ליהפך אליו. הפיצול הזה, החירור או החילול של העצמי, שמתרחש כבר עם בואו לעולם ונתינת השם, הוא-הוא מהותה של התערוכה”. הצצה לתערוכת הצמד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
-
מצב אישי: פריפריה
- קרן גולדברג
- 09/07/2018
“כאשר בוחנים את המופעים של הרווקות כעבודות אמנות, ולא כתוצר של פעילות חברתית, רובם נותרים חובבניים. אמנם נסים משרטטת באמנותה סטריאוטיפים באופן ישיר ומכוון, אך הפעם הקלישאתיות אינה משמשת טקטיקה חתרנית, אלא נקודת סיום”. קרן גולדברג על תערוכתה של ורד נסים בעפולה
-
המלצת השבוע: “מועדון הלבבות השבורים”
- קרן גולדברג
- 04/07/2018
“תחת הכותרת ‘הקיסרית’, ובידיעה שחדר השינה שייך לאשה, המחסום הופך למעין חגורת צניעות ופרטיות מטפורית, שיר הלל לאיבר מין נשי ומלכותי שמתהדר בנוזליו”. קרן גולדברג על תערוכתו של דניאל אוקסנברג בחלל הביתי של מיטל אבירם בתל-אביב
-
עבודה לפנתיאון
- קרן גולדברג
- 13/05/2018
“מעבר לעובדה שברגעי האמת האלה האישי אכן נמזג לתוך הציבורי ומאהביה של האמנית משתלטים על הדמות הפוליטית, הם גם חושפים את תהליך העבודה: ה’סשן’ הפרטי והכנראה מביך שבו ביקשה מהאקסים להירתם ליצירת עבודתה שלה. יצירת האמנות, כמעשה האהבה, מתגלה כמעשה פרטי בהווייתו, אך ציבורי בהתגלמותו”. על “מכתבי אהבה לרות” של רות פתיר
-
חסמב”ה בצהלה
- קרן גולדברג
- 10/05/2018
אמש נחשף “החלל הסודי” של התערוכה הקבוצתית “קדם-קודם-קדימה” ב”משכן פרטי בצפון תל-אביב”. העבודות, 15 במספר, הוצגו רק בפני קומץ נבחר של אמנים, אוצרים ואנשי עסקים, ורק במהלך ערב אחד. אוצר המרכז לאמנות עכשווית, ניקולה טרצי, דווקא מרוצה מהקונספט. קרן גולדברג פחות
-
ניחוח חו”ל מובהק
- קרן גולדברג
- 30/04/2018
“המפגן האוצרותי של ‘קדם-קודם-קדימה’ מצליח לפרקים לשרטט קשרים אינטליגנטיים ורגישים בין העבודות ולזקק הוויה מזרח-תיכונית מתוחה בין הכאן ועכשיו לעול האדמה ההיסטורי. אלו מסתייעים רק כאשר הוא משתחרר מהשאיפה הבולמוסית של עולם האמנות הגלובלי לעכל הכול, עכשיו ומהר”. קרן גולדברג על “קדם–קודם–קדימה”
-
המלצת השבוע: “חלק ונחלה”, צפיה דגני
- קרן גולדברג
- 15/03/2018
“באופן ראוי להערכה ולא מובן מאליו, דגני משלבת בין שתי מחשבות אמנותיות ושפות סגנוניות שונות – קונספטואליזם צילומי ותצוגתי יחד עם פיסול אבסורדי, אקספרסיוניסטי אפילו. בשילוב זה טמונים מוזרותה של התערוכה, כמו גם כוח המשיכה שלה”
-
למלומי תינוקות, רחשי פרפרים
- קרן גולדברג
- 28/02/2018
“סימני הקין שעל גוף הבכור, הילדיות התמימה שהופכת למנוכרת, הילדה חסרת האונים אל מול הגיבור חורש המזימות, החרדות הקיומיות של אב-אמן-יוצר – כל זה סופר כבר, ובתערוכה הנוכחית לא נוצק לכך כל תוכן ייחודי”. קרן גולדברג על “סכר פרפר”, תערוכתו של אורי ניר במשכן לאמנות עין-חרוד
-
היה היה פליט
- קרן גולדברג
- 13/02/2018
“בימים אלו כל דיון ביצירה אמנותית עלול להיראות תפל, חלש ומנותק. אך דווקא משום כך תערוכתה של אלהם רוקני, המציעה זווית רעננה והומוריסטית על יחסי האמן-פליט, חשובה במיוחד”. קרן גולדברג על תערוכתה של אלהם רוקני, “שבעה עבד אל-כרימים”, במרכז לאמנות עכשווית, תל-אביב
-
אמנות ופוליטיקה: כרוניקה של פלישה דו-כיוונית
- קרן גולדברג
- 27/01/2018
“נראה כאילו דיון זה עומד ברומו של עולם, מפלג בין קטבים ומחנות, מהותי לעצם העיסוק האמנותי. אך טענתי היא כי זהו דיון עקר מבסיסו”. קרן גולדברג מבקרת את השיח הביקורתי סביב התערוכה המדוברת “בעיות השעה” בביתן הלנה רובינשטיין
-
“אנחנו מולקולות שנעות בעולם של מולקולות”
- קרן גולדברג
- 21/01/2018
“כשאני עושה בחירות, אני לא שוקל אם אלו בחירות נכונות או לא, אם הן מקדמות אידיאולוגיה מסוימת. כשבטהובן הלחין סימפוניה, האם הוא עצר לשאול מה המשמעות של כל תו?”. קרן גולדברג משוחחת עם חיים סטיינבך על “זרובבל”, תערוכתו בגלריה מגזין lll ביפו
-
הקלות הבלתי נסבלת של הרכבת הקלה
- קרן גולדברג
- 11/12/2017
“ניתן להגדיר את האסתטיקה של עוזיאל כ’דלות החומר גרסת המאה ה-21′, אך עוזיאל אינו משתמש בחומרים דלים מתוך רצון עז לביקורת חברתית, אלא מוצא בהם פתח למשחק על הווי היומיום”. קרן גולדברג על “רכבת תחתית”, תערוכתו של שי-לי עוזיאל בבית האמנים בתל-אביב
-
מושא המבט הכובש
- קרן גולדברג
- 28/10/2017
קרן גולדברג על שתי תערוכות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: פרויקט הסאונד השאפתני והבעייתי של גיא גולדשטיין, “Freigedank” (“החופשי במחשבותיו”), ותערוכת הווידיאו המורכבת והאמיצה של נועה גור, “דרכי נראות”, המפרקת את המשולש הקדוש צופה-יצירה-אמן
-
על צילום קרוב מדי
- קרן גולדברג
- 13/09/2017
“העבודות של יאיר ברק ממשיכות את עיסוקו בהיתכנותה (או אי-היתכנותה) של המשכיות. הקרבה המרחבית לדימוי היא גלגולה של הקרבה הטמפורלית למוות. זוהי קרבה מאיימת, מטרידה, המעמתת את הצופה עם ההבנה האקזיסטנציאליסטית שקיומו החומרי קודמים למהותו, מורשתו ומשמעתו”. קרן גולדברג במאמר מתוך ספר אמן חדש של יאיר ברק
-
“תראו, אפשר להתחיל לראות משהו!”
- קרן גולדברג
- 21/08/2017
“בעונת המלפפונים העמוסה לעייפה בתערוכות קבוצתיות בגלריות המסחריות, שלרוב מסתכמות בגיבוב של עבודות זמינות מהמחסן, דווקא חלל לא מסחרי כמו מקום-לאמנות מציג תערוכה קבוצתית שמציעה הקשרים פנימיים קוהרנטיים ומשרטטת מהלך משמעותי”. קרן גולדברג על “דברי עצמות”, מקום-לאמנות, תל-אביב
-
המלצת השבוע: “הוראות הפעלה”
- קרן גולדברג
- 23/07/2017
“מה שבולט בצפייה עכשווית בעבודות הוא העדר הציניות הבלתי מתפשר שלהן, שמעלה תהיות לגבי פעולות אמנותיות פוליטיות במרחב הציבורי כיום, שלרוב לובשות צורה יותר מוסווית”. קרן גולדברג על התערוכה השנייה בטרילוגיה “מונומנט/פעולה” במרכז לאמנות דיגיטלית, חולון
-
פיסול הוא לפעמים קעקועים
- קרן גולדברג
- 09/07/2017
“חזותו השלווה אינה מעידה על עברו הסוער ועל העובדה שנוצר בעקבות מחאה אזרחית. במהדורתו הראשונה, לפני 20 שנה, סטודנטים ניסו לזרוק את הביצים הענקיות של קלאוס אולדנבורג לנהר”. קרן גולדברג על גלגולו הנינוח של “Skulptur Projekte” במונסטר, גרמניה, שמתרחש אחת לעשור
-
הדוקומנטה ה-14, חלק ב’
- קרן גולדברג
- 06/07/2017
“רשימת הכפילויות המיותרות והתמוהות הללו ארוכה, ומעלה את השאלה מדוע לא בחר הצוות האוצרותי לנצל את החלל הכפול בגודלו כדי לכלול עבודות אחרות. כמו כן, אם מדובר בשתי תערוכות כמעט זהות, מהי הרלבנטיות של שני המיקומים השונים?”. קרן גולדברג על חלקה השני של דוקומנטה 14, בקאסל, גרמניה
-
מיקור חוץ פרפורמטיבי
- קרן גולדברג
- 13/06/2017
“רבות נאמר על שימוש באנשים כמדיום אמנותי במיצגים, בין אם אלה הרקדנים-המדקלמים של טינו סגל או צי ההיפסטרים של אימהוף. עמיר ותנועה-ציבורית עושות גם הן שימוש במיקור חוץ, אך מתוך מחקר מעמיק ושיתוף פעולה ספציפי”. קרן גולדברג על “הראיון” ו”כשל פרגמטי”, שני מיצגים בתערוכה “הצעות לסדר” בארטפורט, תל-אביב
-
אינפנטילית לרוב, רדיקלית לרגעים
- קרן גולדברג
- 27/05/2017
“זוהי ביאנלה נטולת הומור, מעוף ותעוזה. במקום לממש את ההצהרות החגיגיות במפגן יצירה דיוניסי, פעלה מאסל לפי מתכון אופנתי ובנאלי כמעט, המשלב עבודות היסטוריות ודידקטיות עם קורטוב אמנות חברתית ואסתטיקה פורמליסטית. על הרקע היבשושי הזה בלטו כמה עבודות שהצליחו לפרוץ את המבנה השגור”. קרן גולדברג על הביאנלה ה-57 בוונציה
