“רעיל אבל צח, כמו שצריך”

ספרו של רוברטו בולניו “בלשי הפרא”, שתרגומו לעברית ראה אור לפני שנה, זכה להכרה בינלאומית ותואר בביקורות רבות כיצירת מופת בת-זמננו. ספרו האחרון של בולניו, “2666”, כרך בן למעלה מאלף עמודים שיצא לאור בשנת 2008 (חמש שנים לאחר מות הסופר) וטרם תורגם לעברית, נבחר ע”י הניו-יורק טיימס לאחד מעשרת הספרים הטובים באותה שנה וזכה גם הוא להצלחה בקרב המבקרים והקהל הרחב. על רקע זה די ברור שהציפיות מ”שיחות טלפון” – קובץ הסיפורים הראשון שפרסם בולניו וראה עתה אור בתרגום עברי – אינן ניתנות להגשמה מלאה. זהו קובץ יפה, חכם ומקורי. הוא טוב ברובו מחלק ניכר מהספרים הרואים אור בעברית בימינו, אך אין זו יצירת מופת.

רבות מן הדמויות המרכזיות בסיפורים המופיעים ב”שיחות טלפון” הן דמויות של סופרים ומשוררים גולים מדרום אמריקה, רובם בני המעמדות הנמוכים עד בינוניים. ככאלו, יש בכולם משהו מדמותו של בולניו עצמו – סופר יליד צ’ילה, בן לנהג משאית ומורה שגדל בצ’ילה ובמקסיקו, פעיל פוליטי שנכלא לאחר עלייתו לשלטון של אוגוסטו פינושה אך שוחרר בזכות קשרים אישיים, היגר לאירופה, עבד בעבודות מזדמנות ולבסוף השתקע בספרד, שממנה לא חדל לבקר הן את המשטרים האפלים של יבשת מולדתו והן את שיתוף הפעולה של סופרי החצר שלהן. פועלי הספרות הללו מוצגים במלוא עליבותם היומיומית, עליבות שחלקה קשור בגלותם ובתחום עיסוקם הלא רווחי, וחלקה האחר בניוון שהחיים הללו כופים על מעשה היצירה.

כריכת הספר

בסיפור הראשון ואחד היפים ביותר בקובץ, מוצג קשר מכתבים בין שני סופרים דרום-אמריקאים גולים בספרד, שזכו בפרסים בתחרות ספרותית פרובנציאלית קטנה. הסופר הראשון צעיר ותלוש המחפש דמות אב, ואילו השני, סנסיני שמו, הוא מבוגר הזקוק לדמות בן שתפצה בדרך כלשהי על היעלמותו של בנו הביולוגי גרגוריו – עיתונאי ופעיל פוליטי ה”משוטט” בדרום אמריקה. דומה שאת עיקר תשוקתו משקיע סנסיני בכתיבה והשתתפות נמרצת בתחרויות ספרותיות רבות. הוא מעודד את ידידו הצעיר להתחרות גם הוא, ואף מלמד אותו תכסיסים שונים כדי שיוכל להשתתף בכמה תחרויות במקביל. לנוכח התלהבותו של סנסיני מתחרויות ספרות שוליות, מדהים על כמה לאקוני תיאור התכתבויותיו הרשמיות עם ארגוני זכויות אדם  בניסיונות להתחקות אחר עקבות בנו. הן מגעיו עם הארגונים והן הבשורה על מציאת גופת הבן נמסרות בקצרה וביובש. “מכתבו היה דל בביטויי כאב; היה כתוב בו רק שביום זה וזה בשעה כזו וכזו מצאה קבוצה של חוקרים, חברים בארגונים לזכויות אדם, קבר אחים ובו יותר מחמישים גופות של צעירים וכולי”. גם תנחומיו של הצעיר נמסרים בלאקוניות: “אמרתי שצר לי, והעליתי את האפשרות שגופתו של גרגוריו היא לא באמת גופתו של גרגוריו”. המרחק הבלתי נתפס בין עוצמת האירוע לדרך תיאורו והתקבלותו בסיפור פוערים באחת תהום של שפה וסגנון מתחת לרגלי הסופרים. זוהי תהום שמרוקנת את כל עיסוקיהם היצירתיים ממשמעות רוחנית, מייתרת את הפוטנציאל הפוליטי שלהם ומציגה אותם כמשהו שבין ריפוי בעיסוק למקור פרנסה. בסיפור אחר, אקדח מטאפורי מופיע במערכה הראשונה בדמות חבילת דפים שסופר מבקש מידידו לשמור עבורו. החבילה מצטיירת לכאורה כמפתח מסתורי לתעלומת חייו ומותו העתידי של הסופר, רק כדי להתברר בדיעבד כקובץ שירים חסרי ייחוד ותו לא.

ההתנערות מכל האדרה של הספרות בסיפוריו של בולניו אינה אומרת שתרבות אינה יכולה לחלץ את האדם ממשברים ולספק לו פתרונות חדשים, אולם כמו להכעיס, כשפתרונות כאלו בכל זאת מופיעים הם מתרחשים באקראי, כמו תאונה שלמרבה האבסורד נמנעה דווקא בזכות טעות אנוש. כך למשל, גורלו של חייל ספרדי שנתפס ע”י רוסים בבסיס נאצי נגזר לחיים ולא למוות, משום שמכונת העינויים שננעצה בפיו גרמה לו לצרוח מילה משובשת שאמורה הייתה להיות קללה עסיסית, אך נשמעה למעניו כמו המילה “קונסט” (אמנות בגרמנית), והובילה אותם לחשוב שלא היה קשור למעשי יתר חיילי הס”ס בבסיס.

אם לשפוט ע”פ ספריו המאוחרים יותר של בולניו, האזכורים התרבותיים הרבים מבוססים על דמויות אמיתיות מעולם הספרות הלטינו-אמריקאי, כמו גם על עצם התשוקה הספרותית הבלתי נלאית של המחבר שהעניק לספרות יחס של הערצה ובוז עמוק בעת ובעונה אחת. זהו תהליך דיאלקטי, משום שבאותה מידה שהוא מצביע על ניוון הוא משמש כבסיס ליצירה חדשה. בולניו נזהר מהפיכת האמנויות בכלל והספרות בפרט למדיום גואל, מחלץ, ביקורתי ומפתח. הוא אינו מתפתה לגישה הפופולרית הרואה את עולם האמנויות כמרחב הומניסטי בהכרח, פתוח ורדיקלי. הוא אינו מזהה את הספרות באופן אוטומטי עם התנגדות, למעט במקרים שהיא צוללת לתחתית. יש ב”שיחות טלפון” מימד של “גאולה מן הביבים”, אולם זו אינה נעוצה בסיפורי חולשה ומסכנות אלא בראש ובראשונה בהכרה של הספרות בחולשתה ואפסותה שלה. מבחינה זו הספרות עבור בולניו מזכירה את תיאור האוויר בלוס-אנג’לס באחד הסיפורים האחרונים בקובץ, אוויר שהיה “רעיל אבל צח, כמו שצריך”.

שיחות טלפון – רוברטו בולניו
מספרדית: אדם רון בלומנטל
עם עובד, 234 ע”מ
מחיר: 88 ש”ח