בית לאמנות ישראלית

  • הוכרזו הזוכות במענק למחקר אוצרותי של בית לאמנות ישראלית 2023

    הוכרזו הזוכות במענק למחקר אוצרותי של בית לאמנות ישראלית 2023

    ברי הוועדה החליטו להעניק את המענק למחקר אוצרותי לשנת 2023 לד”ר דליה מנור על הצעתה לתערוכה: מקומיות שהושכחה – “האסכולה הגלילית” בפיסול שנות השמונים בישראל המיועדת להצגה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב

  • הוכרזו הזוכות במענק אוצרותי לשנת 2022 של בית לאמנות ישראלית

    הוכרזו הזוכות במענק אוצרותי לשנת 2022 של בית לאמנות ישראלית

    המענק למחקר אוצרותי לשנת 2022 של בית לאמנות ישראלית בסך 30 אלף ש”ח יוענק לד”ר גליה בר אור על הצעתה לתערוכה מקיפה לאמן מוטי מזרחי המיועדת להצגה במוזיאון פתח תקוה לאמנות. ד”ר רביד רובנר זכתה בציון לשבח ומענק בסך 10 אלף ש”ח על הצעתה “בית היוצר” המיועדת להצגה בבית בנימיני, תל אביב.  

  • סקסיזם, מיליטריזם ושדה האמנות הישראלי: התקבלותה של ביאנקה אשל־גרשוני

    סקסיזם, מיליטריזם ושדה האמנות הישראלי: התקבלותה של ביאנקה אשל־גרשוני

    “התעלמות השדה הישראלי מההשלכות מרחיקות הלכת של הפמיניזם הרדיקלי האמריקאי של שנות ה־70 על עולם האמנות גבתה מחיר כבד מבחינת התקבלותה של ביאנקה אשל־גרשוני. בשיא שנות יצירתה שילוב של פרשנות מגדרית עם אמנות נחשב לאנומליה”. איילת כרמי מציגה קריאה מחודשת בסיפור התקבלותה של ביאנקה אשל־גרשוני בשדה האמנות הישראלי

  • מה זו תערוכה פורצת דרך?

    מה זו תערוכה פורצת דרך?

    ד”ר אסנת צוקרמן רכטר בראיון על תערוכות מפתח שהתקיימו בישראל ועל בניית קאנון של תערוכות עבר, לקראת הקורס “קיצור תולדות התערוכות” שיפתח בינואר 22 בבית לאמנות ישראלית

  • טלי תמיר היא הזוכה במענק מטעם “בית לאמנות ישראלית” עבור הוצאה לאור של כתב יד מצטיין לשנת 2021

    טלי תמיר היא הזוכה במענק מטעם “בית לאמנות ישראלית” עבור הוצאה לאור של כתב יד מצטיין לשנת 2021

    המענק, שניתן השנה לראשונה, נועד לתמוך בהוצאה לאור של מחקרים העוסקים באמנות ואוצרות בישראל בסכום של 40 אלף ש״ח

  • נבחרו הזוכים במענק למחקר אוצרותי לשנת 2021 מטעם בית לאמנות ישראלית

    נבחרו הזוכים במענק למחקר אוצרותי לשנת 2021 מטעם בית לאמנות ישראלית

    הזוכים במענק הם אורי דרומר על הצעתו “חזון העצמות החדשות: דמיונות וחזיונות יהודיים במאה העשרים”, המיועדת להצגה במוזיאון תל אביב לאמנות וד”ר אורית בולגרו על הצעתה “פנורמה” – פרויקט החקר החזותי “אטלס מנמוזינה” של ההיסטוריון היהודי אבי ורבורג והשפעותיו על אמנים עכשוויים בישראל, המיועדת להצגה במוזיאון בת ים לאמנות.

  • המקום של נוישטיין

    המקום של נוישטיין

    “יהושע נוישטיין נמצא בסכסוך ארוך שנים עם ישראל והישראליות; הוא מעדיף להתייחס ליהודיוּת כאל אנטי-תזה לחזון הישראליות הציוני; לא פעם הגדיר את עצמו כיהודי גלותי וכפָליט. אף על פי כן, יש לישראל תפקיד מרכזי בדרכו האמנותית, וליהושע נוישטיין יש תפקיד משמעותי בפרקי מפתח באמנות בישראל”. דליה מנור במאמר מקיף על חייו ויצירתו של יהושע נוישטיין

  • הדס קידר היא הזוכה במענק למחקר אוצרותי מטעם הבית לאמנות ישראלית

    הדס קידר היא הזוכה במענק למחקר אוצרותי מטעם הבית לאמנות ישראלית

    המענק ניתן לקידר לשם מחקר מקיף של גוף יצירתה של האמנית דורית רות יעקובי (2015-1952) שחיה ופעלה בערד. קידר צפויה לאצור תערוכה מקיפה מעבודותיה של יעקובי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בקיץ 2021

  • דיאלוג עם המקום

    דיאלוג עם המקום

    ״הדיאלוג של האמן עם המקום הוא דיאלוג הבנוי על יחסי-גומלין מדודים בין כל האלמנטים הנוטלים בו חלק. קרוון שולט להפליא בדיאלוג הזה, והוא מתמיד בו בצורה ראויה לציון עם צמצום הולך וגובר באמצעים. את הדיאלוג הזה הוא מארגן בקנה-מידה פלנטרי כי לדידו של קרוון, שנולד בתל-אביב, אין מקום מועדף. או, ליתר דיוק: כן, כדור הארץ, ארצו של אדם״. דברים שנשא מארק שפס ביום עיון על יצירתו של דני קרוון בבית לאמנות ישראלית

  • שכול בלי מסתורין

    שכול בלי מסתורין

    ״אבל באנדרטה שבנה קרוון מציע לנו לזכור את אנשי חטיבת הנגב היקרים לנו ואת המעשים שעשו שהצילו את חיינו לא רק באמצעות התייחדות, אלא גם בהצטרפות ובצירוף: ברגע שהתקרבנו אל האנדרטה אנו נדרשים לצרף את המבנים השונים שבה, אחרת לא נקלוט אותה, ופעולת הצירוף קוראת למחשבה, לא רק להרגשה״. נסים קלדרון על עבודתו של דני קרוון

  • עיר חדשה: על יצירה והתפתחות אישית

    עיר חדשה: על יצירה והתפתחות אישית

    ״מרדתי בסדר הדברים, אבל אולי בעצם נכנעתי? נעשיתי מיואש? אולי במקום למרוד, פשוט ברחתי? ייתכן שגם וגם. כך או כך, פרישה כזו מסמלת קטיעה שפורעת את הסדר הקיים: העזיבה שלי מייצגת את הסוף המצוי תמיד מעבר לפינה״. מאמר של דניאל זק בעקבות הרצאתו ביום העיון “הפורשים: שתיקה, פרישה ונטישה באמנות הישראלית” ב”בית לאמנות ישראלית”

  • תפורה ונמחקת, קצורה ונוטשת: על ״היעלמותן״ של יוכבד וינפלד ואפרת נתן

    תפורה ונמחקת, קצורה ונוטשת: על ״היעלמותן״ של יוכבד וינפלד ואפרת נתן

    “המיתוס גבר על העובדות ויצר דרמה של היעלמות שהייתה נכונה חלקית בלבד. פרשנות אחרת להיעלמות מאפשרת לזהות פעילות סמויה אך קיימת, גלגולים שונים של ‘היות אמן’ – הוויה שלא מסתכמת אך ורק בהצגת תערוכות ובאירועים נלווים”. טלי תמיר מתוך יום עיון “הפורשים: שתיקה, פרישה ונטישה באמנות הישראלית” ב”בית לאמנות ישראלית”

  • הפראים החדשים

    הפראים החדשים

    ״כל מהלך וכל עניין שהתהווה בתהליך היצירה, היה נדמה שהיא מבינה לעומקו. ידיעותיה היו עצומות. ואף על פי שהייתה בה מידה רבה של ביקורתיות, שיפוטיות ואפילו ארסיות, היא נהגה בסופו של דבר לקבל, להכיל ולחבק. יכולת מופלאה זו, הניבה תמיד שיח כן ואמיתי, שקוף, בלתי אמצעי ובלתי תלוי״. יוסף קריספל על נעמי אביב

  • שדים וסרבנים: על מרחב האוצרות של נעמי אביב

    שדים וסרבנים: על מרחב האוצרות של נעמי אביב

    ״נעמי ביקשה לעסוק במה שכינתה ׳היער המאיים שנראה מנגד׳, ביקשה לחשוף את היסוד הברברי שעומד מחוץ לתרבות, ולכן נתפס כאויב האולטימטיבי של הסדר החברתי באשר הוא. מאחר שלשם היא כיוונה את מבטה, היא לרגע לא השלתה את עצמה, גם לא את הצופים והמבקרים בתערוכותיה, שהמציאות שלווה ונעימה ויש סיבה טובה לצפות ממנה לימים יפים יותר״. טלי תמיר על נעמי אביב

  • פיה הפעור של מדוזה ומהו מדוזיזם

    פיה הפעור של מדוזה ומהו מדוזיזם

    ״מדוזיזם קורה בשבריר השנייה שבה רואים ציור. המבט הראשון. זהו רגע של אימה ושל עונג שאי אפשר ולא צריך להתגונן מפניו. זהו רגע גרוטסקי שמשחרר את הצופה מכל מה שלמד, ידע וכיבד. הוא נשאב ונבלע בפתחו של הציור ואז נלקח למסע מטלטל בקרביו. מדוזיזם הוא הנכונות להשאב דרך פ-תח הציור והיעדר הפחד מפני ההתמרה״. יצחק לבנה כותב על נעמי אביב

  • תומרקין הולך בשדות

    תומרקין הולך בשדות

    “כל האברים שלמים, אבל בכל זאת זהו גוף חשוף, מקולף. הפנים שלו גלויים ואין חציצה בינו לבין החוץ. חשיפה וגילוי קשורים למושג האמת, ותומרקין מגלה לנו את האמת של הדמות הזו”. יגאל צלמונה על עבודתו של יגאל תומרקין

  • תעודת אוצר

    תעודת אוצר

    ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?

  • מיומנה של מאסטר-פרינטר

    מיומנה של מאסטר-פרינטר

    “האמן רגיל לעבוד לבד בסטודיו, שם תהליך היצירה מתרחש בדרך כלל בינו לבין עצמו. כשהוא מגיע לסדנה הכל צריך לצאת החוצה. במובן מסוים, הדפס הוא סוג של מראה לאמן, מראה פעילה, דבר המצריך מהאמן חשיפה לא פשוטה”. שרון פוליאקין על מה שבין אמן-דפס לדפס-אמן.

  • שטיינהרט ושטרוק: מהסטודיו בברלין לארץ ישראל

    שטיינהרט ושטרוק: מהסטודיו בברלין לארץ ישראל

    יעקב שטיינהרט והרמן שטרוק הם שניים מאבות ההדפס האמנותי בארץ. השניים השפיעו על התפתחות התחום כאמנים וכמורים שחינכו דורות של תלמידים, והיטיבו לבטא באמצעות טכניקות ההדפס השונות את השקפת עולמם האיתנה.

  • הצלחה, לא מצליחנות

    הצלחה, לא מצליחנות

    ״הדבר החשוב כיום הוא כשלון, היסוס, הישמטות ואי-הסתדרות במערכות הגדולות. חשובים האקספרימנטים של אוצרים שהתערוכות שלהם לא מביאות קהל מתרגש ומשתאה, אלא כאלה שעונות על מצוקה של קהילה שמוכנה לדון בתנאי הפעולה הסוציו-תרבותיים שלה באופן כן וביקורתי״. דברים שנאמרו בכנס ״אמנות ישראלית – כיצד ממנפים הצלחה?״ בבית לאמנות ישראלית.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?