כתבות מאת יונתן אמיר

  • ספר החיים השניים

    ספר החיים השניים

    לא פחות מאשר ביוגרפיה של עיר, ספרו של אורהאן פאמוק “איסטנבול, זכרונות והעיר” הוא ספר על אמנות – מעשה טלאים ספרותי של סופר המתבונן בעירו מבעד לעדשותיהם של זרים.

  • אקראיות מאגית סדורה

    אקראיות מאגית סדורה

    בעבודותיה של ליהי תורג’מן תופעות כימיות נשפטות בערכים ציוריים, נסיונות ציוריים זוכים לתיקוף מדעי וצורות גיאומטריות ומודלים הנדסיים מצויירים מדמים סדר, היגיון ומיסטיקה.

  • המצב התחפושתי

    המצב התחפושתי

    על דופלגנגר ביקורתי כנגזרת של טראנספורמציה איידנטיקלית אינהרנטית למצב של “היות כותב” (ועל תערוכותיהם של רן ברלב ומתן בן טולילה). יונתן אמיר מתחפש למבקר אמנות בכתב העת “סטודיו”.

  • כיבוש היצר

    כיבוש היצר

    “מתוך פיתולי העלילה הכורכים יחדיו מצבים אישיים ופוליטיים, שיתופי פעולה מוזרים וצירופי מקרים, מצטיירת קומדיית אבסורד ריאליסטית והזוייה גם יחד, שבמרכזה עומד אנרכיזם שלטוני המחוקק חוקים על מנת שלא ליישמם”. על “הגבעה” של אסף גברון.

  • שישה חללים וקעקוע

    שישה חללים וקעקוע

    בשורה התחתונה התערוכה של דאגלס גורדון מרשימה, אולם נדמה שאבק הכוכבים קצת שיבש את שיקול הדעת של המעורבים בהקמתה.

  • בחינת בגרות

    בחינת בגרות

    “זה דבר אחד לעשות אמנות פרובוקטיבית שמרחיבה גבולות של תפיסות מיניות ושל תצוגה, ודבר אחר להיות איש חינוך שלא צופה מראש תגובה של בהלה מצד ילדים בני 12 שלא מכירים את הקונטקסט ובטח לא יודעים בכלל מה זה קונטקסט”. תגובה לפרשת פיטורי גל ווליניץ.

  • העין והרוח

    העין והרוח

    מחזורי הציור של יהושע בורקובסקי חוזרים שוב ושוב לשאלת ההתבוננות ולניסיון לבחון את רגע הביניים של פעולתה, באמצעות תופעות שונות הקשורות ביחסי הציור, ההשתקפות והמבט.

  • ניצחון או מוות

    ניצחון או מוות

    האם היו אלה צייתנות ללא עוררין, פחד, עיוורון מוחלט, משאלת מוות או שמא אכזריות לשמה, שהובילו את הגרמנים להמשיך לפעול ולדרדר את ארצם גם כשסופה כבר היה ברור, ותוך שהם ממיטים על עצמם עוד ועוד סבל וקטל? על ספרו של איאן קרשו “הסוף”.

  • שיבוש יסודי של סדר הדברים

    שיבוש יסודי של סדר הדברים

    תערוכת הפסלונים החדשה של רחל קיני בגלריה רוזנפלד, לא מצליחה לשחזר את החוויה העשירה והמורכבת שהותירו ציוריה בעבר.

  • על החיוורון

    על החיוורון

    יותר מאשר חוסר שקט המוליד הצעה חלופית, החיוורון המצטמצם שמאפיין את ציוריה של נגה אנגלר מעיד על עגמומיות נינוחה ומשתבללת.

  • לחשוב את הפילוסופיה דרך הקולנוע

    לחשוב את הפילוסופיה דרך הקולנוע

    הגיליון החדש של כתב העת “המדרשה” נותן טעימה קטנה מכתיבתו של ז’יל דלז על קולנוע, לצד מאמרים נוספים המוקדשים לדימוי המוקרן.

  • “הסחת דעת אלוהית”

    “הסחת דעת אלוהית”

    “פרנסוס על גלגלים” הוא ספר פמיניסטי משעשע המציג את “תרבות הספרים” – להבדיל מן ה”ספרות” – כעולם של קשרים אנושיים ועושר של רעיונות יצירתיים והזדמנויות.

  • כמה סטרא

    כמה סטרא

    תערוכה קבוצתית חדשה עוסקת במקומו של השטן באמנות. היא מציגה את יד שמאל כתמונת ראי מעוותת של הצד הימני הצייתן והמהוגן, המהווה סמל למעמדה של יצירת האמנות כתוצר של פיצול – שבר הנובע מהתנגדות פנימית.

  • שכונת חיים

    שכונת חיים

    תערוכתו של מאיר טאטי, פרי שיתוף פעולה עם תושבי שכונת ג’סי כהן בחולון, מבקשת לשלב את הביקורתי ואת הקהילתי. לפעמים זה מצליח ולפעמים קצת פחות.

  • פלישת אוצרי הגופות

    פלישת אוצרי הגופות

    בעולם המתואר ב”עצם”, ספרו של אייל דותן, כל שנותר לאמנות הוא להיות גימיק מטופל ומשווק היטב – בדיחה פרטית שהפכה להצעת עבודה מעשית, וזקוקה למערכת מיתוג שתספק לה צידוקים מקצועיים פותחי דלתות.

  • המנגנון

    המנגנון

    הצילום של ינאי טויסטר נוצר מתוך הנחה שאת הפוליטיקה של הנוף במאה ה-21 אי אפשר להבין מבלי לעסוק בפוליטיקה והטכנולוגיה של הצילום, ואת הפוליטיקה של הצילום אי אפשר לפענח מבלי להתייחס לפוליטיקה של הנוף.

  • לחרוט בזווית העין

    לחרוט בזווית העין

    “באלף לילה ולילה’ יש ביטוי חוזר”, כותב מרית בן ישראל במבוא לספרה החדש “סיפורים יכולים להציל”. “בכל פעם שמישהו עומד לספר משהו מדהים, הוא מצהיר שאילו היה סיפורו “נחרט בחודי מחטים בזוויות העין, הוא היה למשל ולמוסר לכל לקוח מוסר”. היכולת הזאת, לחרוט סיפורים בזוויות העין, כלומר ללכוד משמעות בתוך תמונות רבות-עוצמה, משותפת לשירה ולמעשייה”. […]

  • משחק רמזים אקסקלוסיבי

    משחק רמזים אקסקלוסיבי

    התערוכה של גיא זגורסקי מפגינה שליטה חומרית מרהיבה ובניית דרמה בחלל, אולם מתקשה להתרומם מעבר לאפקט ההפתעה הראשוני.

  • שגרתה של הפנטזיה

    שגרתה של הפנטזיה

    עבודות רבות בתערוכה Re:visiting Rockefeller מבקשות לחתור תחת השיטה המוזיאלית ומוצגיה, אולם את התערבותה של אמנות עכשווית בין פריטי העבר המאובקים ניתן לראות גם כשיעור בענווה.

  • תערוכת מתכונת

    תערוכת מתכונת

    בהתבוננות בעבודותיו של דיוויד קלרבו נחשפים רמזים לכך שהמראה המוקרן על המסך אינו בדיוק מראה המציאות והזמן המופיע בתצלום הוא למעשה זמן מלאכותי, ואלמלא היינו בשנת 2012, אחרי למעלה ממאה שנות קולנוע ומאה ושבעים שנות צילום, זו יכולה הייתה להיות חדשה מרעישה.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?