לא יין זול, MESSMEDIA 4

אחרי שפשוט לא הבנתי איך כשאני חוזרת מהמדרשה אחרי חצות וקמה מוקדם כדי לחזור לשם אני יכולה להכניס כתיבה של טור, הבנתי שאין מה לעשות, היום MESSMEIDA, ואתם צריכים לדעת מה זה, להתארגן ולנסוע למדרשה.

היום, 13.5.2010, MESSMEIDA4

אם שואלים אותי במשפט אחד מה זה MESSMEDIA, אני מצהירה בגאון שזה ערב האמנות באוריינטציה דיגיטלית הגדול בארץ. ולמה לא לומר פשוט “אמנות דיגיטלית”? כי זה לא רק. זה גם תרבות דיגיטלית, והרי אין ברירה אלא להתייחס לדבר העצום הזה שהגיע בסערה ואנחנו עוד לא יכולים בכלל לדמיין את גלגוליו המהירים שצפויים לנו, של המהפכה הדיגיטלית.

אז נכון שבמסמדיה משתמשים בעשרות מקרנים, וכיתות מחשבים שלמות מפורקות כדי להתייצב בחללי תצוגה או פשוט ברחבה (ואל תשכחו שהמדרשה היא מוסד אקדמי, וכל תזוזה קטנה של עכבר מלווה לרוב בהתקפי לב של האחראים לציוד, שתמיד יש תחושה שהוא מיושן, גם אם נקנה ממש לפני שנה). אבל המסמדיה, כאמור, עוסק לא רק בטכנולוגיה, בסאונד, בוידאו, במעגלים סגורים, באינטרנט, בפיתוחים החדשים של אדובי וכו, אלא גם בהשפעה החברתית והאמנותית של גוגל, פייסבוק ויוטיוב, או במה שהפילוסוף הצרפתי ז’יל דלז קרא ‘ריזום‘ בנראות הדיגיטלית, ועוד. כל פרויקט בערב מתייחס לדיגיטלי באופן אחר, והכל ביחד, למרות הסדר המופתי של ההפקה, יוצר סוג של MESS.

מסמדיה הוא מגה-אירוע לערב אחד, וזה קורה היום. ביום זה כל המדרשה מפסיקה את לימודיה כדי להציף את העשייה האמנותית שעוסקת בדיגיטלי. בניגוד לתערוכות אמצע וסוף שנה, במסמדיה משתתפים סטודנטים מכל שנות הלימוד א-ד, והשנה יש נציגות גם של התואר השני. המחלקה לקולנוע ופיתוח משחקי מחשב משתתפים גם הם, והכי כייף זה שאין ביקורות, מה שעושה את הכל הרבה יותר משוחרר, אפשרי וכייפי, ואתם יודעים שאני מאמינה גדולה בכייף+אמנות.

קצת לפני פסח, התלמידים מקבלים קול קורא לשלוח הצעות לפרויקטים. מכאן יש לאסוף את עשרות ההצעות, להתחיל לארגן את כל הציוד הנדרש לכל עבודה ולהבין את האופן הטכני להפעלתה (לדוגמא: מחשב שמחובר למצלמה שמשדרת עם מקרן על קיר חיצוני), ולאט לאט, כל הציוד הקיים מקבל מקום בטבלה מדוייקת, הצוות הטכני הרגיל מקבל תגבור, ותוך יום וחצי מקימים את כל הפרויקט הענק הזה. טירוף.

בשביל שמיזם מטורף יקום ויקרה, צריך מישהו עם חלום, ומישהו שהחלום יהיה בלבו ובנשמתו כדי להפוך עולמות שהוא יקרה. האמא הגדולה של ערב המסמדיה היא לא אחרת מאשר אלונה פרידברג, רכזת האמנות באוריינטציה דיגיטלית במדרשה, שאתם כבר צריכים לדעת שהיא אחת המורות שהכי השפיעו עלי (והרי מורה טוב הוא מורה לחיים). החלום שלה על ערב שעוסק כולו בתרבות והעשייה הדיגיטלית קם לתחייה לראשונה לפני ארבע שנים. אני עוד הייתי סטודנטית בשנה הרביעית ואסיסטנטית בסדנת המחשבים, עליהם אחראית אירית מילוא הנדירה, שנמצאת תמיד בתפר שבין המנהלה המבועתת (ובצדק) מכל תזוזת ציוד, ובין האמנות, שם השמיים הם הגבול. במסמדיה הראשון היתה איתנו נועה גרוס וכולנו הרגשנו שאנחנו עושות את הבלתי אפשרי.

זו הפעם הרביעית שערב מסמדיה מתקיים. אלונה בקסם האופייני לה מצליחה להניע את כל המדרשה, הסטודנטים והצוות, ואני, שמחה ונרגשת שוב לעבוד לצידה. אירית מנהלת לוגיסטית את מיזם הענק ביד רמה, לו רק תצליחו להציץ בטבלאותיה המדוקדקות, איזה מחבר זז לאן ומתי ועל ידי מי ומי שומר שהוא יגיע חזרה למקומו בשלום, אורן בן יוסף והדס קדר הם שני סטודנטים שעמלו איתנו לאורך כל הדרך, וגל ינאי אוריין חתך עשרות פשפשים דיגיטליים בשביל העיצוב המקסים של כל מסמדיה4.

אני מקווה שהבנתם שאתם חייבים לבוא. באמת קשה לתאר את ייחודו של הערב. זה הפנינג ענק, הקפיטריה מוציאה 3 עמדות של אוכל ושתיה, החבר’ה מעיצוב ופיתוח משחקי מחשב השתלטו שוב על הכיכר, יהיו מלא הקרנות בחוץ, ובפנים. יהיה אינטראקטיבי וגם לא אינטראקטיבי, סוער ומסעיר, כייפי ואדיר, איכותי ומרגש, יהיה MESSY!!!!

—————

וכן הזמנה נוספת, בכל זאת:

מחר בשעה 18:00 בבית ציוני אמריקה, אוהד מילשטיין מקרין את סרטו החדש ‘סיסטמה’ העומד על קו התפר שבין קולנוע דוקומנטארי לקולנוע ניסיוני. “הסרט עוקב אחר נבחרת ישראל לשחייה צורנית ובוחן את הדינאמיקה שבין יחיד לקבוצה, את ניסיונותיו של האינדווידואל למצוא את מקומו בתוך חברה, מעברו השיטתי, של יחיד ממערכת חוקים אחת למערכת חוקים אחרת, את ההתמסרות של יחיד למערכת החוקים מוכתבת.
את הצורך שלו בה.
את הצורך שלה בו.
זה סרט התבוננות, זה סרט עם מעט מאוד דיבורים. סרט שקט”. פייסבוק.