המשכן לאמנות ישראלית עין חרוד

  • עבודה, מלאכה, פעולה

    “השאיפה היא למצוא תמהיל שמצליח לערבב אמניות ואמנים ישראלים ובינלאומיים, מוכרים ומוכרים פחות, ותיקים וצעירים, באופן שפתוח לכולם, לאמנים, לקהלים חדשים, לניסיונות חדשים”. יהונתן משעל משוחח עם אבי לובין לרגל כניסתו לתפקיד האוצר הראשי במשכן לאמנות עין חרוד

  • אבי לובין הוא האוצר חדש של המשכן לאמנות בעין חרוד

    אורית לב שגב, מנכ”לית המוזיאון: “אני מברכת על בחירתו של אבי, אשר מביא עמו ניסיון אוצרותי עשיר, עכשווי ומגוון. ניכר שהוא מבין ומחובר לייחודו של המשכן והרשים את חברי ועדת האיתור בהציגו חזון מקיף, אותו קשר באופן נבון ורגיש לאוספי המשכן”

  • אהבה במנות קטנות: עאסם אבו-שקרה

    “עאסם ראה את עצמו קודם כל כצייר. כך הגדיר את עצמו כאשר התבקש, בסדר זה: צייר, ערבי, ישראלי”, גליה בר אור על עאסם אבו-שקרה מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום, אמני משפחת אבו-שקרה בעין-חרוד”

  • מעֵבר לצורה ולצבע: וליד אבו-שקרה

    “יצירתו של וליד אבו-שקרה, מחלוצי האמנות הפלסטינית, נבעה ממקור של עולם פנימי קדם-סמלי, ועדיין עוררה תחושות של שייכות לאדמה, לעץ הזית ולנוף המקומי. השפה החושית ועשירת הניואנסים שפיתח היתה למבע של אהבה למקום, ליופיו הפנימי ולמורשת העשירה המוטבעת בו”. גליה בר אור על עבודתו של וליד אבו-שקרה, מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום”

  • כך עוקרים השותלים

    “מה גורם לשירה גפשטיין, אמנית ישראלית עכשווית, הפועלת לפחות שני דורות אחרי “חגיגת” מחיקת הניגונים והמזמורים, לנסות ולהציע וריאציה משלה למצב הפוסט-תיאטרלי של ראשית ימי המדינה? ייתכן שהיא מנסה להפנות את מבטנו לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים, שבזמנו נדמתה שוויונית ומאוזנת יותר מאשר במבט לאחור”. יאיר גרבוז על שירה גפשטיין במשכן לאמנות עין חרוד

  • הקאנון הישראלי בין ערעור לציטוט

    “ערעור על הקאנון משמעו להחיות, לא להנציח. נראה שבמקום לפתוח, לגוון, לערער ולהרהר על תולדות האמנות הישראלית, נשבה מזרחי בפיתוי המר של ההנצחה והאבל, המקבעים וחונטים… למעשה, מזרחי נפל במלכודת הקאנון הלאומי הישראלי ביותר: קידוש המוות על חשבון החיים והיצירה”. קרן גולדברג על התערוכה “קינת הקאנון” במשכן לאמנות עין חרוד

  • שי זילברמן הוא זוכה פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס תשפ”ב 2022

    פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס הוא פרי יוזמתה ומחשבתה של האמנית אלימה ושיתוף פעולה עם המשכן לאמנות, עין חרוד.

  • רדיפה, שחזור וזיכרון

    “מעשה זה של הרחקה משקף (כמובן, גם במובן של השתקפות), את פעולת השימור הרגשי שהאמנית לקחה על עצמה. השימור אינו של הבית הפיזי עצמו (שאינו זקוק לשימור, כפי שניתן לראות בתמונות), אלא של געגוע אל בית כפי שלביב הפנימה אותו ממרחק הדורות”. דנה שוופי על תערוכתה של הילה לביב במשכן לאמנות בעין חרוד

  • אור הקסם — הכישוף המחושב של המשכן

    “מרחבי האור של המשכן, המוארים כדרך הטבע, הדהימו את דה מניל ופיאנו, בעיקר הודות לאיכות האור ה’נושם’ אותו חוו. רגע זה של התעלות אותו חוו מעלה את השאלות הבאות: מה היתה אותה סגולה ייחודית שחיפשו? מהן הסגולות הייחודיות של אור טבעי כאור ‘נושם’ במרחב התצוגה?”

  • מנכ״לית חדשה למשכן לאמנות עין חרוד

    המנכ״לית החדשה אורית לב-שגב מחליפה את הניהול המשותף של יניב שפירא ואילה אופנהיימר. שפירא ימשיך בתפקידו כאוצר ראשי של המוסד

  • הדרך (החסרה) לעין-חרוד

    “התערוכה מבקשת לספר סיפור גדול יותר מן האוסף עצמו, ואף גדול יותר מהמקום שבו היא מוצגת, אולם מגלה מידה של רפיון ועמימות ביחס למתחים ומאבקים מרכזיים בהיסטוריה העין-חרודית: המאבקים עם היישוב הערבי, מאבקים מגדריים, פוליטיים ובין-אישיים”. גילי סיטון על חלקה הראשון של תערוכת האוסף “מאוצרות המשכן לאמנות” בעין-חרוד

  • עינת אמיר זוכת פרס אלימה לאמנות ההדפס

    מתוך דברי השופטים: “העיסוק במתח שבין טבע ותרבות והמרתו למרחב גיאומטרי, למיפוי נופי ולאסתטיקה טיפוגרפית מקבלים ביצירתה פרשנות מרעננת המעוררת סקרנות לגבי ההמשך”

  • המלצת השבוע: המשכן לאמנות ישראלית, עין-חרוד

    “בשעה ש’צאנה וראינה’ מוצגת כתערוכה שעוסקת בתפקידים משפחתיים ובמסורת ו’נותנת ביטוי למציאות דתית’, התערוכות של גטר וניר מוצגות בשפה ‘מקצועית’ או אינפורמטיבית יותר: ‘פיתוח חדש של הציור הפרגמנטרי’ אצל גטר, הצבה דמוית מחרוזת הכוללת פיסול, מיצב ווידיאו אצל ניר”

  • להוציא את הפסל מהפסל

    ״המאבק הבלתי אפשרי הוא מה שמעניין אותי, והתחושה שיש פסל שאני צריכה להחזיק אותו – סיוט הלילה של פסלים שנופלים באמצע התערוכה – היא העניין״. אביטל כנעני משוחחת עם יונתן אמיר לרגל תערוכתה ״אחר הרוח״ במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד

  • להיזכר במשהו שלא ידעת מעולם

    “בתקופה שחיפשתי חומר על אופקים-חדשים מצאתי כרזה ממוסגרת תלויה בחדר מדרגות בבניין שבו התגורר מכר שלי. חשבתי שזה זריצקי, אך כשהגעתי למקום שוב גיליתי שמדובר בכלל בשטרייכמן. לא רק שלא יכולתי לזהות את ההבדל – לא ידעתי אפילו לקבוע אם הדימוי דהוי, אפרורי ומכוער בגלל איכותה הגרועה של ההדפסה הישנה, או כי מדובר באמנות ישראלית טיפוסית”. מחשבות על אופקים-חדשים בדור שלא ידע את זריצקי.

  • יניב שפירא נכנס לתפקיד האוצר הראשי של המשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד

    האוצר יניב שפירא נכנס לתפקיד האוצר הראשי של המשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד. תערוכת הפתיחה שאצר שפירא, שתיפתח בסוף החודש, נקראת ״אופק חדש לאופקים חדשים״, ומציגה עבודות של חברי קבוצת אופקים חדשים לצד עבודות של אמנים ישראלים בני זמננו המתכתבים או מושפעים מיצירתם של קודמיהם. שפירא, יליד 1967, הוא בוגר תואר ראשון בתולדות האמנות […]

  • סדר מגובב למופת

    סימן השאלה בנוגע להצדקת החיבור בין נחום טבת לאולף הולצאפפל נותר בעינו, אך התערוכה של השניים במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין-חרוד מצליחה לחלץ מעבודתו של טבת רוך, פיוטיות ותחושת משחק.

  • האמן שחיפש את צלו

    תערוכתו של אריה אלואיל במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד מציגה אמן בעל שתי פנים: צייר נופים דקורטיביים, ורשם-נביא זעם בעל תודעת חורבן ורדיפה.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?