גלריה רוזנפלד

  • “חוויה קיומית של חרדה”

    “משהו בדימוי הזה של התפרקות ישר הולך אצלי לקריסה, ואם אני חושב על המצב הקיומי הזה של החרדה, הקריסה, הקיום בתוך התפרקות מתמדת, הוא גם משהו שמאד מאפיין את הזמן ואת התקופה בעיניי”. אלעד רוזן בשיחה עם לי ברבו בעקבות התערוכה “יותר מדי, מאוחר מדי”

  • משא החמור

    “במקום ניסיון לשלוט בפרשנות של הדימוי, הציעה התערוכה יחסים בין משמעויות מתהוות וקורסות במעגל אינסופי הנוצר מתוך מפגש ייחודי בין צופה ליצירה”. מאיה קציר על התערוכה “ערבה בוכיה” בגלריה רוזנפלד

  • מטילה יהבה

    “במקום להיות ‘אקט של ניצחון של הייצוג האמנותי-הרפלקסיבי, המסורתי, על הייצוג העצמי הקומפולסיבי ברשתות החברתיות’, במקום להכריז על ‘נצחונו של הדיוקן על הסלפי’, זהו נצחונו של הסלפי על הדיוקן. התערוכה חוטאת לעצמה, ומייצרת סלפי של סלפי”. על התערוכה “גליה יהב – דיוקן עצמי” של רינת שניידובר.

  • ספירת מלאי 1

    זה כארבע שנים שענת ברזילי ויהונתן ה. משעל משוטטים בגלריות של יפו–תל-אביב. “עבורנו, השיטוט והשיחה הם מיומנויות שנמצאות בשכלול מתמיד”, הם אומרים. “הפעם בחרנו לכתוב את הדברים כדי להפוך את השיטוט לפעולה שמתרחשת בטקסט”. אתם מוזמנים להצטרף.

  • בין שעשוע למחאה פוליטית זועקת

    “צ’רקסקי מרבה לצייר את מי שסביבה – חברים, רוסים, אפריקאים ומזרחים, דמויות אנונימיות ברחוב, חקלאים, אמנים בולטים, וגם אם נעשית סלקציה מסוימת, בחירותיה במושא הציור דמוקרטיות מאוד. ציוריה אינם מניפסט פוליטי, הם הזמנה כנה להשתתפות במבט”. אלינה יקירביץ’ על עבודותיה האחרונות של זויה צ’רקסקי.

  • כל עָבָר ראוי הוא שיורשע

    “נדמה כי תמיר צדוק שואל אותה שאלה ששאל ניטשה – באיזו מידה בחיים אנו זקוקים לשירותה של ההיסטוריה – והוא עונה עליה תוך ערעור אקטיבי על מושג ההנצחה שכבש את הקרקע ההיסטורית המקומית”.

  • הלוחשת לסינדרלות

    “מחנכים אותנו לחשוב שאם נעשה אמנות מספיק טובה, יזמינו אותנו לנשף ונוכל להיות סינדרלה. וזה לא עובד ככה”. שיחה עם שרי גולן-סריג, אוצרת, מרצה ומלווה אמנים בקורס “כל מה שלא לימדו אתכם בבית-הספר לאמנות”.

  • לא רק יין זול, 6.2.14

    תמונת הנושא היא מגדל צדק שהוקם לראשונה סמוך לקיבוץ יקום ב-2012 ע”י גד הרן, זאב גראואר, ג’קי אדרי ואליק מאור. המגדל הוקם שוב בגן הפסלים של הגלריה האוניברסיטאית בתערוכה ‘אנטי אנטי’ באוצרות הדס קידר, מאי 2013. הצילום עבר עיבוד פוטושופ של הדס קידר

  • לא רק יין זול, 2.1.13

    יום שני בערב. גשם וקר. ניידות משטרה ופיקוח עירוני ושלושה אוטובוסים פרטיים מקיפים את אזור התחנה הישנה. אנחנו הולכים לבית-הקפה של אבו-באקר. סמטה צרה וחשוכה ברחוב נווה-שאנן מובילה לחצר אחורית. מתוך בית-הקפה יוצאות שתי חיילות מג”ב וקוראות לעברנו: “סטופ! אימיגריישן!”. אנחנו מתקדמים לכיוונן. הן מייצבות עמידתן לפישוק. יד ימין נוגעת בנשק התלוי על כתפן. “אנחנו […]

  • לא רק יין זול, 1.8.13. “והאש גם היא את המים לא”

    הוא נכנס למועדון הפלוגה, שהיה קבור מאה מטר בתוך האדמה, כומתה ירוקה וארון של קצינים על כתפו. לא מכאן, אך בקיא בכל. הגיע עם ארבעת פקודיו בעקבות מבצע שעתיד היה להתרחש באזור. דרור היה יפה וגבוה, ומעמדו ושפת גופו סיפרו לי מיד שלו היינו נתקלים זה בזה במקום אחר מחוץ לצבא, לא היה אפשרי עבורנו אפילו לנהל שיחה. הוא נהג, ללא דאגות, בכביש המהיר להצלחה, ואני אספתי חוויות שישנו את אישיותי לנצח ולא יאפשרו לי להוציא לפועל את תוכנית הורי לחיים בורגניים.

  • לא רק יין זול, 4.7.13

    ביום שלישי, בעודי שותה קפה באחד מבתי הקפה העירוניים הנמצא בצומת ראשית ושממנו ניתן להביט על עוברים ושבים כמו שמביטים על גלים בים ועוקבים אחריהם עד שמתקרבים לחוף ונשברים עליו, קראתי בעיתון ידיעה מזעזעת.

  • לא רק יין זול 30.5.13

    תערוכת אנטי אנטי, פתיחה ביפו 23, חנות פופ אפ בזיז, תערוכה רטרוספקטיבית של חיותה בהט בעין חרוד ועוד

  • לא רק אביב מבלבל 4.4.13

    תערוכות, הרצאות, דיונים, השקות, מכירות ועוד.

  • שיבוש יסודי של סדר הדברים

    תערוכת הפסלונים החדשה של רחל קיני בגלריה רוזנפלד, לא מצליחה לשחזר את החוויה העשירה והמורכבת שהותירו ציוריה בעבר.

  • דייסת ירח בגוש של שמיים שחורים

    רגע ההפוגה שמתואר בציוריו של מריק לכנר אינו הפסקה של הלחימה והמנוסה כי אם המשך שלהן באמצעים אחרים.

  • בלי זמן של חסד

    הציור של מריק לכנר בגלריה רוזנפלד מציג את הצד החייתי שבתרבות ומתמודד עם הניגודיות הנובעת מערכים אלו.

  • ארעיות יצוקה בפורצלן

    הפסלונים והחפצים שמציג בועז ארד בתערוכתו “לחן עממי” בגלריה רוזנפלד, מתוארים כאובייקטים ש”כבר נפסלו” ע”י תולדות האמנות. הטקסט המלווה את התערוכה, שכתבה נוי פורר, מבקש לחשוב על תולדות האמנות כמערכת שסימון הקאנון אינו תוצר לוואי של עבודתה אלא תכלית בפני עצמה.

  • המוות הנוכח בטבורם של החיים

    תערוכה קבוצתית בגלריה הרצל 121, בן הגרי בגלריה רוזנפלד, נעמי לשם ואפרת שלם בחלל החדש של גלריה חזי כהן, והערה אחרונה על התערוכה בקונטמפוררי.

  • שקיפות זמנית

    רחל קיני ברוזנפלד, אלעד רוזן בבית האמנים וספר חדש על אמנות ופסיכואנליזה הציור בצבעי מים כמעט ונעלם משדה האמנות המערבית במחצית השנייה של המאה ה-20, וגם כשחזר לקראת סופה, מעטים הפכו אותו לטכניקת עבודה עיקרית. יש לכך כמה סיבות. אחת מהן היא העובדה שצבעי מים מאופיינים בחיים שלוליתיים משל עצמם, תכונה שהופכת אותם לאחד החומרים […]

  • ממותה-מנטלי

    באופן פרדוקסלי, נוסטלגיה היא אחת ממחוללות הקדמה בתרבות המערב. לא מעט יצירות חדשות ומהפכניות ביותר שנוצרו במאות השנים האחרונות נולדו מגעגוע לעידן שחלף וביקורת על תרבות ההווה, בשילוב יחודי של שמרנות ורדיקאליות המבכרות את העולם הישן והמסורתי באמצעות שפה מודרנית וכלים חדשים. תערוכתו של טמיר ליכטנברג “חנות מפעל” המוצגת בגלריה רוזנפלד, מהווה נדבך נוסף במסורת […]

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?