פרידה מהאדריכל ריצ’רד רוג’רס

בשבת, 18 בדצמבר 2021, נפטר האדריכל האנגלי־איטלקי ריצ’רד רוג’רס והוא בן 88. רוג’רס נולד בפירנצה ב־1933, והתפרסם בזכות שני מבנים גדולים שבנה: מרכז פומפידו בפריז, עם האדריכל רנצו פיאנו וחברת המהנדסים אובה ארופ (Ove Arup), ובניין לויד’ס (Lloyd’s) בלונדון, גם הוא עם אובה ארופ.

בחרתי להיפרד מרוג’רס דווקא עם הצגה של שתי עבודות קטנות יותר: בניין תעשיה בצרפת ובניין מעבדות בארה”ב, שהוקמו לאחר סיום העבודה על מרכז פומפידו ולאחר התפלגות המשרד של רוג’רס ופיאנו לשני משרדים נפרדים, ומתאפיינים בסטרוקטורה של תלייה הקיימת בדרך כלל בגשרים. בחרתי בהם גם בגלל פשטותם ויופיים אבל גם בגלל שהם יחסית קלים להבנה, ומאפשרים להמחיש לקוראים את הסגנון האדריכלי המכונה “הייטק” בשל השימוש הנרחב בסטרוקטורות ובצנרות שירותים חשופות. מה גם שאני עצמי הייתי האדריכל האחראי להקמתם במשרדו של רוג’רס.

הבניין הראשון הוקם במערב מחוז ברטאן שבצרפת עבור חברת פליטגארד (Fleetguard) האמריקאית, שמייצרת פילטרים של מנועים כבדים למכוניות, לאחר שהחליטה להעביר לצרפת את השלוחה האירופית שלה, ובכלל זה את הייצור ואת השיווק של מוצריה. הבניין השני הוקם בפרינסטון, ארה”ב עבור חברת פי.איי טכנולוגיות, מעבדות ומתקני תאגיד (PA Technology Laboratories & Corporate Facility).

מבט חיצוני לפינת המבנה עם שלט חברת פליטגארד

המבנה של פליטגארד (1979–1981), המשתרע על שטח של 8750 ממ”ר, הוקם כ־3 ק”מ מחוץ לעיר קמפר, על הגבעות הירוקות של מערב ברטאן. הסטרוקטורה הראשית מורכבת מעמודי פלדה בקוטר של 355 מ”מ, בגריד של 18 מטר המתנשאים לגובה של שמונה מטרים מעל מפלס הגג. הבחירה בסטרוקטורה של תלייה חיצונית אפשרה לצמצם את נפח סטרוקטורת הגג המסורתית ב־90 ס”מ, ובכך להקטין את החלקים הלא מנוצלים של הבניין, וגם להפוך את תהליך הבנייה לזול ופשוט יותר. כאשר יצרני הסטרוקטורה הצרפתיים הצליחו להגיע לדיוק ביצור, נדרשו להם רק שלוש דקות להקמת כל עמוד באתר.

כחודשיים לפני סיום העבודות על הבניין הגיעו רוג’רס ושותפו ג’ון ינג לביקור קצר בקמפר, כדי להתעדכן בתהליך הבנייה לפני שרוג’רס נוסע לארה”ב להפגש עם מנהלי פי.איי טכנולוגיות. למחרת הפגישה טסתי איתם ללונדון. רוג’רס וינג ישבו בשורה אחת ואני בזו שלפניהם. שוחחנו על התרשמותם מהמבנה, ובסוף השיחה אמרתי לרוג’רס שהעבודה עומדת להסתיים בעוד כחודשיים והפניתי אליו שאלה אישית: “האם חשבת על פרויקט חדש בשבילי?” רוג’רס הזדקף, הניח את שתי כפות ידיו על כתפיי במחווה אבהית ואמר: “אל תדאג, אתה תגמור לבנות את פלייטגארד יפה כמו שעשית עד עכשיו, ואני אדאג לפרויקט הבא שלך”. הגישה העדינה הרגיעה אותי. זאת הייתה אחת התכונות היפות שלו, הוא ידע לכעוס וגם לחבק בעדינות ולעודד.

מבט פנימי ממתחם התעשיה בבניין לקומת המשרדים והשרותים, פליטגארד

אחרי כמה שבועות הוזמנתי למשרדו של רוג’רס בלונדון ושם הוא בישר לי שהפרויקט הבא שעליו אהיה אחראי הוא של פי.איי טכנולוגיות בפרינסטון (1984–1986). המבנה עצמו תוכנן על ידי ריצ’רד רוג’רס ושות’ והסטרוקטורה תוכננה על ידי המהנדס פיטר רייס מחברת אובה ארופ. הבניין משתרע על שטח של 10 אקר בתוך פארק תעשייתי חדש, שישה מייל מזרחית לפרינסטון. התדריך דרש שהבניין יבטא את המחויבות של פי.איי טכנולוגיות למחקר טכנולוגי חדיש עוד במבט מרחוק, וכן מתן אפשרות לגידול וגמישות במיקום של המשרדים, המעבדות והשירותים. הבניין נבנה בסגנון ההייטק והוא מורכב משלושה אגפים. אגף השדרה האמצעי של הבניין עשוי משורה של שערי פלדה שאליהם מחוברים תרנים בצורת האות A. תרנים אלו נושאים בעזרת סטרוקטורה של מתיחה את האגף הימני והשמאלי, החופשיים מעמודים, וגם את חדרי המכונות המורכבים על פלטפורמה בין התרנים. בשדרה המרכזית מאוכסנים השירותים המשותפים הכלליים וגם הארכיון, הקפטריה ואזור הכניסה. המחקר הטכנולוגי הגבוה ועבודות הפיתוח שמשתנות לעתים קרובות דורשות מקום יותר גמיש, ולכן הן מרוכזות באגפים הצדדיים.

התבוננות בסטרוקטורות המתיחה החיצוניות השונות, בפרטי הבניין ובצבעים של שני הבניינים חושפת את הקרבה המפתיעה בין סגנון ההייטק ובין עבודות פיסול של אמנים בריטיים, ובמיוחד עבודותיו של הפסל אנתוני קארו (Anthony Caro) מתחילת שנות ה־60. הפסל “Red splash” (1966) של קארו נראה כאילו תוכנן כמודל למבנה הסטרוקטורה העתידי של פליטגארד קמפר. פרטי בניין אחרים, כמו החיבורים בין האגפים בפי.איי טכנולוגיות, גם הם רומזים על קרבה לפסליו של קארו, שמאז שנות ה־60 שינה את סגנון עבודותיו מפיגורטיבי למופשט ועבר מעבודה בברונזה לשימוש בעיקר בפלדה צבועה.

הפרידה מריצ’רד קשה, ולא נותר לי אלה להודות לו על השנים המעניינות שבהן עבדנו ביחד.