אמן, מורה או שעיר לעזאזל?

מלגת “אמן מורה” של משרד התרבות, שמפורסמת מדי שנה בחודש יוני ומיועדת לבתי-ספר שאין בהם מגמת אמנות, מוענקת לכ-12 אמנים שנבחרים במהלך הקיץ ועובדים במהלך שנת לימודים אחת, מתחילת ספטמבר ועד סוף יוני. השנה החל הפרויקט באווירת חוסר ודאות ובאיחור של חודש, בשלהי ספטמבר, לאחר שלזוכים נודע שהפרויקט הוקפא בעקבות תקלה טכנית שהביאה לשיפוט מחודש של המועמדים והוצאת כמה מהזוכים מהפרויקט לטובת זוכים חדשים.

מקור התקלה בקריסת שרת הדוא”ל של חברת ההפקות פרלוד, שמבצעת עבור משרד התרבות את איסוף החומרים ששלחו האמנים המועמדים, אולם על הטעות, ששווייה 170 אלף שקל, ישלמו האמנים והאמניות עצמם, שהגישו את הצעותיהם למלגה ואף זכו בה.

במהלך הכנת הכתבה שוחחתי עם האמניות והאמנים שזכו במלגה וקיבלו הודעה על ביטולה חודש ממועד תחילתה והתחלת עבודתם. אף אחד מהם לא רצה להיחשף. “שילמתי כבר מספיק מחיר על המלגה הזאת”, סיפרה אחת מהן, “אין לי רצון שמשרד התרבות או צוות השיפוט יתנקמו בי בהמשך”. כולם חווים תחושת חרדה כלכלית לנוכח השנה שהחלה בלי שתהיה להם הכנסה, אחרי שכבר התחילו לעבוד בבתי-הספר. כמה מהם ויתרו על לימודים לתואר אקדמי, שנדחו בשנה, אחרים מתמודדים עם בעיות כלכליות ומשפחתיות בגלל ההתחייבויות שנטלו על עצמם על סמך המלגה, ומקצתם החלו לחפש עבודות זמניות, מאחר שיתקשו למצוא עבודה ראויה בהוראה חודש אחרי תחילת שנת הלימודים.

“המהלך נעשה בחוסר אחריות מוחלט”, אומר אחד האמנים. “אם הודיעו לי שזכיתי במלגה, ואז גילו שעשו טעות, הם היו צריכים להוסיף תקציב, ואם אי-אפשר, לחרוק שיניים ולהישאר עם ההחלטה המקורית. לזרוק אותי חודש אחרי שכבר התחלתי לעבוד בטיעון ש’עוד לא חתמנו על חוזה ואנחנו לא חייבים לך כלום’ זה נמוך ומכוער. זאת ממש שפלות וזאת חרפה. בא לי להגיד להם, עבדתי קשה, מנוולים. תבטלו את המשכורת הציבורית של עצמכם. תפטרו את מי שאחראי לטעות, לא אותי. היתה פה עבודה, אבל חמור מזה – היו פה ציפיות. שלי, של ילדים, של בית-ספר שלם. זה סתם כי לא התאים להם להתמודד עם המצב ובחרו בפתרון הכי פשוט ונוח, להשליך את האמנים שכבר אין בהם צורך”.

חוליה נוספת שנפגעה מההחלטה של המשרד היא בתי-הספר, שמלכתחילה נבחרו כיוון שהם מוסדות חינוך חלשים בפריפריה. עם קיצוץ המלגה שכבר זכו בה, מאות ילדים בבתי-ספר ללא גישה לאמנות, שכבר החלו ללמוד, לא יזכו לקבל את השיעורים. אמנית נוספת שזכייתה בוטלה מספרת שהנהלת בית-הספר שבו עמדה ללמד עבדה קשה על גיוס מתנדבים, הקצאת שעות עבודה והרחבת הפרויקט – מאמצים שירדו לטמיון עם ביטול המלגה.

כדי להגיש בקשה למלגה, על האמן/ית לאתר בעצמם בית-ספר ב”פריפריה החברתית” של ישראל שאינו מספק שיעורי אמנות, ליצור עימו קשר, להיפגש עם המנהלת, להציע לה תוכנית לימודים לשנה שלמה ולספק לה מסמכים נוספים, להחתים אותה על חוזה ולשלוח את כל המסמכים ותיק עבודות לתיבת המייל של פרלוד-הפקות, החברה שאחראית על תהליך המיון, ולחכות בסבלנות לתשובה, שבשנים האחרונות מגיעה מעט לפני תחילת שנת הלימודים, לפעמים כמה ימים לפני סוף אוגוסט. מאות אמנים מגישים מועמדות לפרויקט מדי שנה, וכאמור, רק כ-12 מהם זוכים בו. המלגה, יש לציין, אטרקטיבית במיוחד: תמורת שמונה שעות עבודה שבועיות, מקבלים האמנים הזוכים 3,700 שקל בחודש.

שני הצדדים נפגעים מלוח הזמנים המופרך הזה: האמנים, שנאלצים לדחות הצעות עבודה לאותה שנה עד שיקבלו תשובה, ומנהלות/מנהלי בתי-הספר והמגמות, שהסכמתם להעסיק את האמן במסגרת הפרויקט היא הימור של הרגע האחרון מבחינתם; אם לא יזכה במלגה, יישארו ללא מורה לאמנות או שייאלצו לאתר כזה ברגע האחרון ואף אחריו.

מבירור שערכנו בעקבות תלונות שהועלו לרשת התברר כי התנהלות משרד התרבות מול האמנים שהגישו השנה את המלגה בעייתית במיוחד. וכך מספר ש’, אחד האמנים: “אחרי שהגשתי את המלגה ביוני, יצרתי ב-1 באוגוסט קשר עם משרד המפיק ושאלתי אם כבר יש תשובות או אם ידוע מתי תהיינה תשובות, כיוון שקיבלתי כבר הצעת עבודה ללמד אמנות כמה ימים בשבוע ורציתי לדעת אם לקבל אותה או לא. שמחתי להתבשר שנבחרתי כאחד מ-12 האמנים המשתתפים בפרויקט. באותו יום קיבלתי גם הודעה רשמית במייל. באותו רגע הודעתי למנהלת שהציעה לי ללמד אצלה במגמה ה’רגילה’ שאני נאלץ לסרב להצעה”.

האמן, כמו 11 הזוכים והזוכות האחרים במלגה, החל בהכנות לפתיחת השנה, שכללו פגישות עם צוות בית-הספר, מעבר על האישורים הרשמיים והחתמת החוזים מול מוסדות החינוך ומשרד התרבות. אלא שב-21 באוגוסט 2017, שלושה שבועות מיום קבלת ההודעה על הזכייה במלגה, התקבלה בתיבת המייל של ש’, כמו שאר הזוכים, הודעה חדשה: “מפאת תקלה טכנית בהליך הבחירה, נדרשת ועדת השיפוט לבחירת אמן מורה להתכנס בשנית. משכך, בחירת אמן מורה לשנה זו מוקפאת עד לדיון מחודש של ועדת השיפוט. עמכם הסליחה ותשובות תישלחנה בהקדם האפשרי”.

“כאמור, הפסדתי עבודה ספציפית שהוצעה לי”, הוא מספר, “ועבודות אחרות, מאחר שבתקופה בין ההודעה הראשונה לשנייה לא עשיתי מאמצים לחפש עבודה. לוח הזמנים שלי היה מסודר לקראת השנה החדשה כפי שסוכם, ונערכתי אליה. אחרי התייעצות עם אמן נוסף שמשתתף בפרויקט וקיבל את ההודעה על הקפאת ההליך, החלטנו שאנחנו מתחילים את השנה כרגיל ומתעלמים מההודעה.

“לאחר חודש, ב-25.9.17, קיבלתי הודעה במייל עם מכתב מצורף מטעם משרד התרבות, ובו התבשרתי שהוצאתי מהפרויקט. באותו היום קיבלתי שיחת טלפון מעורכת-דין במשרד התרבות, שהתנצלה על השתלשלות האירועים והסבירה את הצד שלהם: שרת המייל של חברת ההפקות פרלוד נפל עקב עומס פניות, ולכן בוועדה הראשונה לא נבחנו אמנים רבים שהגישו את הצעתם, אולם זו נעלמה עם נפילת השרת. למען ההגינות, כך סיפרה, ראו לנכון לכנס ועדה נוספת לבחינת המועמדים החדשים. בסוף אמרה שבכלל אין כל התחייבות מצדם, מאחר שמשרד התרבות עוד לא חתם על החוזה שאני ובית-הספר חתמנו עליו והוגש להם קודם לכן.

“אם לי, או לכל אמן אחר, היתה נפילה ברשת ולא הייתי מגיש בזמן, האם משרד התרבות היה מתחשב בי? לא נראה לי. לפי התקנון שלהם, ההגשות חייבות להיעשות בזמן ולפי חוקים מאוד נוקשים. אלא שמתברר שאין להם שום בעיה לעקוף את החוקים שלהם, ושהאמנים ישלמו את המחיר”.

בקשתנו לתגובה ממשרד התרבות לא נענתה.