כתבות מאת קרן גולדברג
-
הדוקומנטה ה-14, חלק ב’
- ביקורת
- 06/07/2017
“רשימת הכפילויות המיותרות והתמוהות הללו ארוכה, ומעלה את השאלה מדוע לא בחר הצוות האוצרותי לנצל את החלל הכפול בגודלו כדי לכלול עבודות אחרות. כמו כן, אם מדובר בשתי תערוכות כמעט זהות, מהי הרלבנטיות של שני המיקומים השונים?”. קרן גולדברג על חלקה השני של דוקומנטה 14, בקאסל, גרמניה
-
מיקור חוץ פרפורמטיבי
- ביקורת
- 13/06/2017
“רבות נאמר על שימוש באנשים כמדיום אמנותי במיצגים, בין אם אלה הרקדנים-המדקלמים של טינו סגל או צי ההיפסטרים של אימהוף. עמיר ותנועה-ציבורית עושות גם הן שימוש במיקור חוץ, אך מתוך מחקר מעמיק ושיתוף פעולה ספציפי”. קרן גולדברג על “הראיון” ו”כשל פרגמטי”, שני מיצגים בתערוכה “הצעות לסדר” בארטפורט, תל-אביב
-
אינפנטילית לרוב, רדיקלית לרגעים
- ביקורת
- 27/05/2017
“זוהי ביאנלה נטולת הומור, מעוף ותעוזה. במקום לממש את ההצהרות החגיגיות במפגן יצירה דיוניסי, פעלה מאסל לפי מתכון אופנתי ובנאלי כמעט, המשלב עבודות היסטוריות ודידקטיות עם קורטוב אמנות חברתית ואסתטיקה פורמליסטית. על הרקע היבשושי הזה בלטו כמה עבודות שהצליחו לפרוץ את המבנה השגור”. קרן גולדברג על הביאנלה ה-57 בוונציה
-
בין חומריות ארצית לריחוף מטפיזי
- ביקורת
- 17/05/2017
“אוסף העבודות מעיד על רגישות פיסולית וידע חומרי מרשימים, ואילון מצליחה שלא להיכנע להתענגות והתמסרות לחומר, אלא רותמת אותו לטובת התערוכה כולה”. קרן גולדברג על “כוכב מסיבי מתקרב לכדור הארץ”, תערוכתה של נטלי אילון בסדנאות האמנים תל-אביב
-
הדוקומנטה ה-14: מבולבלת ומבלבלת, לפרקים דידקטית
- ביקורת
- 14/04/2017
“ההצהרות של האוצר הראשי, אדם שימצ’יק, שביקש מהצופים להיכנס אל תוך החשיכה של חוסר הידיעה, הסתכמו בביצוע פרפורמטיבי חלול של ז’רגון אוצרותי אופנתי, עמוס בתחיליות של un ו-de, שכיום, בתקופה של פוסט-אמת, נראה לחלוטין לא רלבנטי”
-
המלצת השבוע: תנאים של אמפתיה
- המלצת השבוע
- 29/03/2017
“מסקרן לראות כיצד חוקרת ברייץ את נראותו של משבר הפליטים בתרבות הפופולרית, ואולי גם את ייצוגו – הצדקני לרוב – בעולם האמנות דרך מנגנון הומוריסטי ומשחקי”. קרן גולדברג על תערוכתה של קנדיס ברייץ, “סיפור אהבה”, במרכז לאמנות עכשווית, תל-אביב
-
“אני תמיד עובד כאילו אני מבצע ראיון עם האובייקט”
- ראיונות
- 12/02/2017
“פעם, בשיחה במוזיאון היהודי בניו-יורק, שאלו אותי באיזה אמן אני מוצא השראה, ועניתי אברהם, כי הוא בעצם היה האמן המופשט הראשון – הוא הרס את פסלי האלילים כי הוא התנגד לסגידה לאובייקטים קונקרטיים ושאף לאידיאל, לרעיון מופשט של אמונה”. קרן גולדברג משוחחת עם טומי הרטונג על תערוכתו “לילית” בגלריה ברוורמן, תל-אביב
-
מקלט המשוגעים של מיכל היימן
- ביקורת
- 07/02/2017
“התערוכה מתבססת על מחקר מעמיק, אך זה נותר נעול ולא נגיש. נראה כי המעטפות ותצלומי הארכיון נמצאים שם רק כדי לייצר נראות של ארכיון. גם תצלומי הסטילס, שנראים כאילו נלקחו ממגזין, משקפים פרפורמטיביות מלאכותית”. קרן גולדברג על תערוכתה של מיכל היימן במוזיאון הרצליה
-
מטפורה להדחקה
- ביקורת
- 19/01/2017
“לפני שנתיים עסקה ‘רשמים V – מעבר לנייר’ במוטיב הקו המשוחרר מהנייר והפורץ למדיומים שונים. הביאנלה הנוכחית, ‘רשמים VI – שובו של הנייר’, מבצעת מהלך הפוך וחוזרת אל מצע הנייר המסורתי באופן שעלול להיראות מודרניסטי ואנכרוניסטי, אך מפתיע ברלבנטיות שלו”. קרן גולדברג על הביאנלה השישית לרישום בירושלים
-
יוצאים (לרגע) מהבועה
- מהשטח
- 21/12/2016
ראשי האקדמיות לאמנות התכנסו אמש לדיון חירום ב”נושאי צנזורה, חופש אקדמי וחופש אמנותי”. גם התקשורת היתה שם. הרוחות סערו, המצלמות תיקתקו, אולם השאלות הנוקבות נותרו ללא תשובה. קרן גולדברג היתה שם
-
תסמונת האיבר הזר
- ביקורת
- 19/12/2016
“גלר מהלכת על הקו הדק שבו ההפרעה הנפשית הופכת להופעה אסתטית, למופע אימים או ארוטיקה. היצר המציצני נכנס לפעולה, אך כאן בעלי חיים ולא אנשים הם שנתונים למבט”. קרן גולדברג על תערוכתה של קרן גלר בגלריה רו-ארט, תל-אביב
-
המופשט נאנק בכאב, אך גם נושם לרווחה
- ביקורת
- 21/11/2016
“מתחת למעטה האופנתיות והעדכניות מפציעה תערוכה חכמה ואצורה היטב, שמצליחה לעסוק בנושא רחב יריעה ועמוס היסטוריה באופן עכשווי, מקומי ואפילו קומי, שמצביע על כיוון מסוים, ועם זאת אינו מתיימר לייצר אמירות כוללניות”. קרן גולדברג על “אנקת המופשט”, התערוכה הקבוצתית בגלריה האוניברסיטאית, תל-אביב
-
בין חושך לאור חיוור גבוה
- ביקורת
- 19/10/2016
קל להניח שתערוכה קטנה לא תוכל לייצג כראוי את עבודותיו המונומנטליות ואת שאפתנותו הבלתי נתפסת של עזרא אוריון, ששאף להותיר חותם במאדים וייצר קתדרלת אור שנעה לעד בחלל. אולם התערוכה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון מצליחה לתווך את מהות יצירתו של האמן הייחודי הזה באופן ייחודי לא פחות
-
תעודת אוצר
- מהשטח
- 04/10/2016
ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?
-
“המדבר בלע את היומרות האמנותיות שלי”
“באתי לעשות אמנות, לא הצלחתי, ומתוך הכישלון למדתי משהו על אמנות, אבל בחוויה שלי הקלפים נטרפו”. שיחה עם האמנית תכלת רם, שהגיעה מת״א לערד במסגרת תוכנית שהות, ועם האוצרת ילידת ערד הדס קידר
-
המלכוד אמן-בלש-קורבן של מאיה ז”ק
- ביקורת
- 01/08/2016
“אם ‘אור נגדי’ היתה יציבה דייה כדי לעמוד כעבודה בפני עצמה, היא לא היתה זקוקה לעזרים אילוסטרטיביים ומניפולטיביים”. קרן גולדברג על “אור נגדי”, תערוכתה של מאיה ז”ק במוזיאון תל-אביב.
-
“יש כאן נורמליזציה מטורפת”
- ראיונות
- 10/07/2016
“הייתי מציעה לאוצרים לעבוד לאט, בסבלנות, להיות שקופים וברורים עם האמן למן ההתחלה לגבי הפרטים הכי קטנים – מי יושב במועצת המנהלים, מאיפה הכסף מגיע וכו’, ויחד לנסות למצוא דרכים חתרניות לגשר על הסתירות שהמצב הזה מעלה”. קרן גולדברג בשיחה קצת מיסטית על זמן, מוסדות, אדמות ואמונה עם האוצרת יסמיל ריימונד.
-
אתנחתא מתודית
- ביקורת
- 21/06/2016
“התערוכה כמכלול מצליחה לחשוף תהליכי עבודה אינטימיים המתרחשים בחללי הסטודיו הסמוכים, גם אם כמה מהם אינם פתורים עד הסוף, וזאת בלי לוותר כמעט על הגשה מקצועית והתייחסות רצינית”. קרן גולדברג על “5 – תערוכה קבוצתית” בגלריית גבירול, תל-אביב.
-
לוחשות את המז’ורי, צועקות את המינורי
- ביקורת
- 18/06/2016
ה-New Museum בניו-יורק הקדיש את כל חמש קומותיו, כולל מפלס המדרגות, לתערוכות יחיד של אמניות, ולמרבה השמחה – ללא כל הצהרות גדולות או לייבלים מאגדים מעיקים. קרן גולדברג בחרה מהן שלוש: האמריקאית ניקול אייזנמן, הפולנייה גושקה מצ’וגה והרומנייה אנדרה אורסוטה.
-
זהות תמיד תאכל אותך
- ביקורת
- 31/03/2016
“‘Not New Now’, שמה הקופירייטרי של הביאנלה, מרמז על עיסוק בזמנים, על ‘רצון לעקוף את האוריינטציה התרבותית’ שהביאה לצריכה קפיטליסטית חלולה, בלשון האוצרת, ולהביאה ‘לכיוון חדש’. אך למעשה הביאנלה עצמה מבקשת לבחון את שאריות החלום המודרניסטי, לצד זה הקולוניאליסטי, בטריטוריות לא-מערביות”. על הביאנלה השישית במרקש.
