יהונתן משעל

  • אמן, מורה או שעיר לעזאזל?

    מאות מורים הגישו השנה מועמדות למלגת “אמן מורה” של משרד התרבות. רק 12 זכו, או לפחות כך חשבו. תקלה טכנית גרמה לכך שרבים מהמועמדים לא נכללו ברשימה, ומשרד התרבות החליט לפתוח את ההרשמה מחדש. את המחיר שילמו דווקא האמנים שזכו במלגה

  • המלצת השבוע לפריבילגים: גוגנהיים, ניו-יורק

    תערוכה חדשה במוזיאון גוגנהיים בניו-יורק – “אמנות וסין אחרי 1989: התיאטרון של העולם” – מעוררת מהומה בעולם האמנות. שלוש עבודות הוסרו בלחץ ארגוני בעלי-חיים. הגוגנהיים: “צר לנו שהקהל לא יוכל להיחשף לעבודות, גם אם אינן לרוחו”

  • “מה אתה אומר על האגרול?”

    “החומוס שלי עשוי מפוליאוריתן. הקצף הזה רעיל, אי-אפשר לאכול אותו. הוספתי יהלומים וטבעות, שימשכו ויהיו מעניינים. במציאות אנשים אוכלים דברים לא פחות רעילים בהנאה גדולה. בעיקר אנשים שאין להם אוכל”. ארוחה ושיחה עם שחר טוכנר בעקבות תערוכתו “איש טבח שמו” בגלריה כורש, ירושלים

  • “אני לא ניצבת מול הקנבס הלבן, אלא בתוך חלל לבן”

    “אני נערכת לחיפוש אחר אופן יצירה חדש שישלב בין הציור במציאות המדומה לבין מקום פיזי. עוד לא היה דבר כזה בשום מקום בעולם, ככל הידוע לי”. יהונתן ה. משעל משוחח עם אורה ראובן בעקבות תערוכתה “גו גו גולם” בגלריה הקיבוץ, תל-אביב

  • “עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים”

    “‘הפלט האטומי של שימורי הזכרונות’, כך אני קוראת לעצמי. העבר הקומוניסטי שהיה נוף ילדותי המוקדמת מאפשר לי להדהד לכאן את התרבות הרוסית, שאת משקעיה המדומיינים אני עדיין סוחבת איתי”. שיחה עם אניה קרופיאקוב על “כמעט כמו השטן”, תערוכתה בסדנאות האמנים, תל-אביב

  • המועצה הסמויה מן העין

    אי-סדרים, מינויים פוליטיים לא ראויים והעדר שקיפות – אלה המאפיינים הידועים לכל של המועצה לתרבות ואמנות, שהוקמה על חורבות “המועצה הציבורית לתרבות ואמנות”, שנסגרה, ובכן, מאותן סיבות ממש. קבוצת פעילי אמנות פנתה לבית-המשפט כדי שייאלץ את משרד התרבות לחשוף את פעילות המועצה הסודית

  • תקנות סל”ע: גאולה לפריפריה או הזדמנות לשחיתות?

    תקנות סל”ע מאפשרות להעביר תקציבי תרבות לרשויות מקומיות ומרוחקות, הן למימון פרויקטים עירוניים והן ליוזמות פרטיות. אלא שרוב האמנים לא שמעו על התקנות, שמותנות ממילא בקשר הדוק בין האמן לרשות. הביורוקרטיה דרקונית, וגם הרגולציה לא משהו. אז מי מרוויח מהיוזמה היפה של מירי רגב?

  • מלכוד התבחינים

    חרף הצהרותיה השערורייתיות של שרת התרבות מירי רגב, מאז 1992 לא השתנו מהותית התקנות המסודרות לתמיכה במוסדות המבקשים כסף מהמדינה בתחום התרבות על שלל גווניו. ללא פרסום השינויים עצמם, הפועל היוצא היחיד כרגע הוא שמוסדות שקיבלו תמיכה לאורך השנים אינם יכולים לסמוך על כך שהמצב יימשך. כתבה שנייה בסדרה

  • תיאטרון בלי תיאטרון

    “התערוכה נוצרה בהשראת ‘הבמה המשותפת’ בקיבוץ עין-חרוד, שקרסה במוצ”ש אחד ב-1944, חצי שעה לפני מופע של כנס המקהלות הארצי. לא נגעו בהריסות מאז. הגעתי לשם במקרה, זה היה מרתק ומלחיץ באותה נשימה”. שיחה עם טל גולני לרגל תערוכת היחיד שלה גלריה p8 בתל-אביב

  • “הלכלוך שמעורב בציור שמן גרם לי להיכנס לאי-שקט”

    “אמנות זה סטרספול. את רוב הזמן נלחמת עם עצמך בסטודיו, מפעילה ביקורת עצמית בלתי פוסקת, ובסוף, אם יש לך מזל, את מוציאה את זה החוצה, ואז העבודה עוד נתונה לפרשנות ולביקורת של אחרים. מצד שני, כשכל הזמן מוציאים החוצה, אז הרעלים לא נאגרים בפנים. וזה גם מתגמל”. יהונתן משעל משוחח עם רונה פרלמן

  • שנת הקולקטיבים

    “אמנות הרחוב ברובה הפכה להיות פורמט תצוגה נוסף למגוון הפורמטים הקיימים בארגז הכלים של אמנים עכשוויים, וכבר מזמן איבדה את המאפיינים החתרניים שליוו אותה בתחילת דרכה”. שיחה עם גידי גלעם לרגל התערוכה של קולקטיב פריטימס בבית-העיר, תל-אביב

  • המלצת השבוע: קולאז’ משפחתי

    “הרצף של העבודות מציע פרשנות אחרת, ציורית, לזמן שמפריד בין השניים ולפער הדורות ביניהם”. יהונתן ה. משעל על “מרחבי תודעה / פנים”, התערוכה הזוגית של יצחק גרינפילד וגילה גרינפילד במקום-לאמנות

  • פריבילג בעור של זאב

    “באופן אירוני, הכוחנות שאנגלמאיר הפעיל מתוך עמדת הסמכות שלו על הביקורת שהופנתה כלפיו מאששת כמה מטענות המבקרת ומנוגדת עקרונית לדרך שבה האמנות שלו נחווית”. יהונתן ה. משעל עונה לזאב אנגלמאיר שענה לשיר כהן שביקרה את שושקה שלו

  • פרגמנטים מתוך רצח עם

    “בין העבודות אין קשרים גלויים, ונראה שהתערוכה נוצרה ללא מבוגר אחראי. הידע, המיומנות, האוטוריטה והכוח להבין את התערוכה הרלבנטית, היפה והחשובה הזאת נשארו נחלתו הבלעדית של האמן”. יהונתן ה. משעל על “האדם החולה של אירופה: המלחין”, תערוכתו של דור גז במוזיאון האסלאם בירושלים

  • המלצת השבוע: ארֶנה של דֶקוֹ ישראלי בטעם רע

    “זה בין אופקים-חדשים ל’מותק, הילדים התכווצו’. מותק, האופקים התכווצו”. יהונתן ה. משעל ממליץ על “שוד ושבר”, תערוכתו של רועי מנחם מרקוביץ’ במשכן האמנים, הרצליה

  • “אנחנו קצת ילדים שמשחקים, לא מנסים לפצח את האטום”

    “אנחנו שותפים לחיים מתוך איזו מטרת-על שאנחנו מרגישים שיחד אנחנו יכולים להגשים אותה, וזה דומה לאהבה של זוגיות. המקום שזה תופס, השעות והעניין הם כאלה שאפשר לשכוח שיש עוד משהו, כמו מערכות יחסים עם בחורות”. יהונתן ה. משעל משוחח חברי להקת המסך-הלבן והאמן אורן פישר

  • ״היבטים שונים של הקשר אפריקה-ישראל״

    “קטלוג התערוכה “בנוגע לאפריקה: אמנות עכשווית ואפרו-פוטוריזם”, שמוצגת במוזיאון תל-אביב, מומן בתמיכת נעמי ודוד קוליץ. דוד קוליץ הוא מייסד ויו״ר חברת אלול-טכנולוגיות, שדיווחים מספרים על מעורבותה במכירת טכנולוגיות צבאיות למשטרים במדינות העולם השלישי”. יהונתן ה. משעל חזר מתערוכה לכל המשפחה

  • פעילי BDS דורשים מארטיס להצטרף לחרם על ישראל

    לטענת הפעילים, “הפעילות של ארטיס עדיין נתפסת כממרקת את הדימוי התרבותי של המותג הלאומי בצורה דומה לזאת של ה’הסברה'”. יעל ריינהרץ, מנהלת סניף ארטיס בניו-יורק: “ארטיס פועלת במסגרת קווי היסוד של ה-BDS, ואין לנו כוונה לחתום על הצטרפות לחרם”

  • איך לומר בצורה עדינה

    אמנית טוענת שרותי דירקטור, אוצרת התערוכה ״בנוגע לאפריקה״ במוזיאון ת״א, סירסה פרויקט משותף לה ולצלם מבקש מקלט והפכה תערוכת מחאה פוליטית ל”התפעמות מהאקזוטיקה” של צלמניות בעידן המודרני. דירקטור בתגובה: “חשבתי שהחלק שלה בפרויקט הרחב יותר שהיא עושה לא מתאים לתערוכה”

  • מי יציל את הבית האדום? (לא האמנים)

    כאלפיים חובבי אמנות צבאו על דלתות “גלריית הבית האדום” שבשכונת שפירא בתל-אביב. בכמה מחדרי הבית המתינה קבוצת פליטים שהחגיגה תיגמר כדי שיוכלו סוף-סוף לישון, ובכניסה התגודדו כמה מתושביו הקודמים של הבית, שפונו לטובת הגלריה החדשה ותרומתה לערכו הנדל”ני של המבנה

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?