מוזיאון תל אביב

  • מה יוצרים רוצים?

    “כל אחת מיצירותיו של בן־נר היא בגדר רעיון הדוק ומנוסח היטב המבוצע באמצעים של אילתור. הן כל מה שלא עושים בתעשיית הקולנוע. הן בגדר גרסה ממשית ורעיונית של “עשה זאת בעצמך”, לא במובן הצרכני־גלובלי־איקאי, אלא מתוך קרבה לכל תהליכי הכנת הסרט, חשיפה ביקורתית ומלאת הומור של האמצעים המבנים תהליכים אלה, ובעיקר מתוך עקרון השמירה על גמישות ועל עצמאות יצירתית וכלכלית”. איה מירון על הרטרוספקטיבה “גיא בן־נר: לחזור בחיים”

  • הלשון החרוצה של מריאן

    “דמויות לאינספור בתערוכה “שמי הוא מריאן” במוזיאון ת״א חורצות כלפינו לשון. יש העושות זאת מתוך זעקה או מתוך חנק, כדי ללקק גלידה או כרמז מיני; יש כאן כלבים המוציאים לשון, כלבי־אדם או אנשי־כלב הרוכבים זה על גבי זה עם לשון משורבבת, וישנו אף כהן עטוף בטלית הנושא ברכה בפה פתוח”. ענת שולץ על “שמי הוא מריאן”

  • מי צריך אמנות יהודית?

    “קולו של גולדפינגר עצמו מנחה את הסרט, והופך את סיפורו של שווארץ לכמעט אגדה. גיבור הסרט מוצג כדמות הנתקלת כל פעם באתגר חדש שעליו הוא מצליח להתגבר”. כרמל גוטליב קמחי על סרטו של ארנון גולדפינגר

  • מדריך הטרמפיסט לגלריה

    “ההתעקשות של בן־נר על רישול, אם כך, אינה מחיר שהוא מוכן לשלם אלא עיקרון. העשייה הפשוטה והישירה היא ניסיון לשמור על מרחק קצר בין המחשבה ובין הביצוע, לקצר את המרחק בין האמנות ובין החיים ואולי אפילו לבטל אותו לחלוטין”. ידידיה גזבר על תערוכת היחיד של גיא בן־נר במוזיאון תל אביב

  • דרורה דומיני: שם דבר

    “‘הרגיל’ אינו טוב או רע: הוא הכרחי. יש בו מן החיבה לעובדות ודגש על הפעולות המחוללות את ׳חוש המציאות׳, שכן ההתבוננות בפיסול של דומיני מְזמנת השתקעות בחוויה האישית של קיום יומיומי האחוז ברוח הדברים”. דלית מתתיהו מתוך קטלוג תערוכתה של דרורה דומיני “צידה לדרך ארוכה”

  • פינות של רכות בתוך הקו הגאומטרי

    “בכניסה לתערוכה של הילה טוני נבוק מכה בצופה תחושה של נוסטלגיה חמוצה. זה מפגש עם משהו מוכר, פמיליארי מאוד, אבל קצת מביך. יש בתערוכה הזאת הומור, אולי אפילו עוקצנות. ובכל זאת, זו ביקורת עצמית מבית, שיש בה גם חמלה והזדהות”.דורי בן אלון על ״דרך החלון״, תערוכת היחיד של הילה טוני נבוק, זוכת פרס רפפורט לאמנית ישראלית מבטיחה במוזיאון תל אביב

  • ענת דנון סיון מונתה לתפקיד מנהלת ואוצרת המחלקה לרישום והדפס במוזיאון ת״א

    ענת דנון סיון נבחרה לתפקיד מנהלת ואוצרת המחלקה לרישום והדפס במוזיאון תל אביב לאמנות. היא תיכנס לתפקידה החדש ב-1 בפברואר 2023 ותחליף בתפקיד זה את האוצרת אירית הדר.

  • מארק שפס במוזיאון תל אביב, 1977–1990

    “בלי לפגוע בכבודם ובחשיבותם של מנהלי ומנהלות המוזיאון לפניו ואחריו, אפשר לומר בוודאות שבתקופתו של שפס הפך המוזיאון למוסד המתנהל על פי הסטנדרטים הבינלאומיים של מוזיאון עכשווי, הן מבחינת המבנה הארגוני שלו והן מבחינת השירותים השונים שהוא מעניק”. דברים שנשאה דליה מנור בהרצאה לכבוד יום הולדתו ה-90 של מארק שפס

  • אמנות הייצור

    “הפרעה היא התחושה המהדהדת בחלל, אם בעודף ובהגזמה ואם בהעדר ואיון. בכל אחת מהעבודות המוצגות בחלל יש סוג אחר של הפרעה, חוסר ציות לנורמות מסוימות, סירוב לעבודה, ניתוץ הסטנדרטים המקובלים, העדר נקודת פוקוס וכדומה”. דידי כליפה על התערוכה “על הקצה”

  • 49 עבודות של אמניות ואמנים ישראלים נרכשו עבור אוספי מוזיאון תל אביב לאמנות 2022–2021 

    49 העבודות נרכשו בסכום כולל של למעלה ממיליון שקלים על ידי שלוש קבוצות רכישה שונות ורבות מהן מוצגות בתערוכת האוסף הישראלי “דמיון חומרי”

  • מעולם לא היינו מודרניסטים

    “לשיח שמציעה האוצרת יש פוטנציאל גדול לייצר סיפור חדש לאמנות המקומית, גם אם הוא ישמיע מעין מקהלה אקראית ויספר סיפור מקוטע ולא לינארי. אלא שהאתגר שהיא מציבה עדיין לא מומש במלא עוצמתו ומבחינה זו מדובר כאן בהצעה רדיקלית שעוד צריכה להתבהר בעתיד”. דוד שפרבר על “דמיון חומרי” במוזיאון תל אביב לאמנות

  • כיבושו של תל ארכיאולוגי

    האתגר הגדול של התערוכה ״דמיון חומרי״ הוא לשכנע שהרובד המיתולוגי רלבנטי. שהוא לא רק החייאה נוסטלגית של עבר מדומיין, אלא יצירת נקודת מבט חדשה, ולא רק על אמנות ישראל, אלא על הקוסמוס. לא פחות״. איתמר לוי מבקר בתערוכת האמנות הישראלית החדשה במוזיאון ת״א

  • בין אמנות, פרשנות והתגלות

    “גינתון לוקח כאן במובהק את עמדת הפרשן (ועוד פרשן תלמוד), שמביט בדימוי ומחבר אותו למציאות קונקרטית. לא מעניין אותו ליצור את הציור ההיסטורי הזה, הוא רק צריך שהוא יהיה נוכח בעולם ונוכל לכתוב עליו את הלייבל הזה, לייצר סביבו את האגדה”. ידידיה גזבר על התערוכה “דוד גינתון: השם של הציור”, של זוכה פרס רפפורט לאמן בכיר לשנת 2019

  • מוזיאון ת״א קיבל תרומה של 15 מיליון דולר

    מוזיאון תל אביב לאמנות קיבל תרומה בסך 15 מיליון דולר מקרן משפחת פולסון, לרגל תשעים שנה להיווסדו. תרומת הקרן האמריקאית מיועדת לשיפוץ הבניין הראשי של המוזיאון

  • מוזיאון תל אביב לאמנות משיק את מגזין ״קומפוסט״

    מוזיאון תל אביב לאמנות משיק מגזין אמנות מקוון בעריכת סופיה בארי ליפשיץ, נעמה בר-אור, עדי דהן ועמית שמאע

  • מירה לפידות נבחרה לתפקיד האוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות

    מוזיאון תל אביב לאמנות הכריז כי מירה לפידות נבחרה לכהן כאוצרת הראשית של המוזיאון, היא תיכנס לתפקידה החדש בשבועות הקרובים

  • דורון רבינא פורש מתפקידו כאוצר הראשי של מוזיאון ת״א לאמנות

    רבינא מסיים את תפקידו בתום 4 שנים. בשבועות הבאים יקים המוזיאון ועדת איתור לאיוש המשרה

  • אמנות במעגל סגור

    ״בסופו של עניין, סיפור המסגרת של התערוכה נשאר סיפור, ואינו מוסיף דבר לצפייה בה. מנגד, התערוכה אינה מוסיפה דבר להרהור בסיפור. מעבר לכך, המלאכותיות של אותה תשתית תיאורטית שורה על התערוכה כולה״. קרן גולדברג על תערוכתה של מיכל הלפמן, Dear A.S.A./P

  • קְבוּרַת חֲמוֹר: על סגירת מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות של מוזיאון תל-אביב

    ״כל מנהלי המוזיאון בעשור האחרון, וכמובן חברי הדירקטוריון והפונקציונרים הפועלים סביבם, שתמכו לאורך השנים בסדנאות, דיברו גבוהה על חשיבותו הרבה של החינוך לאמנות בעיניהם ועל משקלו הסגולי המהותי, אך הדבר כלל לא מנע מהם להתייחס למרכז כאל סרח עודף ולהביא עליו את מותו״

  • אפרת חכימי היא הזוכה בפרס לורן ומיטשל פרסר

    הזוכה לשנת 2020 בפרס לורן ומיטשל פרסר לצלם ישראלי צעיר היא אפרת חכימי. הפרס כולל מענק כספי בסכום של 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון ת״א לאמנות

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?