טקסטים קטלוגיים
-
אהבה במנות קטנות: עאסם אבו-שקרה
- גליה בר אור
- 18/05/2023
“עאסם ראה את עצמו קודם כל כצייר. כך הגדיר את עצמו כאשר התבקש, בסדר זה: צייר, ערבי, ישראלי”, גליה בר אור על עאסם אבו-שקרה מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום, אמני משפחת אבו-שקרה בעין-חרוד”
-
היומיום: אריה ברקוביץ בחיפוש אחר גוף, מקום וזמן
- אורי דרומר
- 04/03/2023
“במוקד עולמו האמנותי של ברקוביץ – המשתרע על פני ארבעה עשורים ומקיף אובייקטים פיסוליים, רישומים, ציורים ותצלומים – עומדת חוויית ההגירה ומעבר מחוויה פנימית של גלות לחוויה של היטמעות בהוויה המקומית (בבחינת טרנספורמציה מתרבות אחת לאחרת ומשפה אחת לרעותה, כאשר לאמנות שמור תפקיד קושר, מגשר וחוקר)”. אורי דרומר במאמר מתוך ספר האמן ״אריה ברקוביץ עבודות, 2022-1968״
-
מעֵבר לצורה ולצבע: וליד אבו-שקרה
- גליה בר אור
- 29/11/2022
“יצירתו של וליד אבו-שקרה, מחלוצי האמנות הפלסטינית, נבעה ממקור של עולם פנימי קדם-סמלי, ועדיין עוררה תחושות של שייכות לאדמה, לעץ הזית ולנוף המקומי. השפה החושית ועשירת הניואנסים שפיתח היתה למבע של אהבה למקום, ליופיו הפנימי ולמורשת העשירה המוטבעת בו”. גליה בר אור על עבודתו של וליד אבו-שקרה, מתוך קטלוג התערוכה “רוח האדם, רוח המקום”
-
כך עוקרים השותלים
- יאיר גרבוז
- 17/10/2022
“מה גורם לשירה גפשטיין, אמנית ישראלית עכשווית, הפועלת לפחות שני דורות אחרי “חגיגת” מחיקת הניגונים והמזמורים, לנסות ולהציע וריאציה משלה למצב הפוסט-תיאטרלי של ראשית ימי המדינה? ייתכן שהיא מנסה להפנות את מבטנו לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים, שבזמנו נדמתה שוויונית ומאוזנת יותר מאשר במבט לאחור”. יאיר גרבוז על שירה גפשטיין במשכן לאמנות עין חרוד
-
על ה”קבוצה הלבנה” של עזריאל קאופמן
- אלברט סוויסה
- 23/08/2022
“הסתנוורות או הסתמאות כפולה היא אם כן החוויה הראשונית בתהליך הצפייה בציורי ה”קבוצה הלבנה”. המתבונן בהם מוּכֶּה סנוורים כפולים, סנוורים לאן שלא תביט. באופן הפוך ממצב של כניסה בצהרי יום לתוך מערה חשוכה, שאז עליך להמתין להתפוגגות החשכה וקבלת האור – כאן עליך להמתין להתפוגגות של השפעת האור ולקבלת הצבעים הבוהקים, ולהיפך”, אלברט סוויסה במאמר מתוך “מלת צלמו בראש בלב, עיונים באמנותו ובשירתו של עזריאל קאופמן”
-
ארז ישראלי – הפרעצלמן: האמת שבתוך ההתחזות
- סיגל ברקאי
- 31/12/2021
“הפרעצלמן הגיח לעולם כהמצאה ראשונית ומקורית, המאפשרת לאמן להכיל עליה כל פנטזיה, ‘כלי ריק’ שדרכו ניתן להתבונן בדילמות האישיות והחברתיות שמעוררת ההיסטוריה היהודית-גרמנית”. סיגל ברקאי מתוך קטלוג התערוכה “Pretzelman Begins” בקרון גאלרי ברלין
-
בדרך לאוטופיה דיסטופית
- אלברט סוויסה
- 04/08/2021
“ארקין מאמצת ברצון סדרה של אמצעים, של טכניקות ושל שיטות על מנת לייצר ‘אווירה’, שהפכה ליסוד היסודות של החיים המודרניים בכללם, ללא יוצא מן הכלל, על אפה ועל חמתה של האמנות, המתכחשת לה ומתגוננת כנגדה מתוך תודעה כוזבת, בעודה משתמשת בה בכל אתר ואתר”, אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה “פייטה” של דוריס ארקין בגלריה באום אל פאחם
-
השאלות שעלינו לשאול
- אור תשובה
- 28/04/2021
“גם אם מרבית חללי התצוגה עדיין מייצגים בעיצובם את תפיסת ״הקובייה הלבנה״, שמטרתה לספק תנאים אופטימליים ולכאורה סטריליים להצגת יצירות האמנות, הרי שהיום ברור שממש כשם שאי אפשר לנתק את האמנות עצמה מן ההקשר שבו נוצרה, כך גם התצוגה שלה אינה מתקיימת במרחב סטרילי, נטול הקשרים חברתיים, גיאוגרפיים ופוליטיים”. אור תשובה מתוך קטלוג התערוכה “קבלת קהל”
-
קרן אור פניה
- דלית מתתיהו
- 28/11/2017
“האם קיימת תכלית למעשה הרישום הנרשם בווידיאו? עריכת הווידיאו כלופ חזרתי לוכדת את הקווים הנרשמים (על גבי דף? רצפת החדר? רצפת הגלריה?) בהווה מתמשך של כתיבה מוחקת, של קיום חומרי המְפנה את מקומו לאל-חומר”. דלית מתתיהו, מתוך קטלוג התערוכה של זוכת פרס רפפורט לאמן צעיר, יפעת בצלאל