יאיר ברק

  • נטלי אילון ויפעת זיו נבחרו לתכנית שהות האמן של סמינר הקיבוצים

    השתיים שישהו במהלך החודשים אוגוסט/ספטמבר בסטודיו של בית הספר ויעבדו על פרויקט משותף לקראת תערוכה זוגית בגלריה אחד העם 9, באוצרותו של יאיר ברק, ראש בית הספר לאמנות. 

  • על צבוע פלסטיני קטן וצביעות ישראלית גדולה

    “אם נמשיל את חיות הבר לפלסטינים ואת המעברים הנמוכים למחסומים, תעלה מאליה המטאפורה שמגלמות המצלמות – שהוצבו על־ידי רשות הטבע והגנים מתוך תמימות(?) או הומניות (לכאורה?): בעלי־החיים חופשיים לנוע במרחב החומה כאילו אין חומה, אך נתונים לחסדיהם של הטורפים – וגם של אמצעי המעקב שלהם”. יאיר ברק על תערוכתה של נטע לאופר בגלריה עינגא

  • מאיר רקוץ׳: היום שאחרי

    “הוא התמקד בצילום והחזיק בסטודיו בקרית המלאכה. את סבבי הטיפולים, ההבראה והנסיגה תיעד בחשבון הפייסבוק שלו בהתמדה ובעקביות. הוא לא חסך פרטים ואפשר למי שרצה בכך להיות אתו במקום שאליו מעטים כל כך מאפשרים להיכנס. בשנים האחרונות הפך את מחלתו למושא מחקר של ממש, וחווה אותה גם כמטופל, גם כרופא וגם כצלם”. יאיר ברק סופד למאיר רקוץ’

  • יאיר ברק יעמוד בראש המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים

    יאיר ברק מונה לראש המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים. ברק יחליף את ד”ר הדרה שפלן קצב, בתום שתי קדנציות.

  • ביאנלה 2019: אפשר שאתם חיים בראשיתה של אפוקליפסה

    ״הביאנלה שאצר רוגוף מהנה, משחקית ומאתגרת את המחשבה, כפי שלטענתו אמנות אמורה להיות. זהו מפגן של עוצמה אמנותית גלובלית, הנענית במידה רבה למתרחש בעולם בימים מעוררי מחשבה ודאגה אלו; זמנים מעניינים בהחלט״. יאיר ברק ברשמים מהביאנלה ה-58 לאמנות בונציה

  • אמריקה נראית קודרת מבעד למצלמה

    ״רוברט פרנק, שמת בשבוע שעבר בגיל 95, היה משנה עולמות שהביא את הצילום לנקודת מפנה (ושבר) שלאחריה השתנה הכל. והוא עשה זאת לפחות פעמיים״. יאיר ברק סופד לצלם הוותיק שנפטר בשבוע שעבר

  • הבדלה, או: איך מצלמים רוח?

    ״עבודותיה מבקשות ללכוד את הנשגב כפי שהוא מופיע דווקא בחדרי חדרים ולא, בניגוד להופעותיו המקובלות במרחב הטבעי, במובנו הבראשיתי. זוהי רומנטיקה שונה מזו של המאה ה-19. אם שם האלוהי מגולם בים ובפסגות ההרים, כאן, אצל גרינברג, השכינה שוכנת בבתים, על המיטות, בינות לסדינים״. יאיר ברק על תערוכתה של נגה גרינברג, ״עד שייאסף החול״

  • על מודל עירום ותצלום שלא צולם

    על יוצרים מתים נהוג לומר שהותירו חלל. תמיר להב-רדלמסר נפטר השבוע, וספק אם עולם האמנות הישראלי יחוש בחסרונו. במקום חלל הוא השאיר מאות תצלומים יפהפיים, מוקפדים, בשחור-ולבן, של גברים המרכיבים יחד דיוקן קולקטיבי של תל-אביב ליברלית ומתירנית ותשוקה גדולה לצילום

  • על צילום קרוב מדי

    “העבודות של יאיר ברק ממשיכות את עיסוקו בהיתכנותה (או אי-היתכנותה) של המשכיות. הקרבה המרחבית לדימוי היא גלגולה של הקרבה הטמפורלית למוות. זוהי קרבה מאיימת, מטרידה, המעמתת את הצופה עם ההבנה האקזיסטנציאליסטית שקיומו החומרי קודמים למהותו, מורשתו ומשמעתו”. קרן גולדברג במאמר מתוך ספר אמן חדש של יאיר ברק

  • צילום והתנגדות

    במבט חד וחריף, נועז ולא מתפשר, יצר מיכה קירשנר דימויים רבי השפעה שמילאו תפקיד מכונן בהתפתחות הצילום הישראלי. יאיר ברק סופד לצלם הוותיק שהלך לעולמו

  • הירסט על הירסט, אבל באיזו עוצמה!

    “כי מן המים משיתיהו. כך ניתן להכתיר את מפגן העוצמה של חביב הטייקונים, שמימן בעצמו את הפרויקט בעלות של 65 מיליון דולר. נכנסתי לפונטה דלה-דוגאנה בדעה קדומה והסתייגות חברתית-פוליטית מן האמנות של חביב המיליונרים הנובורישים, ונכבשתי”. ההיסטוריון יאיר ברק על “אוצרות מן הספינה הטרופה לא-תיאמן” של דמיאן הירסט בוונציה

  • תשוקה ואריה שהובס

    “במהלך אמיץ חתר יוסי ברגר תחת כוחו החד-פעמי של הדימוי האחד וקרא להתבוננות אחרת. הוא יצר תרשים זרימה חזותי, מסע אל הנודע, חיפוש במסדרונות הפסאז’ים של הזמן הזה”. דברים לזכרו של האמן יוסי ברגר, שנפטר בסוף השבוע.

  • התיאור הוא טיפול

    בעבודתה של מלי דה-קאלו ״חמישה סימנים וזמן״, עדותם של המצולמים על מה שהיה ונעדר, הופכת ליסוד תרפויטי המערער את הנחות היסוד באשר להתרחשות ולסדרים החברתיים שכוננו אותה.

  • מקום זה הוא מלכודת

    התערוכה “מקום זה” במוזיאון תל-אביב מנסה למפות את ישראל העכשווית כמודרניות משגשגת ואת הנסיבות הטרגיות של הגדה המערבית. היא עוסקת בנושאים שהצילום המקומי כבר דן בהם בהרחבה, מתקשה להציע מבט חדש והופכת את הצלם לגיבור תרבות על חשבון מושאי תצלומיו.

  • דימויים תחת מחיקה

    אמנות בת זמננו רוויה סימני מחיקה החושפים את מה שהיה פעם שלב סמוי בתהליך היצירה. מבט עכשווי ביצירות נדרש לנוכחות הסותרנית של המחוק וליחסים בינו לבין הנראה כגורם ממשמע.

  • מצבת הזיכרון של העין

    תערוכתו של יאיר ברק, “מתרחק ממשהו, נועץ בו את עיניו”, מנסה להמשיך את הפרויקט של ארנדט ולהבין את המצב האנושי, אך לא באמצעות תיאורו הישיר. היא מחפשת, כפי שמרמז שם התערוכה, להתרחק ממנו ולנעוץ בו עיניים בעת ובעונה אחת; להתרחק כדי להתקרב.

  • לא רק יין זול, 20.2.14

    פרינט-שופ בזיז, יאיר ברק בג’ולי מ., “מתים מבפנים” בגלריה בנימין, ספר חדש ותערוכה של דוד פרלוב ועוד

  • once a cheater

    המרחק הבלתי קיים בין once לבין always, או אולי צמצומו המוחלט, הוא המובן מאליו של המדיום הצילומי. אותה מובנות מאליה של הרווח האפסי העומד בבסיסה של הטכניקה, אינו מונע מהאיחוד הכפול בין פוטנציאל לבין התרחשות (once כ”ברגע ש-” ו-once כ”פעם אחת”) ובין שניהם לבין “בכל זמן שהוא” או “ללא הפסק”, להיות אירוע בלתי ניתן לעיכול. […]

  • היכל התרבות

    ‘הבתים האמריקאים’ – סדרת הצילומים של “בית פרנסוורת'” וסדרת הצילומים של בתי-המידה הדוממים המוצגות כעת בגלריה דן – מציגים שתי התייחסויות שונות לאותו מושג היסטורי בו מבקש הצלם יאיר ברק למצוא את ביתו: מודרניזם. שתי התייחסויות לאותו בית אותו מבקש ברק להפוך – שוב – לאקטואלי.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?