ביקורת

  • אירוע אמנות

    אירוע אמנות

    תערוכתם המשותפת של תדאוש קנטור ויוזף בויס במוזיאון ישראל מדגישה את הצדדים הפלסטיים בעבודתו של יוצר התיאטרון, ואת הצדדים התיאטרליים בעבודתו של האמן החזותי. פסליו המונומנטליים של בויס, לעומת זאת, מדגישים דווקא את חשיבותו כתיאורטיקן ולא כפסל.

  • אגלמה פרושה

    אגלמה פרושה

    את עבודותיה של גילית פישר ראיתי רק בהבהובים עד לשלוש תערוכות: תערוכת היחיד המרשימה בסדנאות האמנים “לפני 1 מה את סופרת?” (אוצרות: ורד זפרן גני), התערוכה הקבוצתית “שפת סבכים” ב”מרחב לאמנות”, שם הציגה יחד עם רוני אלוני ותמר מסג (אוצרות: דלית מרחב), והתערוכה הקבוצתית העכשוית שהיא מציגה יחד עם הילה עמרם ונעמה הרפז “אבן בלב” […]

  • מדוע עננים תלויים עוד על ראשך?

    מדוע עננים תלויים עוד על ראשך?

    “אריק בוקובזה לא ירד לארכיון כדי לעלות ממנו דימויים של פליטי כֻּפְר בִרְעִם. לא צריך לרדת לארכיון בשביל זה. הוא ירד לארכיון כדי להעלות ממנו תמונות שלכם. שלנו. את התמונות שלנו אנחנו לא יכולים לסבול”.

  • פרט / חוליה

    פרט / חוליה

    המרחב האדריכלי הוא בעצם נסיון לסמן גבול, לתחום שטח. מחשבות בעקבות ביקור בתערוכה “מרחב תמותה” בגלריה אלפרד.

  • רומן זאיר

    רומן זאיר

    באוצרות של בועז ארד, כמו באמנות שלו, הפניית המבט לאפריקה משמשת בסופו של דבר לצורך התבוננות במראה.

  • מוזיאולוגיה כתכלית בפני עצמה

    מוזיאולוגיה כתכלית בפני עצמה

    תערוכה קבוצתית בגלריה חזי כהן מתייחסת לאילנות יוחסין אמיתיים ומזוייפים של חפצי אמנות, מקומות ומצבים.

  • עיפרון איפור מאיים ופוגעני

    עיפרון איפור מאיים ופוגעני

    בין שלל עבודות סטודנטיאליות בוסריות ומשמימות המוצגות בתערוכת בוגרי בית הספר מנשר, מבליחים פה ושם קולות מעניינים ומבטיחים.

  • “אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית”

    “אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית”

    תערוכתו של חיים מאור “הם אני” פורעת את גבולות האני כמהות סגורה, ומציגה את האמן כאחד ממבטאיה המובהקים והמורכבים של זהות כמסגרת דינמית שנוצרת תוך חתירה בלתי פוסקת כנגד גבולות.

  • אל תעלו אמנות לפייסבוק, כל הערסים יבואו


    אל תעלו אמנות לפייסבוק, כל הערסים יבואו


    גם אם ציוריה של זויה צ’רקסקי נועדו להעביר את הצופה מהלך רפלקסיבי וביקורתי – הם אינם מתפקדים ככאלה. “איציק” הוא עדיין חפץ שמתפקד כדימוי אוריינטליסטי לכל דבר. האיציק הקונקרטי, החי והנושם – בציור של צ’רקסקי כמו במציאות – נשאר בגבולות השווארמה.

  • חיבור לחיסור

    חיבור לחיסור

    בתערוכה Adding to Subtract מציג אורי דסאו גישה חקרנית מרעננת המבקשת להבין את מהות ה”פעולה” בתהליך היצירה ובתהליך האוצרותי – לא סתם פעולה, אלא פעולה שמשמעותה “מחיקה עצמית”.

  • על מה את חושבת?

    על מה את חושבת?

    השליטה המופתית של יעל ברתנא באמצעים הקולנועיים ובשפת התעמולה מייצרת חוויה סוחפת, אך היא אינה מצליחה להסוות את התודעה הפוליטית הלא-מפותחת של האמנית.

  • פוסט-ציניות

    פוסט-ציניות

    בעבודתה של יעל ברתנא יש קריאת כיוון בלא ויתור על קצוות אמנותיים פרומים. הצגתה של התערוכה כפתיח לעשיה של המנהלת החדשה של המוזיאון, לעומת זאת, נידמית בעקר כלוליינות שאינה מבשרת טובות לעתיד המוסד.

  • פלישה בהסכמה

    פלישה בהסכמה

    בתערוכתו “מר לרי” מציג שי איגנץ מהלך תרבותי רחב יותר מאשר מעשה צילום הפורטרט על רקע עיצוב תקופתי והיסטורי גרידא.

  • בניין וקניין

    בניין וקניין

    דוד שפרבר מציג ענף לא מוכר של האמנות הישראלית-דתית, הבוחן מתוך מבט הומני ומעמיק את הקשרים בין היהדות לאסלאם בכלל, ואת יחסי הדת והתרבות בין יהודים לערבים במרחב המקומי בפרט.

  • מר קו

    מר קו

    סתירה עקרונית עומדת במוקד עבודתו של יהושע נוישטיין, המוצגת כעת בתערוכה הרטרוספקטיבית “כלומר רישום” במוזיאון ישראל. מחד מוצג ה”רישום כרישום כרישום”, ה-“What you see is what you see”, כדברי האמן, שבא לידי ביטוי בצמצום היצירה והדיון בה לערכים צורניים בלבד תוך דחייה של כל נראטיב החורג ממעשה הרישום העירום על צורותיו השונות (שאצל נוישטיין באות […]

  • חסידים בשחור-לבן

    חסידים בשחור-לבן

    החידוש העיקרי בתערוכה העוסקת בחסידות במוזיאון ישראל הוא עצם ההתייחסות הנרחבת לנושא עכשווי. אולם בכל הקשור לתוכן, התערוכה בעיקר משכפלת את המבט המוכר על החסידים כ”אחר” אקזוטי.

  • תל-אביב התלויה בזווית באוויר

    תל-אביב התלויה בזווית באוויר

    סיפורה של תל-אביב על תושביה הזרים חופף את סיפור חייה של נורית דוד, ומופיע בתערוכת ציורים חדשה המדמה את העיר לבית חולים ולחילופין לזירת כלולות.

  • מחיר הדלות השלדית

    מחיר הדלות השלדית

    אם רק לפני 3-4 שנים ביקשו בוגרי בתי הספר לאמנות לייצר את האובייקט הנחשק שיסלול את דרכם לקריירה אמנותית מוצלחת, פתאום מאמצים התלמידים עמדה אמביוולנטית וחשדנית יותר כלפי אופני עשיית האמנות השגורים.

  • רגע של הולדת

    רגע של הולדת

    התערוכה החונכת את חלל התצוגה של מכון שפילמן לצילום עוסקת במושג “ראייה חדשה”, באפשרויות שלו, בהבטחותיו ובהחמצותיו.

  • משברי (אבל מגניב)

    משברי (אבל מגניב)

    מן התערוכה “חיפה-ירושלים-תל אביב” במוזיאון חיפה עולה מסר של חובבנות לשמה, והיא מספקת סיבה לדון במשבר הכללי המאפיין את עולם האוצרות והמוזיאונים.




    אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
    ישירות למייל, בכל שבוע
    רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
    ״ערב רב״
    ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
    לפני כולם
    ?