פמיניזם
-
גבירה באבוקה
- נטעלי שלוסר
- 04/12/2016
״האור בממשי שמחוץ למצלמה עוטף את דפנות הארכיון, מאיים לשרוף זיכרון ללא אבחנה. הגבירה נכנסת בלשכה אפלה וקושרת קשר-אורות בחמת חרירים״. נטעלי שלוסר במסה על עבודותיה של מאיה ז״ק
-
אסתטיקה מעל תוכן: אידיאולוגיית האגו הגברי
- טיה הנאור
- 19/07/2016
“איך ייתכן שהכותרת ‘אמנות’ מעניקה לגיטימציה לפנטזיות אונס ולייצוגים סקסיסטיים של גברים נורמטיביים ופריבילגיים?”. טיה הנאור על סקסיזם כאידיאולוגיה באמנות ישראלית עכשווית.
-
פמיניזם או פורניפיליה? המקרה של אלן ג’ונס
- גליה יהב
- 07/03/2016
“יצירותיו אמנם סווגו כפורנו-שיק, אבל האם הן מדגימות ומגלמות אכזריות מגדרית, או שהזיקה שלהן לעולם ה-BDSM פותרת אותן מאחריות חברתית כלפי דיכוי נשים משום שהן מרפררות לקהילה ולפרקטיקה מובחנות, שמתקיימים בהם יחסים מגדריים שונים מן המקובל?”. גליה יהב על האמן הבריטי אלן ג’ונס.
-
NO MAN’S LAND
- תמי כץ פרימן
- 29/12/2015
השם NO MAN’S LAND התקבע בשלב מאוחר יחסית בתוך תהליך העבודה. בטקסט זה אבקש להציע אפשרויות קריאה אחדות לזיקה האירונית בין כותרת התערוכה לבין רעיונות מרכזיים של השיח הפמיניסטי.
-
קתרטיקה
- נטעלי שלוסר
- 10/12/2015
את החיבור “קתרטיקה” אבנה כעמדת תצפית שממנה יוכל הקורא-צייר להביט על המאָה ה-20 כעל במת התרחשות העלילה, ולקריין בעצמו את המצאת החלל התולדות אמנותי במודרניות באמצעות מאה שנים של עבודות אמנות, לצרכיו.
-
מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?
- רות מרקוס
- 08/08/2015
“בכל פעם שאני שואלת לפשר ההתעלמות של ספרי תולדות האמנות הישראלית מרוב האמניות, עונים לי שתי תשובות: היו מעט נשים אמניות, וכנראה הן לא היו חשובות או טובות דיין. משמע, אם ההיסטוריה שכחה אותן – סימן שהגיע להן”. סקירה היסטורית על נשים באמנות הישראלית קוראת תיגר על הנחה זו.
-
-
“לא מנומס לדון בשאלת המעורבות האישית של החוקר עם הדימוי”
- אילת זהר
- 22/01/2014
“הכוחות של הדימוי לנכר, לאיין, לייצר תגובה ריקה, כמעט קטטונית, נראה לי שזה משהו ששווה להתעקש עליו”. אילת זהר משוחחת עם חוקר התרבות פרופ’ נורמן ברייסון על היחס שבין לימודי אמנות לתולדות אמנות, תוכניות הדוקטורט לאמנים בבריטניה, מיניות ולימודים קוויריים, הבנאלי והמרהיב, וגם בענייני יפן.
-
הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח
- דוד שפרבר
- 16/12/2013
“הטקסט המופתי של גליה בר-אור לא רק שם את הזרקור על אמנית מודרת ומודחקת שפעלה בקרב השדה הגברי הישראלי, אלא גם מציב באופן משכנע את השוליות הזאת ככוח בתוך המסגרת ההגמונית”. דוד שפרבר על קטלוג התערוכה של חיותה בהט.
-
פינאפס וקעקועים – משא-ומתן על זהות נשית במרחב הישראלי
- מלכיאלה פייג'
- 11/10/2013
מה לקעקועים ולנשות הפינאפ, שייצגו את שלמות המודל הנשי עבור גברים באמצע המאה ה-20, ונכון להיום חותרות תחת הדיקטטורה של הדוגמנית האנורקטית?
-
לא רק יין זול 25.4.13
- ענת ברזילי
- 25/04/2013
עלילות נוספות של רקס ושלי בדרום העיר, תערוכה של קרן פז ופתיחת גלריה צ’יטה, נוסעים בכביש 65 לגלריה באום אל פחם, תערוכה של יואב אפרתי, אלערד ערמון בזיז ועוד כל מיני
-
לא רק יין זול 21.3.13
- ענת ברזילי
- 21/03/2013
know hope בגלריה גורדון, חדרי קריאה באלפרד, שיח גלריה בגלריה רוזנפלד ובבית מני, הופעה בגלריה באאד וכותבת דוא”ל חדשה למשלוח הודעות.
-
נשים זקנות וזועמות
- חוה ראוכר
- 07/03/2013
“אפליה על רקע גיל מגיעה בשל אובדן היופי שמביאה איתה ההזדקנות. כדי להילחם בכך נשים מכריזות שהן דווקא כן יפות, שיש יופי בבטן משתפלת ובשדיים נפולים, ושהן הרוויחו את הקמטים בכבוד. בכך הן משחקות לידי המציאות שבה זקנות אינן ראויות כי אינן יפות ומסכימות לכך שהיופי הוא פרמטר הקובע מי ראויה ומי אינה ראויה”. שיחה על זִקנה, על דימויי גוף, על יופי, על אייג’יזם ועל סטריאוטיפים של נשים זקנות בעולם האמנות.
-
סוריאליזם משלהן
- אילת סלוצקי
- 07/03/2013
גם בתנועה הסוריאליסטית והמרחב המשחרר כביכול שנשאה עמה, הנשים לא מצאו את מקומן באינטרוול הצר שבין המוזה, האישה-ילדה והמטורפת. אז הן יצרו להן מרחב חלופי, אלא מה.
-
מה רואות מבעד לרעלה?
- דוד שפרבר
- 27/01/2013
שימוש מודע במבט: על רעלות ומטפחות, שטיחים ופרוכות, בשיח הפמיניסטי-פוסטקולוניאלי באמנות.
-
תשוקה לא ממומשת
- נעמה בוצר
- 29/12/2012
ל”הנותנת”, סרטה של הגר בן-אשר, היה כל הפוטנציאל להפוך לנקודת ציון על ציר ההתפתחות של דמויות נשים בקולנוע הישראלי. חבל שגיבורה הפועלת ללא מניע ועלילה לא מנומקת עמדו בדרכו.
-
-
אגלמה פרושה
- דר' קציעה עלון
- 04/09/2012
את עבודותיה של גילית פישר ראיתי רק בהבהובים עד לשלוש תערוכות: תערוכת היחיד המרשימה בסדנאות האמנים “לפני 1 מה את סופרת?” (אוצרות: ורד זפרן גני), התערוכה הקבוצתית “שפת סבכים” ב”מרחב לאמנות”, שם הציגה יחד עם רוני אלוני ותמר מסג (אוצרות: דלית מרחב), והתערוכה הקבוצתית העכשוית שהיא מציגה יחד עם הילה עמרם ונעמה הרפז “אבן בלב” […]
-
-
צמצום ה”אנחנו”
- דוד שפרבר
- 06/06/2012
סינדי שרמן נחשבת לאחת האמניות המשפיעות ביותר בתקופתנו. הרטרוספקטיבה שהיא מציגה במומה מתקפת אמירה זאת, קלישאתית ככל שלא תהיה, ובה בעת חושפת את הפרשנות המוגבלת שאימצה האמנית למושג הזהות.
