קלישר

  • חסמב”ה בצהלה

    אמש נחשף “החלל הסודי” של התערוכה הקבוצתית “קדם-קודם-קדימה” ב”משכן פרטי בצפון תל-אביב”. העבודות, 15 במספר, הוצגו רק בפני קומץ נבחר של אמנים, אוצרים ואנשי עסקים, ורק במהלך ערב אחד. אוצר המרכז לאמנות עכשווית, ניקולה טרצי, דווקא מרוצה מהקונספט. קרן גולדברג פחות

  • ניקולה טרצי ינהל את המרכז לאמנות עכשווית

    טרצי, יליד איטליה, בן 35, ניהל בשנים האחרונות את התוכנית ללימודי תואר שני בבצלאל, אצר תערוכות בינלאומיות רבות ופירסם מאמרים בכתבי-עת מובילים לאמנות. מייסד המרכז, סרג’יו אדלשטיין, ימשיך לשמש יו”ר הוועד המנהל

  • תעודת אוצר

    ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?

  • איך בונים בית?

    ביחסי החליפין בין אידיאולוגיה ופעולה, תרבות ודימוי, מוגדר מחדש גם מעמדו של הצלם-אמן-מתעד כעובד מן המניין, חסר קדימות לבעלי מקצוע אחרים, וכפוף כמוהם למנגנוני הייצור, השכפול וההפצה העכשוויים. גלעד רייך על התערוכה “קינון” של גסטון צבי איצקוביץ

  • מאמץ הסברתי

    בתערוכתו “שלוש מכפלות” ממשיך ניר עברון לחקור את היחסים בין טכנולוגיות צילום לפוליטיקה של המבט, אולם המעבר מווידיאו לסטילס מדגיש לרעה את הצדדים הדידקטיים בעבודתו, ומחליש אותה.

  • ההאקר כסוכן מהפכני

    ״בנקים נשדדים באישון ליל ללא ראיות של מסכות שוד, סודות של מעצמות מודלפים מאחורי הקלעים, עמודי בית משנים את פניהם, תמונות עירום של אליטות התהילה מופיעות לפתע במהדורות החדשות. זוהי מהפכה כאוטית, חסרת סדר ואוריינטציה, והחיילים שלה הם ההאקרים״.

  • מזרק דיו ביער אקזוטי

    עבודותיו של דרור דאום נובעות מתוך מערך קנאי בעל מימד מושגי מובהק. הקנאות קשורה בקנאה, וזו קשורה בבגידה. זוהי הצצה ראשונית שלנו לאופן שבו מארג מושגי מייצר מארג רגשי.

  • ראייה בתנועה

    עבודתה של תמר הרפז Kitchen Sink Drama היא סוג של הקפאת פריים + מיצב, ההופכת אירוע קולנועי לנרטיב ההולך ונפרש לאורך המרחב.

  • הבטן נופלת מבפנים

    יש פסלים ומיצבים שנראים יותר טוב בתצלום מאשר במציאות, אבל בעבודות שהדגש שלהן פיזי קורה משהו שלא מתאפשר דרך מסך או מגזין. אם אתה עומד ליד איזו דלת והיא דופקת עלייך, זו תחושה שלא יכולה לעבור בתיעוד”. שיחה עם אלונה רודה.

  • עברתי רק כדי לראות / מחשבות על וידאו ארט בשנת 2010

    הייתי אתמול בוידאו זון 5. ז”א, הייתי בפתיחת התערוכה בקלישר. ברור שארצה להיות קטנונית כמו כולם ולהצביע על זה שהאלכוהול היה בתשלום. “סמלי” כפי שציינה חברה. אבל מה שבאמת הציף אותי תוך כדי שיטוט בתערוכה, היא השאלה איך בעצם צריך להציג וידאו ארט ב-2010?

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?