שואה
-
מעצבן כמו סטלין
- יונתן אמיר
- 28/04/2014
״גם אם רצח אסטרטגי אף פעם אינו חף מאידיאולוגיה, וגם אם הרצח האידיאולוגי אינו חף משיקולים אסטרטגיים, הרי שבסופו של דבר מדובר בתופעות נפרדות״. על ספרו של טימותי סניידר ״ארצות הדמים״.
-
כרוניקה של סבל רב מוקדי
- יונתן אמיר
- 24/11/2013
יוסי סוכרי חיבר רומן ראשון על שואת יהודי לוב. למרות כמה קפיצות מושגיות מאולצות, הספר נקרא בנשימה אחת ובבטן שהולכת ומתכווצת.
-
הזיכרון שאחרי הזיכרון
- דוד שפרבר
- 18/07/2013
שתיקת ההורים במקרה של מרטן ואן דר היידן, דור שני לשואת אירופה, הותירה חלל שהאמן יכול למלא רק מכלי שלישי, במקרה זה דרך תצלומי הזוועה המתעדים את הקורבנות.
-
לטפס אל הלימבו
- יונתן אמיר
- 07/04/2013
“הטקסט מארגן את המציאות הנפשית וההיסטורית, ובה בעת מדווח על הפירוק היסודי שלה”, כותב עמוס גולדברג. ספרו “טראומה בגוף ראשון” העוסק בכתיבת יומנים בתקופת השואה, קורא תיגר על הניסיונות לעסוק בשואה באמצעות מושגים כגבורה ומרי, ומבקש לתאר דמות אדם מורכבת החפה מייפוי והאדרה.
-
ניצחון או מוות
- יונתן אמיר
- 27/01/2013
האם היו אלה צייתנות ללא עוררין, פחד, עיוורון מוחלט, משאלת מוות או שמא אכזריות לשמה, שהובילו את הגרמנים להמשיך לפעול ולדרדר את ארצם גם כשסופה כבר היה ברור, ותוך שהם ממיטים על עצמם עוד ועוד סבל וקטל? על ספרו של איאן קרשו “הסוף”.
-
האל מופיע כבובנאי
- יואב איתמר
- 25/05/2012
מוטי סנדק היה במאי טלוויזיה מוערך שהפך למתעדו של התיאטרון היהודי בארץ ובעולם. בראיון עמו הוא מספר על תרומתו של האתר שלו לתרבות ועל ניצחון הרוח היהודית בשואה, ועל הקשר בין אתרו לאמנות הפלסטית.
-
קיפר ריאליזם
- דוד שפרבר
- 21/05/2012
ניר הוד לקח דמות מתצלום שואה מפורסם, והעביר אותה מ”מרחבי השטן” לשדרה החמישית בניו-יורק.
-
אדישותו של “בעל הבית”
- יונתן אמיר
- 29/04/2011
“כדי שהמדינה הנאצית תשגשג לא נדרשו האזרחים אלא לשתף פעולה ולהקפיד על הכרה ברורה באינטרסים האישיים שלהם ועל אדישות עמוקה לסבלם של אחרים”. על ספרו של ההיסטוריון איאן קרשו “היטלר, הגרמנים וה’הפתרון הסופי'”.
-
איך להסביר אמנות לאספני מזכרות מהשואה
- דוד שפרבר
- 12/04/2010
טראומת השואה נבחנת בקביעות ביצירותיהם של אמנים מקומיים. זהו אחד מענפיו הבולטים של העיסוק בנושא ה”זיכרון”, שמהווה תימה מרכזית ביצירה הישראלית. עבודות עכשוויות בנושא ניתפסות לרוב כמתריסות, והן גוררת סביבן דיון ציבורי מתלהם. אכן, לרוב מדובר ביצירות טורדות מנוחה בעיקר בגלל שהן מטפלות בנושאים רגישים בצורה שונה מהדרך שבה מקובל לעסוק בהם. היצירות הללו לרוב […]
