רב ערב 22.03.22

“שיר הנשים המחכות” / ענת פרופר גולדנברג | “פתח הבית: ירושלים בצבעי שמן ובצבעי מים” / מארק ינאי | “אהיה אשר אהיה” / אורנית שיראזי | “בחירת האוצר” /12 אוצרים.ות בוחרים 12 אמנים.ות | מאוקראינה למקום בטוח

שבוע טוב,

מגזין ״ערב רב״ עלה לרשת בסוף ינואר 2010, ובשנתו ה־12 החל להוציא גם מהדורה מודפסת. ביום שישי הקרוב, 25.3.22, ניפגש בת״א כדי לחגוג 12 שנות פעילות ולהשיק את הגיליונות החדשים.

בתוכנית: דברי פתיחה של אלברט סוויסה וחנה פרוינד־שרתוק, שיחה על כתיבה על אמנות בימינו עם רינת אדלשטיין (מגזין ״הרמה״), ארנון בן־דרור (״טיוטה״, ״דברים בעולם״) עדי דהן (״קומפוסט״) ועורכי ״ערב רב״ רונן אידלמן ויונתן אמיר, והופעה של המוזיקאי דניאל סלבוסקי.
בין לבין נרים כוסית לכבוד 12 שנות הפעילות הראשונות של האתר, ונספר על הגיליונות שכבר יצאו ועל אלו שבדרך.

שישי, 25.3.22, החל מ־11:00 בבוקר | לארוע בפייסבוק

גלריה המקרר, החשמונאים 90, ת״א

הכניסה חופשית. נשמח לראותכם.ן

 



“שיר הנשים המחכות” / ענת פרופר גולדנברג

פתיחה: שישי, 1.4.22, בשעה 19:00. פרפורמנס Tempered Breath יתקיים בשעה 20:00

שיח גלריה והשקת קטלוג: שבת, 23.4.22 בשעה 11:00
פרפורמנס Tempered Breath בשעה 12:00

נעילה: 30.4.22
הגלריה בבארי
אוצרת: ד”ר זיוה ילין

ענת פרופר גולדנברג בחרה לערוך ולצלם את הפרפורמנס שלה בשדה חיטה באזור מתחם התחמושת שבין  נחאביר, בארי הישנה, לבין מפעל הגופרית הנטוש, 2 ק”מ מערבית לקיבוץ בארי, ובמרחק 3 ק”מ מהעיר עזה. שדה שקט ופסטורלי, טעון היסטוריה מקומית, שידע מלחמות רבות, שיגורי טילים מעזה ושריפות מדי קיץ. הפרפורמנס מתבצע על ידה כשהיא לבושה בשמלה כהה ומטפחת, חגורה סינר מנחושת מרוקעת בעלת עיטורים רקומים מעשה ידיה. היא צועדת במרחבי השדה במעגלים, יחפה, רגליה משתפשפות ונפצעות מרגבי האדמה והאבנים בעודה מחככת ידיה זו בזו בתנועה סיזיפית אינסופית. ברקע בוקע קולה של האמנית, החוזרת ומדקלמת באיטיות ובתשומת לב לכל מילה את שירו של יאיר לפיד “שיר אהובת הספן”. לפיד כתב את השיר בהשפעת ספרו של ג’ורג’ אמאדו “ים המוות”, רומן המתרחש על רקע חיי הספנים והדייגים ברציפי הנמל של באייה שבברזיל. הוא מתאר את גורלן של נשות הימאים, שנגזר עליהן לחכות בחשש לשוב יקיריהן מהים. ואצלנו – מי היא האישה המחכה, הנשכחת? למי היא מחכה? לאהובה שלא ישוב מהקרב? לבנה שנשלח למלחמה בעזה? עד מתי היא תחכה בסבלנות שהרע מכל יקרה? האישה מופיעה בכל מסך בגלריה מכיוון אחר, ומבלי משים מכפילה עצמה והופכת לנשים. פעם מימין ופעם משמאל או ממרכז השדה הרחוק, מתקרבת מולנו ומייצרת טקס פולחני נשי, ציפייה מורטת עצבים ועיסוק בשכול.

צילום: עומר מסינגר



“פתח הבית: ירושלים בצבעי שמן ובצבעי מים” / מארק ינאי

גלריית בית אבי חי בירושלים

נעילה: 31.7.22
אוצר: עמיחי חסון

יותר מ־50 שנים שמארק ינאי מצייר את סִפֵּי הבתים בירושלים: מבואות וגדרות, דלתות ושערי כניסה, חדרי מדרגות וחלונות. לא בדיוק פְּנים, לא בדיוק חוץ. מרחבים לימינליים, גבוליים, במובן מסוים מעט מופקרים. ירושלים של ינאי היא עיר של חומות אבן ומגדלי פעמונים, של דודי שמש ושיכוני בטון כעורים.
הנופים, האנשים, העצים והפרטים בתוך הבתים מרכיבים יחד דיוקן של עיר הניצבת בקו הגבול שבין השמימי לארצי, “ירושלים של אמצע”. הוד הקדושה נמהל ביומיומי, הנשגב נפגש עם הבנלי.

שעות פתיחת התערוכה: ימים ראשון–חמישי, בין השעות 10:00–18:00

הכניסה לתערוכה ללא תשלום.

  • סיור אודיו חווייתי בתערוכה

מסע בין ציורים, זיכרונות, וקולות מהעיר ירושלים, ששימשו השראה לאמן, מארק ינאי. מיועד למבקרים צעירים ומבוגרים גם יחד.

מארק ינאי, “כניסה בדרך בית לחם”, אוסף דובי שיף



“אהיה אשר אהיה” / אורנית שיראזי

אוצרת: דניאל גורודנציק

אירוע נעילה ושיח גלריה: יום שבת, 26.3.22, בשעה 12:00
בית האמנים ראשון לציון, רחוב גבעתי 17, ראשון לציון

אורנית שיראזי היא אמנית רב תחומית בוגרת בצלאל. בתערוכת היחיד “אהיה אשר אהיה” מוצגות יצירותיה הנבחרות מכל התקופות. ביצירתה היא עוסקת בשאלות קיומיות, מחפשת אחר הבית הפנימי שלה ונוגעת בסוגיות של אמהות, גוף־נפש, זוגיות, זהות ויהדות. התערוכה היא רטרוספקטיבה, המורכבת מיצירות פיסול רדי־מייד, קולאז׳ים, תכשיטים, צילומים וציורים המשלבים חומרים מגוונים ובלתי צפויים.

בעבודותיה ישנה חזרתיות של מוטיבים, אלמנטים וסמלים מוכרים ויומיומיים המורכבים מחפצים  שהיא אוספת בדרכיה כמשוטטת.  לאחר מכן היא ממיינת, קושרת, רוקמת ומחברת אותם מחדש. שיראזי מאבחנת ניואנסים וריטואלים מהחיים עצמם ומשתמשת בהם כדי לבסס נרטיב העוצר בתחנות המרכזיות בחייה של אישה – אמא – אמנית. בתעוזה רבה, היא חושפת ממעמקי נשמתה ונוגעת במקומות השמחים והכואבים כאחד.

היא משלבת חומרים גסים, מתכות, ברזל ועץ, יחד עם חומרים עדינים כחוטי רקמה ונגטיבים של פילם, ואיתם היא יוצרת שפה ייחודית. הרקע שלה בלימודי צורפות וצילום, יחד עם עיסוק רב־שנים כציירת ופסלת, מקבל ביטוי ביצירות העושות חיבור בין אובייקטים מהבית לג׳אנק שהיא מוצאת בצדי הדרך. באמצעותם היא טווה “סיפור עם סוף טוב”. מילותיה המשחקות עם השפה העברית, נשזרות בתוך היצירות ומאפשרות לשקף את נקודת מבטה, כאמנית שעבורה היצירה היא תרפויטית ודרך חיים.

אורנית שיראזי, עוגת יומולדת, רדי מייד, 2022



“בחירת האוצר” /12 אוצרים.ות בוחרים 12 אמנים.ות

1.5.22-24.7.22

ימי ראשון בין השעות 19:00–20:30

החלק השלישי בטרילוגיה של הקורס “בחירת האוצר” עם 12 אמניות ואמנים חדשים שנבחרו על ידי בכירי האוצרים בישראל. לכל אוצר.ת יש אמן או אמנית שקרובים ללבם במיוחד, אמנים שאותם הם מלווים, שלצדם הם מתפתחים ושאת עבודתם הם חוקרים לאורך שנים. בית לאמנות ישראלית פנה ל־12 אוצרים.ות וביקש מכל אחד ואחת מהם.ן לבחור באמן.ית אחד.ת שעליו.ה ועל יצירתו.ה ירצה לדבר.

האוצרים.ות: ד”ר דליה מנור, טלי תמיר, איה מירון, תמי כץ־פרימן, ד”ר רונה סלע, גלעד מלצר, רווית הררי, אבי איפרגן, טלי בן־נון, ד”ר נעם גל, אילנית קונופני ודלית מתתיהו.

האמנים.ות: ביאנקה אשל גרשוני, דב אור־נר, אפרת נתן, גיא זגורסקי, כרימה עבוד וח’ליל ראאד (רעד), יעקב אגם, שרון גלזברג, אתי אברג’יל, אבי סבח, רון עמיר וחן כהן.

הרצאתה של ד”ר דליה מנור תתקיים באירוע מיוחד לציון שנתיים למותה של ביאנקה אשל גרשוני.

הצגת הבחירות של האוצרת דלית מתתיהו תתקיים במוזיאון תל אביב, ותשולב עם הדרכה מיוחדת בתערוכה “דמיון חומרי”.

לסילבוס המפורט

עלות הקורס היא 1,080 שקלים (לתלמיד חוזר 980 ש”ח). ניתן לחלק לעד 6 תשלומים ללא ריבית.

ניתן להירשם עצמאית באתר בית לאמנות ישראלית או במייל חוזר, ואנו נתקשר לגביית התשלום טלפונית.

הרשמה לתלמיד.ה חדש.ה

הרשמה לתלמיד.ה חוזר.ת (קורס שני ומעלה)

ארם גרשוני, “ביאנקה”, 2018, שמן על עץ, 45×40 ס”מ



מאוקראינה למקום בטוח

שיחה עם רן כהן אהרונוב ויולי חרומצ’נקו על המקום של חינוך ויצירה במצבי אסון

שימו לב – תאריך חדש: 14.04.22

שיחה עם יולי חרומצ׳נקו ורן כהן־אהרונוב מארגון Early Starters שחזרו עכשיו מגבול אוקראינה־מולדובה, שם הקימו מרחבים בטוחים לילדי פליטים ועבדו עם ארגוני סיוע בינלאומיים ומקומיים.
נדבר על העשייה שלהם באזורי אסון, על מה שקורה עכשיו באוקראינה ועל פוטנציאל ההשפעה של חינוך, אמנות ותרבות גם באזורים של אסונות הומניטריים.

בשיתוף מגזין ערב ורב ומרכז לאמנות ומחקר מעמותה

לאירוע בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *