סיגלית לנדאו

  • אל ערבות המלח הצחיחות

    “אל מול הלובן המהפנט והמשתק של גבישי המלח בסדרות הקודמות, גוויות האבטיחים המצומקות והמשומרות שפרושות על ״שולחן האבטיחים״ חותכות בבשר החי. הן מזכירות את האסתטיקה הקודמת של לנדאו, זו הפרועה, הזועמת, המלוכלכת; סדום ועמורה של דמויות אדם מקולפות עור, של השפרצות בטון, של מזרקות דם ודמעות, של דלתות פעורות חורים. איפה היא היום”. קרן גולדברג על תערוכתה של סיגלית לנדאו “הים הבוער”

  • הים הבוער תמיד

    “לאחר שנים של יצירה בים המלח הבנתי עד כמה הים הזה יכול להיות מקום של מפגש והזדמנות נדירה ויחידה במינה למימוש שותפות הגורל, בגבולות הנזילים, מתוך סכנת המחסור במים והתלות ההדדית”, סיגלית לנדאו בשיחה עם אמיתי מנדלסון על תערוכתה במוזיאון ישראל

  • על טבע היקום/על טבע הקיום

    ״מעצם העובדה שהתערוכה היא תגובה למגפה, מובן שיש לראות במבט ספקני את ההתרפקות על שיר ההלל לירוק של נתן זך כנקודת המוצא שלה. מאחורי התרפקות לכאורה זו עומד מבט ביקורתי, שבא לידי ביטוי בכל פרט בתערוכה״. נאוה סביליה שדה על התערוכה Green Scream של סיגלית לנדאו בגלריה הראל

  • כחול-לבן-אדום: הניב המקומי של אמנות גוף רדיקלית

    איזו משמעות פילוסופית ניתן לאתר בתופעת הפגיעות העצמיות כמעשה של אמנות, ואיזו מורכבות מגולמת בפגיעה עצמית באמנות גוף ישראלית (או בהעדרה)? פרק מספרה של ד”ר חנה פרוינד-שרתוק “למה הם עושים את זה לעצמם: פגיעה עצמית באמנות גוף רדיקלית”

  • היש נשגב בתל אביב?

    “התערוכה “אתונה בתל אביב” מבקשת לבחון קיום של קשרים בין מחשבה יהודית ומחשבה הלניסטית ואת משמעותו של מיזוג זה בעידן הנוכחי, תוך שהיא מקיימת דיאלוג בין המקרא למיתוס הקלאסי, בין היהדות לפאגניזם ובין העולם העתיק לעידן העכשווי”. נאוה סביליה שדה על התערוכה “אתונה בתל אביב” בגלריה של נווה שכטר

  • על דקדנס וטוהר

    “בהתאם להוויה האידיאית-אפלטונית, האובייקטים של לנדאו מסודרים בסדר מופתי, כמו בעולם גיאומטרי ומובנה של אידאות. שאיפה זו היא כמיהה ליצירת סדר בעולם כאוטי ודקדנטי, להיטהר ולהתנתק מן החומריות והדקדנס”. נאוה סביליה שדה על התערוכה “אשת לוט” של סיגלית לנדאו בגלריה אלון שגב

  • אוניברסיטת בן-גוריון העניקה תואר דוקטור של כבוד לסיגלית לנדאו

    התואר הוענק ל”אות כבוד ליוצרת דגולה המשלבת מוטיבים מהגיאוגרפיה המקומית, מהמסורת ומהספרות היהודית, אשר עשתה שימוש ביופי ובאסתטיקה כדי למשוך את הקהל בעולם אל נושאים שבנפשה של החברה הישראלית”

  • לא רק יין זול – יום הפליט

    יום הפליט, להלי פרילנג ברו ארט, אינטימדאנס, איתן בן משה בסדנאות האמנים, סרטיו של ברוס קונר בסינמטק ועוד

  • מטווח עילי

    התערוכה “בשם ודם” מבקשת להציג אמנות המצביעה על תעשיית גידול בעלי החיים כשיטה ה”חושפת את הדמיון החולני של האדם לתועלתו ובשירות עצמו”, אולם כמעט דבר מקריאת כיוון אתית זו אינו בא לידי ביטוי בתערוכה.

  • אמנות ואקטואליה

    “מקלט” (2012), המוצג בתערוכה “קריאטידה” במוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, הוא פסלה הגדול ביותר של לנדאו עד כה, העשוי ברונזה וגובהו כ-5 מ’.  הפסל הוא העתק של מקלט ישן שיצא מכלל שימוש ברחוב לוינסקי בדרום תל אביב, נעקר ממקומו ועולה כולו על פני האדמה בתפקיד חדש, מטאפורי, בחצר המוזיאון בעיר העתיקה של באר שבע, בין […]

  • על כל קורבנך תקריב מלח

    שילוב רישומי הכנה ועבודות מוגמרות בתערוכה של סיגלית לנדאו “מכבסת המלאכים” מצליח להעמיק בהבנת מעשה האמנות ולגלות תכנים סמויים ופרשנויות חדשות לעבודותיה המוכרות של האמנית.

  • הלבנת פנים

    מה לנו כי נלין על לימור לבנת בשעה שאפילו הצוות המקצועי של המוזיאון מתייחס לאמנות כאל דימוי אינסטרומנטלי ושטחי שמוצג במטרה להצדיק ולהסוות את האידיאולוגיה השלטת שאיפשרה את הצגתו. על התערוכה “Roundabout – פנים אל פנים” במוזיאון ת”א.

  • בוטלה הביאנלה לאמנים צעירים ברמה”ש

    הביאנלה לאמנים צעירים ברמת השרון בוטלה לאחרונה, חודשים ספורים לפני הפתיחה המתוכננת ולאחר שרבים מן האמנים והאוצרים המעורבים כבר הכינו פרויקטים ועבודות עבור התערוכה. במקום הביאנלה מתכננת עיריית רמה”ש להציב בעיר שני פסלים, האחד של האמן הבריטי ממוצא הודי אניש קאפור והשני של סיגלית לנדאו.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?