הוּא מֵת
הַכֶּלֶב כְּבָר לֹא יִצְטָרֵךְ
לִישֹׁן לוֹ עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו
כְּדֵי שֶׁלֹּא
יִקְפְּאוּ
“קלאוד נאו”, תערוכה קבוצתית, גלריה גבירול, תל-אביב
פתיחה: 19.2.15, ב-21:00. נעילה: 5.3.15
תערוכה קבוצתית של כשבעה אמנים צעירים, בוגרי בצלאל (מחזור 2012). אסופת עבודות שהמשותף להן הוא שאריות חומריות של רעיונות שאין להם חומר. מן ההודעה לעיתונות: “אנחנו אנשי הענן: אנחנו מגובים. לכל מעשה שלנו יש בק-אפ וזיכרון בלתי מוגבל”. משתתפים: עדי דהן, יואב וינפלד, רותם זוטא, מיכל חביון, אורי טוכמן, אליה כהן, ליאור שחר. גלריה גבירול, רח’ אבן-גבירול 108, תל-אביב. ג’-ה’, 20:00-16:00, ו’-שבת, 14:00-10:00.
הוּא מֵת
הַמַּמְזֵר הַזָּקֵן –
הוּא מַמְזֵר כִּי
כְּבָר אֵין בּוֹ שׁוּם דָּבָר
חֻקִּי
אורן פישר, “אי שם”, גלריה בזל. אוצרת: מרי שק
פתיחה: שישי, 20.2.15, ב-12:00. נעילה: 21.3.15.
“אורן פישר מפסל בעץ ובברזל עולם של דימויים הנדמים לטוטמים אנונימיים ודקי גזרה. לעתים מגדרם אינו ברור או בולט, וכולם דוממים בתוך מעגל החיים. גופם עשוי מקרשים בצבעו הטבעי של העץ, או בעץ שדומה כי נצבע ברשלנות בצבעי פסטל. החומר, הצורה או הצבע אינם מקבעים את ממשותם, ואילו דווקא אי-גימורם ואי-נוחיותם נחקקים בזיכרון” (מרי שק). אל ציורי הרחוב של פישר אפשר להתוודע כאן. גלריה בזל, רח’ השל”ה 1, תל-אביב, טל’ 03-6024957. א’-ה’, 10:00–14:00; 16:00–19:00; שישי, 14:00–10:00.
הוּא מֵת
הוּא מֵת־אָנוּשׁ
הוּא
מִין חָרִיג מְחֻרְבָּן
בְּלִי שׁוּם
נְשִׁימָההוּא בִּכְלָל שׁוּם דָּבָר
הוּא מֵת
הִתְכַּוֵּץ לְעוֹר וַעֲצָמוֹת
“ביקורת הגבולות”, נוסקו, סינמטק תל-אביב
פתיחה: מוצ”ש, 28.2.15. נעילה: 13.3.15
הקריקטוריסט נוסקו (נסים חזקיהו) מותח קו ישיר בין העובדה שמדינת ישראל לא סגורה על הגבולות הטריטוריאליים של עצמה לתרבות ההתנהגותית של אזרחי המדינה. “תפיסת המושג ‘גבול’ במרחב הציבורי שלנו לוקה בהפרעת קשב חמורה”, הוא אומר. “כשאין גבול מוסדר ומובנה בין טריטוריות אז גם הנורמות נפרצות, והדבר ניכר במה שקורה בחברה שלנו בשנים האחרונות”. נוסקו, 54, בוגר בצלאל, החל את דרכו ב”מעריב לנוער”. מייסד ומנהל פסטיבל “אנימיקס”, הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורות המתקיים זה 15 שנה בסינמטק תל-אביב. כיהן כיו”ר איגוד הקריקטוריסטים הישראלי, השתתף בעשרות תערוכות בישראל ובעולם. “ביקורת גבולות” היא תערוכת היחיד השנייה שהוא מקיים.
שִׂימוּ לוּ אֶת הָרֹאשׁ
עַל כִּסֵּא אֶחָד וְאֶת
הָרַגְלַיִם עַל הַשֵּׁנִי וְ
הוּא יִשְׁכַּב שָׁם
כְּמוֹ לוּלְיַן –
“רוברט קאפה: צלם של החיים”, עבודות מאוסף מוזיאון תל-אביב
פתיחה: 19.2.15. נעילה: 22.8.15. אוצרת: רז סמירה
רוברט קאפה נמנה עם קבוצת צלמי עיתונות במאה ה-20 שכבשו מקום מרכזי בעולם התקשורת. קאפה נולד ב-1913 למשפחה יהודית בבודפשט ושמו היה אנדרה פרידמן. בגיל 17, לאחר שנחשד בהתססה נגד הרודן הוֹרְטִי, עזב את הונגריה ועבר לברלין, שם עבד כאסיסטנט במעבדת צילום. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, ברח לפריז, אימץ לעצמו שם בדוי, רוברט קאפה, ופיתח קריירה של צלם עצמאי. ב-25 במאי 1954, בעודו מתעד את מלחמת הקולוניאליסטים הצרפתים בכוחות הגרילה הווייטנמים בהודו-סין, הוא עלה על מוקש. בן 41 היה במותו, ששיקף את המוטו שלו: “אם תצלומיך לא טובים מספיק, סימן שלא התקרבת מספיק”. הגלריה לצילום על-שם דורון סבג־ors בע”מ, הבניין על-שם שמואל והרטה עמיר. שד’ שאול המלך 27, תל-אביב, טל’ 03-6077020. שני, רביעי, שבת, 10:00–18:00; שלישי, חמישי, 10:00–21:00; שישי, 14:00-10:00. כניסה: 24–48 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18).
הָאַהֲבָה נִדְפְקָה. הוּא
דָּפַק אוֹתָהּ. בִּגְלַל זֶה
הוּא בִּלְתִּי־נִסְבָּל –
“שואה”, “מטע זיתים”, מיכאל בנארי ואדם ליף בגלריה אלפרד, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 26.2.15, ב-20:00. נעילה: 27.3.15
מיכאל בנארי הוא צלם החי בארה”ב. אדם ליף הוא צייר ורשם, עוסק בהדפס. בנארי יציג את התערוכה “שואה”, שתכלול סדרת תצלומים מופשטים בשחור-לבן המבוססים על התבוננות באלפי המלבנים של אנדרטת השואה שעיצב פיטר אייזמן במרכז ברלין. ליף יציג את “מטע זיתים”, מבחר מסדרת מונוטייפים בשחור-לבן המבוססת על מטע הזיתים המקיף את הסטודיו הקודם שבו עבד. את החיבור בין האמנים יצר האוצר, פרופ’ מיכה לוין, היסטוריון אמנות ואדריכלות מודרנית ובת זמננו. גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל-אביב. שלישי עד חמישי, 17:00–21:00, שישי, 10:00–14:00, שבת, 11:00–15:00.
בִּגְלַל זֶה
הוּא זָקוּק כָּאן
לְגִלּוּחַ וְעוֹשֶׂה מֵהָאַהֲבָה
יְבָבָה פְּנִימִית
שֶׁל חֲרָדָה וּתְבוּסָה –
“שטיינהרט ושטרוק: האמן וחונכו”, מוזיאון הרמן שטרוק, חיפה
פתיחה: חמישי , 19.2.15, ב-20:00. נעילה: 21.6.15
מאוספי מוזיאון הרמן שטרוק ומוזיאון ישראל, ירושלים. אוצרות: רונית שורק וסבטלנה ריינגולד. הדיאלוג בין יעקב שטיינהרט לבין הרמן שטרוק החל בברלין ב-1907. שטיינהרט הצעיר החל ללמוד תחריט בסדנה של שטרוק, שהיה אמן ידוע בתחום ההדפס. בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 נטו שני האמנים לתאר מראות כפריים פסטורליים וכן את ידידיהם מעולם התרבות העשיר של ברלין. שטרוק הרבה במסעות ברחבי אירופה ואמריקה וביקר בארץ ישראל, ואת רשמיו הטביע בהדפסים שחלקם קובצו בספרי מסעות. שניהם שירתו בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, שהשפיעה על יצירתם, ובמקביל התגבשה בלִבּם ובעבודותיהם הזיקה ליהדות ולציונות. השניים עלו לארץ ישראל – שטרוק ב-1922 ושטיינהרט ב-1933. שטיינהרט, שנטש עוד באירופה את הדפסי האבן, נפרד מטכניקות התחריט והתרכז בחיתוכי ובתחריטי עץ, כך התרחק משטרוק וגיבש את סגנונו הבוגר. שטיינהרט ושטרוק שלחו את ידם גם בציור בצבעי שמן וברישום, אך מיטב כוחם האמנותי בא לידי ביטוי בהדפסים. מוזיאון הרמן שטרוק, רחוב ארלוזרוב 23, חיפה. ראשון עד רביעי, 10:00–16:00, חמישי, 10:00–19:00, שישי, 10:00–13:00.
הוּא יָצָא מֵהָאִישׁ
וְהוּא נָתַן
לָאִישׁ לָצֵאת –
חֲתִיכַת שַׁקְרָןמֵת
עֵינָיו
מֻפְשָׁלוֹת אֶל מִחוּץ
לָאוֹר – בְּדִיחָה שֶׁ
הָאַהֲבָה לֹא יְכוֹלָה לִנְגֹּעַ בָּהּ –פָּשׁוּט תִּקְבְּרוּ אֶת זֶה
שֶׁלֹּא יִרְאוּ לוֹ אֶת הַפַּרְצוּף
מִבּוּשָׁה.
(“מוות”, ויליאם קרלוס ויליאמס, מתוך האנתולוגיה “התשוקה והשמש”, עורך ומתרגם: שמעון זנדבנק, הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, ספטמבר 2014)
כתבו לנו: yayinzol@gmail.com
תודה על השיר, זה לא מובן מאליו לקבל גם מפרט תערוכות וגם שיר טוב
נחמה גולן
| |אני שמחה 🙂
רחל פרץ
| |ברוב מוחץ של המקרים דברי הקישור הם נידנוד פייטני,יומרני ומיותר. היום אני חייבת להודות, השיר יוצא מהכלל
natanya
| |