לא רק יין זול, 21.8.14

ספסל זה נס. בטח ספסל באמצע רחוב, מול צומת, מתחת לעץ מצל. כלומר, זה מה שהייתי אמורה לחשוב, זה מה שהייתי חושבת אולי, ליתר דיוק, זה מה שעבר במישור הרחוק מאוד של המחשבה, זנב שמחה חמק עוד לפני שהבחנתי בו, כלומר הבחנתי בו רק אחרי שחמק, שהספסל הופיע פתאום, אבל אי-אפשר היה לשמוח ממש, בשביל לשמוח ממש צריך איזו שלווה פזורת דעת, או מועקה מרוכזת ששמחה להתפוגג, ולא היה משתיהן, מה כן היה, מחשבה נוקשה, יצאת ואת ברחוב והשעה צהריים ואין חשש מוצדק, יש חשש לא מוצדק, ולכן יש להמשיך ולהישאר ברחוב, להתעקש על הרחוב, לדחות את תמונת עצמי שעלתה מול עיני נובחת, להתעקש ללכת ברחוב כאילו הוא גם שלי, למה לא, ראוי שישוב להיות שלי, ותכף נחליט מה עושים מכאן, והנה ספסל.

***

רוחות | אלכס קרמר | גלריה אלון שגב
פתיחה: חמישי, 28.8.14, ב-20:00
נעילה: שישי, 17.10.14, ב-13:00
בתערוכתו הראשונה של קרמר בגלריה אלון שגב יוצגו עבודות שמן על בד, גדולות ממדים, שצוירו בשנים האחרונות. כמה מציורי הנוף צוירו בניו-יורק וסביבתה ואחרים מתייחסים לנופים מקומיים.
גלריה אלון שגב, שדרות רוטשילד 6, תל-אביב.

ואם ספסל מיד עולה חשש לא מוצדק, כי הוא היה ריק, ראיתי מיד, ובכל זאת כאילו מישהו כבר ישב שם, וממילא ספסל ציבורי מועד להיות מיושב על-ידי זרים, כמעט שהחלטתי להימנע ממנו, עד שהתקרבתי וראיתי שמוטלים עליו בגדים כלשהם ושקית עם שאריות של ארוחה כלשהי, משמע מישהו כבר יושב שם, כלומר, ישב שם והשאיר משהו, ובמובן זה הספסל תפוס ולא תפוס, אולי לכן איש לא ישב עליו, כי הספסל היה מוכתם בסימן ההומלס, כי זה ללא ספק היה הומלס שישב שם, מי היה משאיר קרע חולצה ובדל מכנס מטונפים ועליהם שקית עם שארית לחם ואיזה תבשיל.

***

 Deady.Cate 2 | אנסמבל גיל קרלוס-הרוש | אולם סוזן דלל
ערב מחול ופרפורמנס
שני, 25.8.14, ב-21:00

אנסמבל גיל קרלוס-הרוש, יוצר מחול ואמנות בימתית, מורה למחול וסטודנט לפסיכותרפיה, יציג קטעים מתוך יצירותיו השונות, כמו גם קטע מתוך הסדנה “חשוף” לתלמידים מצטיינים, המתקיימת זו השנה השנייה בבית להקת המחול בת-שבע. רקדנים: עדי אקסנפלד, עדי פלד, שירלי ברבי, גפן ליברמן, אייל ויזנר, מיכה עמוס. שחקנית, זמרת: אלה פוקסבראונר. ייעוץ אמנותי: אברי אולשוונג. מלחין: נמרוד גורביץ’. במה: דני פישוף – מג’נטה, רוני שלזינגר. תלבושות: גיל קרלוס-הרוש, שקד דגן. כרטיסים: 60 שקל. לפרטים: 03-5105656.

ובכל מקרה, וכבר עמדתי סמוך לספסל, למה לשבת בדיוק, הרי כבר אין לי שום חשק להישאר ברחוב הזה, מה לי ולרחוב הזה, ומרוב שהתקמטתי התיישבתי, רק לרגע, לטלפן לב’ שגר לא רחוק משם ומצטער לפעמים שאני לא מזדמנת במקרה לשכונה שלו, הוא אוהב שמזדמנים אליו, ובאמת שמח מאוד, את באה בדיוק בזמן, למה בזמן, כי אני באמצע סריקות, תבואי ותראי אותי סורק, תשבי איתי בזמן שאני סורק, זה מין הומור שלו, אבל גם התגלמות הדבר שהוא שמח בו, שאורח יבוא בדיוק כשהוא עושה את שלו, וכבר הוא נותן לי הנחיות, תפני שמאלה ואז תעלי לכיוון הים, ואני כבר ניחמת, אבל לא, עוד לא הביתה, ואם לא הביתה אז לאן.

***

צבעי קיץ | תערוכה קבוצתית | Art Market
פתיחה: שישי, 22.8.14, ב-11:00
נעילה: חמישי, 4.9.14

אייל רדבינוביץ, אילנה גל, נעמי ספיר ורועי יריב יוצרים באקריליק על גבי בד, עץ ואלומיניום. מרבית העבודות שטוחות ומקצתן פיסוליות. המכנה המשותף לארבעת האמנים הוא החשיבות שהם מעניקים לצבע ביצירותיהם, אך אצל כל אחד מהם הוא מגלם תכנים או רעיונות שונים.
Art Market, רח’ התערוכה 3, בכניסה ליריד המזרח (סוף רחוב הירקון פינת רחוב דיזנגוף), תל-אביב.

מימין באה אשה עם מקל, גוררת עגלת קניות, כל צעד עולה לה בייסורים, לבושה ומאופרת מאוד אבל בנעלי בית בלויות, הלכה מהר, כמו לקצר את הסבל, והאטה לרגע ליד הספסל והביטה בי ובקרעים ובשאריות שלידי בהסתייגות גמורה, כאילו עשיתי מעשה מסגיר כשהתיישבתי ליד נשל הקבצן הזה, כאילו בכל רגע שהמשכתי לשבת הודיתי בדבר שאין להודות בו.

***

סטקטו | תערוכה קבוצתית | גלריה בנימין
פתיחה: חמישי, 28.8.14, ב-19:00
נעילה: 20.9.14
עבודות של חמישה בוגרים מהמחלקה לצילום בבית-הספר מוסררה, ירושלים: מיכל שעשוע, קארין שבתאי, טל פרץ, מרים נאה, אמנדה קתלין. סביבת עבודתם של הצלמים ביתית ולרוב דלת אמצעים, חומרי הגלם נגזרים מתוך ביוגרפיה, חיי היום-יום ופנטזיה. המצולמים עסוקים בתיעוד הפעולה ובפירוקה, ולא רק בתוצר הסופי, ועל כן התערוכה בוחנת ומטשטשת את הגבולות שבין צילום תיעודי למבוים, בין סטילס לווידיאו ובין פנים לחוץ. אוצרים: גסטון צבי איצקוביץ, קארין שבתאי.
גלריה בנימין, רחוב צ’לנוב 28, תל-אביב. שלישי, 16:00–19:00, רביעי, 11:00–14:00, 16:00–19:00, חמישי, 16:00–19:00, שישי-שבת, 11:00–14:00.

עצמתי עיניים, בטח שום מבט אין שם וזה רק השיגעון שהדביק אותו לפניה, ופקחתי והבטתי למקום אחר, חצה שם איש צעיר לעומתי והביט גם הוא במבט תמה, ואשה אחרת עברה על פני והשליכה בי אותו מבט בדיוק, כאילו היה מוסכם על כל עוברי הרחוב הזה שעל הספסל הזה אין יושבים, ושוב הבטתי בערימה שלצדי, שאריות של אדם אחר, מה בכך.

                                                                           ***

בצע | תהל פרוש | השקה | לבונטין 7, תל-אביב
שישי, 29.8.14, 16:00
תהל פרוש משיקה את ספרה “בצע”, בהוצאת מוסד ביאליק, בסדרה “כבר”. עורכת: ליאת קפלן. עיצוב עטיפה: תמיר להב-רדלמסר. מנחה: עפרי אילני. יקריאו מהספר: גל גבאי, דורי מנור, דורית רביניאן, יעל ברדה, נסים קלדרון, עודד וולקשטיין, רועי צ’יקי ארד, שהרה בלאו, שירה סתיו ושולמית אפפל. ינגנו: להקת ברק והמנהרות ושני הרכבים: אורי שרטר, אלכס משה, מאור שוורצברג ואדם יודפת; והצמד קרן אור קיצ’ס וצביקה פרוש. הספר יימכר בהנחה עם הקדשה. כניסה: 15 שקל.

“אפשרות יציאה”, תהל פרוש

הָאִשָּׁה הֲכִי עֲשִׁירָה בְּיִשְׂרָאֵל יָשְׁבָה בַּצַּד
אָמְרוּ לִי שֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת מִכְנָסַיִם בְּצֶבַע יָרֹק בַּקְבּוּק
אֲבָל הֵם הָיוּ בְּצֶבַע קְרֶם
גַּם הַסִּנָּרִים שֶׁל הַמְּנַקִּים הָאֶתְיוֹפִּיִּים הָיוּ בְּצֶבַע קְרֶם.
זֹאת הָיְתָה הַמְּסִבָּה שֶׁלָּהּ
הַמְּסִבָּה שֶׁהִיא שִׁלְּמָה עָלֶיהָ
לְטוֹבַת הָאָמָּנוּת. כָּל הָאָמָּנִים הָיוּ יָפִים
וּבִמְיֻחָד יָאִיר וְעֵינָיו הַכֵּהוֹת,
הִגִּישׁוּ אֹכֶל אָכַלְנוּ פִּתּוֹת
קְטַנּוֹת רַכּוֹת מְמֻלָּאוֹת
חָתְכוּ לָנוּ פֵּרוֹת קָרִים
שָׁתִינוּ יַיִן וְשַׁמְפַּנְיָה, לַמְבְּרוּסְקוֹ
אָכַלְנוּ גַּם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.
סָפַרְתִּי עֶשְׂרִים אַנְשֵׁי בִּטָּחוֹן
שֶׁהִבִּיטוּ חָלוּל
רָאִיתִי אֵיךְ הַכֶּסֶף
מְצַפֶּה בְּנֵי אָדָם מִבִּפְנִים הַחוּצָה.
הָאִשָּׁה הֲכִי עֲשִׁירָה יָשְׁבָה בַּצַּד
הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ וְלֹא אָמַרְתִּי לָהּ:
שָׁלוֹם, אֲנִי תָּהֵל, בּוֹאִי נְדַבֵּר
עַל חֲלֻקָּה מֵחָדָשׁ שֶׁל הַכֶּסֶף.
הָיִיתִי אֲמוּרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִצְרֹחַ
מִישֶׁהוּ הָיָה צָרִיךְ לִצְרֹחַ
אֲבָל הַפֶּה הָיָה עָסוּק בִּלְעִיסָה
וְאַף אֶחָד לֹא רָצָה לְהַקְרִיב
אֶת מַה שֶׁנִּרְאָה לְרֶגַע כְּמוֹ אֶפְשָׁרוּת יְצִיאָה מֵהָעֹנִי.