רווית הררי
-
התחת, הנוצה והראש
- דר' קציעה עלון
- 13/05/2019
״ההלחמה של כל עולמות התוכן מקריסה אותם זה אל תוך זה, בערבול צורני השומר באופן מעורר התפעלות על אלגנטיות רבה ויופי בלתי מעורער״. קציעה עלון על תערוכתה של איילת עמרני נבון, ברבור אילם, בגלריה מנשר
-
המלצת השבוע: “שדים מרוסנים למחצה”
- לי ברבו
- 16/12/2018
“באסטרטגיה הרישומית שנוקטת ליבר-שפר בולטת ההחסרה. היא משמיטה חלקים גדולים מהדימויים ומייצרת מרווחים המזכירים פערים בזיכרון או עצירות בדיבור. אלו כמה מהרגעים הפואטיים והחכמים של העבודה, שהופכים אותה לדיאלוג עם הצופה הנעה בחלל”. לי ברבו על תערוכתה של נטע ליבר-שפר בגלריה דנה ביד-מרדכי
-
המלצת השבוע: “אדמה דום”, אורית ישי ואייל אסולין
- איריס מנדל
- 22/03/2018
“נראה כי האמנים הכניסו לגלריה גרסה חתרנית של שדות יד-מרדכי, המזקקת אמירה ביקורתית על אודות ערכי וסמלי החלוציות ועבודת האדמה. העבודות נוקטות שפה אירונית ומעוררות מחשבה על המציאות העכשווית המורכבת והתמורות שעברה הסביבה”
-
פיסול ביתי
- נועה רז מלמד
- 22/02/2015
״עבודותיה של אורלי סבר הן מיכלים חלולים לחלל – חלל של קודש, חלל של חול״. נועה רז מלמד על התערוכה בגלריה קו 16.
-
הפוליטיקה של המחאה, גם השקטה
- נועה חזן
- 31/10/2014
“התערוכה ‘מחאות שקטות’ של שרון גלזברג בגלריה קו 16 מצליחה לדחות באחת את השמועות על מותה של המחאה. לעומתה, התערוכה הקבוצתית ‘משחקים באש’, המוצגת בארטפורט ועוסקת באותו נושא, משאירה את הצופה בגבולות הנוחות של הבורגנות התל-אביבית”. נועה חזן על שתי תערוכות העוסקות ביחסי אדם-טבע.
-
אוצרת תלוית מקום
- יהונתן ה. משעל
- 02/02/2014
“שאלת אותי אם יותר קשה לאצור בפריפריה. יותר קל, אתה חופשי לעשות פרויקטים שאתה חושב שהם נכונים למקום, ויש בהם רק את חדוות היצירה בלי המשקל הזה על הכתפיים”. שיחה עם רווית הררי, אוצרת קו 16 והגלריה בקיבוץ יד-מרדכי.
-
once a cheater
- הדס מרדר
- 15/01/2013
המרחק הבלתי קיים בין once לבין always, או אולי צמצומו המוחלט, הוא המובן מאליו של המדיום הצילומי. אותה מובנות מאליה של הרווח האפסי העומד בבסיסה של הטכניקה, אינו מונע מהאיחוד הכפול בין פוטנציאל לבין התרחשות (once כ”ברגע ש-” ו-once כ”פעם אחת”) ובין שניהם לבין “בכל זמן שהוא” או “ללא הפסק”, להיות אירוע בלתי ניתן לעיכול. […]
-
היסטוריה צרובה על דיקט גרמני
- טלי תמיר
- 14/02/2012
“הבחירה לסיים סדרה היסטורית, המערבלת בתוכה חומרים טעונים של ההיסטוריה הגרמנית והיהודית, ברגע של אירוע ציורי מופשט, או בפעולת צריבה קונקרטית של פני השטח, כמוה כהמשגה של הגורל האנושי”. על עבודתו של שי עבאדי.
