טקסט קטלוגי

  • קובייה, סוכה, מפעל, מגדל, בית

    קובייה, סוכה, מפעל, מגדל, בית

    “דדון משתייך למסורת של אמנים ששילבו בדימוי אחד רעיון ומבנה. ברוח מאמרה של רוזלינד קראוס על הרחבת שדה הפיסול, אפשר לחשוב על הרחבת הרעיון האדריכלי בעצם השימוש שעושים אמנים במילון האדריכלות וברעיונותיה, כאשר הדיון בשאלת המרחב חוצה את השיח המדיומלי”, דרורית גור-אריה על האדריכלות האוטופיסטית של ז’וזף דדון

  • אהבה במנות קטנות: עאסם אבו-שקרה

    אהבה במנות קטנות: עאסם אבו-שקרה

    “עאסם ראה את עצמו קודם כל כצייר. כך הגדיר את עצמו כאשר התבקש, בסדר זה: צייר, ערבי, ישראלי”, גליה בר אור על עאסם אבו-שקרה מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום, אמני משפחת אבו-שקרה בעין-חרוד”

  • הפעם בלי שחור

    הפעם בלי שחור

    “אתי שוורץ מבקשת תערוכה בלי שחור. אף שמרבית עבודותיה מודפסות בשחור־לבן, היא מבקשת ממני לאצור עבורה תערוכת יחיד בלי שחור. אמנית שעבדתי עמה פעם אחר פעם כאוצרת של עבודתה, שהפכה לחברה, מבקשת בלי שחור”. אילנית קונופני מתוך קטלוג התערוכה “חלק יק”

  • דרורה דומיני: שם דבר

    דרורה דומיני: שם דבר

    “‘הרגיל’ אינו טוב או רע: הוא הכרחי. יש בו מן החיבה לעובדות ודגש על הפעולות המחוללות את ׳חוש המציאות׳, שכן ההתבוננות בפיסול של דומיני מְזמנת השתקעות בחוויה האישית של קיום יומיומי האחוז ברוח הדברים”. דלית מתתיהו מתוך קטלוג תערוכתה של דרורה דומיני “צידה לדרך ארוכה”

  • בתוך החממה

    בתוך החממה

    “קבוצת חממת האמנות של מפעל הפיס בשיתוף גלריה אינדי מצליחה להעביר אל הצופה את השבריריות של השליטה האנושית, של הטבע, של החיים, של הגוף, ושל בית הזכוכית עצמו. שאלת ההגנה נעשית משמעותית כשעוסקים בחממות האמנים שפועלות בארץ בשנים האחרונות, שבהן האמנים ויצירות האמנות משולים לצמחים, והסוכן-האוצר הוא זה שמצוי בעמדת המטפל המפרה”. תמרה אברמוביץ’ מתוך קטלוג “מועד למקריות” בגלריה אינדי

  • חידות וחרדות

    חידות וחרדות

    “מיהו ה’אני’?, שואל סלוין. מהי מהות הקיום האנושי בעידן שבו מיטשטשים הגבולות בין האווטאר לאני, ועולה התהייה שמא הם אמיתיים במידה שווה. ומהו בכלל האמיתי?”. דרורית גור אריה בטקסט מתוך Shapeshifter, ספרו המונוגרפי של רן סלוין

  • מכתב על התעוררות האבן

    מכתב על התעוררות האבן

    “מכתב על התעוררות האבן” של חגי כנען וצילומי אבני הנוף הנלווים לו מופיעים ב- “אבני נוף / אבני מסע”, חוברת–אמן של יהושע (שוקי) בורקובסקי, בהפקת קופסה שחורה, ינואר 2022

  • פרץ-רחל

    פרץ-רחל

    “בחזית החזותית והמיידית של הציורים, בעיקר זו הפיגורטיבית, גואים תחומים שלכאורה אינם תחומים מובהקים של ההגות, מחוות עזות של חמלה, רכות, מיני-מגע וקירבה של גופים, תדהמות קיום, אבל בעומק, מגיח עולם של התכוונות פנומנלית שתובע את ההוגה המעמיק שלו”. אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה “בוהו” של רחל פרץ

  • “לשמור על העולם זוהֵר”: ירושלים של מארק ינאי

    “לשמור על העולם זוהֵר”: ירושלים של מארק ינאי

    “מי שיחפש את קדושת העיר ב”מקומות הקדושים” דומה למי שיחפש את חיי האדם רק באיבר אחד שלו. אלו מקומות שרובם ככולם קדמו לתקופה הישראלית. הם מעשי ידי מוסלמים, ארמנים ונוצרים יותר מאשר מעשי ידי יהודים. והם נמצאים לא במקומות שעל מפת התיירים, אלא – ואת זה מראים הציורים”. דרור בורשטיין מתוך קטלוג התערוכה “פתח הבית” של מארק ינאי

  • יופיו של החטא או: על האמנות והחיים

    יופיו של החטא או: על האמנות והחיים

    “ניפוץ האשלייה הרפלקסיבי שוובר חותר אליו קשור בעיני לחלקיות הקומפוזיציונית, למיקומה של האמנות במרחב החיים שלו – הניסיון למסגרה, למשמעה, להציב לה גבול ומחסום”. קציעה עלון מתוך קטלוג התערוכה “סנגווין” של ערן וובר בגלריה רוטשילד

  • ארז ישראלי – הפרעצלמן: האמת שבתוך ההתחזות

    ארז ישראלי – הפרעצלמן: האמת שבתוך ההתחזות

    “הפרעצלמן הגיח לעולם כהמצאה ראשונית ומקורית, המאפשרת לאמן להכיל עליה כל פנטזיה, ‘כלי ריק’ שדרכו ניתן להתבונן בדילמות האישיות והחברתיות שמעוררת ההיסטוריה היהודית-גרמנית”. סיגל ברקאי מתוך קטלוג התערוכה “Pretzelman Begins” בקרון גאלרי ברלין

  • בדרך לאוטופיה דיסטופית

    בדרך לאוטופיה דיסטופית

    “ארקין מאמצת ברצון סדרה של אמצעים, של טכניקות ושל שיטות על מנת לייצר ‘אווירה’, שהפכה ליסוד היסודות של החיים המודרניים בכללם, ללא יוצא מן הכלל, על אפה ועל חמתה של האמנות, המתכחשת לה ומתגוננת כנגדה מתוך תודעה כוזבת, בעודה משתמשת בה בכל אתר ואתר”, אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה “פייטה” של דוריס ארקין בגלריה באום אל פאחם

  • השאלות שעלינו לשאול

    השאלות שעלינו לשאול

    “גם אם מרבית חללי התצוגה עדיין מייצגים בעיצובם את תפיסת ״הקובייה הלבנה״, שמטרתה לספק תנאים אופטימליים ולכאורה סטריליים להצגת יצירות האמנות, הרי שהיום ברור שממש כשם שאי אפשר לנתק את האמנות עצמה מן ההקשר שבו נוצרה, כך גם התצוגה שלה אינה מתקיימת במרחב סטרילי, נטול הקשרים חברתיים, גיאוגרפיים ופוליטיים”. אור תשובה מתוך קטלוג התערוכה “קבלת קהל”

  • “העתיד שרוי בחושך”

    “העתיד שרוי בחושך”

    “זעקת ההווה בתצלומיו של אפלבאום ממחאת בלפור מחפשת סדר חדש שיחזיר את הצדק, האמת והיופי לחיים העכשוויים; סדר שנובע מציות למנהיגים ולכללים שנובע מהסכמה ומהיענות לדרישות המצפון, ולא מכניעות, מפחד מעונש או מציפייה לשכר”. אילנית קונופני על התערוכה “העתיד שרוי בחושך” של תומר אפלבאום בגלריה של המחלקה לצילום, בצלאל

  • קוברים

    קוברים

    “מרקוס ואקיג’י חושפים בדרכם-הם את הסדרים בקודש הקודשים הכנסייתי – הסקרמנטים. הם מְהַפּכים חוץ ופנים, מחליפים בין האינטימי והציבורי ומייצרים ריטואל הפונה אל החוץ, אל רחשי הרחוב”. דרורית גור אריה מתוך קטלוג התערוכה “גניזה – TBQ” של שחר מרקוס ונזקת אקיג’י בגלריה שכטר

  • דברים זזים

    דברים זזים

    ״בדרך העבודה שלה, כנעני מתחקה אחר התזוזה הזו, שהיא הניגוד הגמור להגבהה או להקפאה המשמרת בפורמלין של נוסטלגיה וסטטוס את מה שחסום למבט. היא מתחקה אחריה ואף מניעה אותה בדרכה הנונשלנטית, נטולת הסנטימנט. המסד לשיתוף פעולה הוא תמיד סרבני בעיקרון״. גליה בר אור על תערוכתה של עפרי כנעני

  • קדחת חפירות

    קדחת חפירות

    “במהלך שישה עשורים של יצירה אילת קשוב למגמות המושגיות והוויזואליות המתפתחות באמנות הישראלית והבינלאומית. הוא מגיב בדרכו המקורית, שומר על עצמאות ומרחק מסוים מהמרכז”, מתוך טקסט קטלוג התערוכה “קדחת חפירות”, אברהם אילת

  • בגוף יודעים

    בגוף יודעים

    “התהלוכה של הימן וכרמי אינה נושאת סימני מקום או זמן ברורים, ואפשר להבינה כתהלוכה מיתית או על-זמנית – מצעד צליינות גרוטסקי, חוצה-מרחבים וחוצה-זמנים, אולי בעבר הרחוק ואולי בחזון עיוועים עתידני”, דרורית גור אריה על “שביל ישראל – התהלוכה”, מתוך טקסט קטלוג התערוכה

  • סיפור של פרידה

    סיפור של פרידה

    “סרט משפחה של טל שוחט מרצד במחוזות הפנטסטי, מבקש פענוח אך נותר חתום. שוחט מטילה את דמויותיה אל מרחב של טבע נטוש, עתיר שברים ובקיעים, שמערפל את תחושת הזמן”. דרורית גור-אריה מתוך קטלוג התערוכה “ימים אחרים” של טל שוחט במוזיאון פתח-תקווה

  • יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    “כנגד כוחות הפירוק והכליה שמפעיל הטבע על גוף האדם ועל נפשו, גייסה בורז’ואה היגיון נגדי, החורג מן הפסיכואנליזה ושייך לאותו טבע עצמו, והציעה את דרך המלך – רגנרציה, חזרה נצחית יצירתית דרך האמנות”. על “ימים ורודים / ימים כחולים”, תערוכתה של לואיז בורז’ואה בגלריה גורדון, תל-אביב

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?