מומה

  • “יש כאן נורמליזציה מטורפת”

    “הייתי מציעה לאוצרים לעבוד לאט, בסבלנות, להיות שקופים וברורים עם האמן למן ההתחלה לגבי הפרטים הכי קטנים – מי יושב במועצת המנהלים, מאיפה הכסף מגיע וכו’, ויחד לנסות למצוא דרכים חתרניות לגשר על הסתירות שהמצב הזה מעלה”. קרן גולדברג בשיחה קצת מיסטית על זמן, מוסדות, אדמות ואמונה עם האוצרת יסמיל ריימונד.

  • אמנות לנוכח רוע רדיקלי

    בשנות ה-70 תיעד נם איין עשרות אלפי אזרחים קמבודים לפני הוצאתם להורג ע״י כוחות החמר-רוז׳. התיאורטיקן טיירי דה-דוב מתמודד עם השאלות האתיות והאסתטיות המתעוררות בעקבות הצגת התצלומים בתערוכות אמנות בנות זמננו, ורכישתם לאוספים מוזיאליים.

  • 5 הערות על “הלב אינו מטפורה”

    “זוהי אמנות לבנה לקהל לבן, העוסקת בלא-מודע של האדם הלבן. היא עוסקת באופן שבו מנגנונים רבים הופכים את המזעזע לכל-כך נפוץ ואת הדיון בו לכל-כך בנאלי, עד שהוא נראה טבעי כמו טאפט חדר ילדים”. יונתן הירשפלד על תערוכת היחיד של רוברט גובר ב-MoMA

  • כמעט-מוּכרים

    “עבודותיו של אלעד לסרי, המבוססות על תצלומים אך ארוזות כעבודות פיסול, עושות הזרה לדימוי המצולם השחוק ומאתגרות את הצורך שלנו לקבע ולייצב את אובייקט האמנות שמולנו”. רשמים מתערוכתו בניו-יורק.

  • “אני רמאי, וגאה בזה”

    מארק אלן, סופר ואמן פרפורמנס, משוחח עם קנת גולדסמית, המשורר הרשמי של ה-MoMa.

  • בואטי, פואטי, בועטי!

    הרטרוספקטיבה הדידקטית אך מצויינת של אליג’יירו בואטי במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק מציגה מפעל חיים של אמן מקורי, רדיקלי ושנוי במחלוקת.

  • צמצום ה”אנחנו”

    סינדי שרמן נחשבת לאחת האמניות המשפיעות ביותר בתקופתנו. הרטרוספקטיבה שהיא מציגה במומה מתקפת אמירה זאת, קלישאתית ככל שלא תהיה, ובה בעת חושפת את הפרשנות המוגבלת שאימצה האמנית למושג הזהות.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?