מיפוי של רעיון

קטלוג התערוכה “רשמים V – הביאנלה החמישית לרישום בירושלים” מופיע בפורמט מקוון בלבד. לא אתר אינטרנט רגיל, אלא קטלוג אינטראקטיבי בעיצוב סטודיו שועל (מושון זר-אביב וגיא שגיא), שלצד מידע מפורט על הנעשה בתערוכה, מהווה גם עבודה בפני עצמה. אחד המאפיינים המייחדים את הקטלוג הוא רישום תנועות העכבר של הגולשים בו. כל תנועה מותחת קו עדין הנטמע בטקסטים ובדימויים המרכזיים, כשבמקביל מרצדות על המסך נקודות אדומות המייצגות גולשים נוספים שפועלים באתר באותו זמן. כך, בדומה לספר משומש שדפיו המרופטים מהווים עדות לקריאות הרבות שעבר, גם האתר הופך “מקושקש” יותר ויותר ככל שמעמיקים לגלוש בו, ומנוקד יותר ויותר ככל שיותר גולשים מבקרים בו. מיפוי כרונוגרפי של התנהגותם ובחירותיהם של משתמשים, הופך בעבודה זו לעדות רשומה.

אהרון עוזרי – Freeze, 2013. צילום: אלה סברדלוב-קרן

הביאנלה החמישית לרישום, שאצרה טל יחס, מגיעה אחרי 4 תערוכות שביקשו למפות בדרכים שונות את עיקר העשייה בתחומי הרישום בישראל. גם התערוכה החמישית עוסקת במיפוי, אולם כפי שניתן להבין כבר מהנעשה בקטלוג, זהו מיפוי המבקש לבחון את בסיסו של  הרעיון הרישומי יותר מאשר את חתך אמני/ות הרישום בארץ. כותרת המשנה של התערוכה היא “מעבר לנייר”, והיא מציגה עבודות במגוון טכניקות ומדיות החורגות מן הפרקטיקה הרישומית השגורה והמוכרת. התערוכה “מבקשת להציג עבודות שמתקיימות בהן איכות ונוכחות של רישום”, כותבת יחס. היא שואפת “לבחון את ההיפרדות המוחלטת של הקו מהנייר”, ומגדירה את הרישום כ”מהות צורנית ורעיונית מרכזית בחזית היצירה המוגמרת”.

ההיפרדות מן הנייר במקרה זה, היא גם היפרדות חלקית מנוסחאות של רישום חקייני על זרמיו השונים, לטובת בחינה של תפקודו כמפה, צל, שיקוף דיגיטלי, אשלייה אופטית, מידע מוצפן או הפרעה אדריכלית. מכאן עולה גם שאלה בדבר גבולותיו האמנותיים של הרישום. במה מותר תיעוד רישומי של מסלולי תעופה של ציפורים (בעבודתה של מירב סבירסקי), על פני תיעוד פרטי קנייה המודפסים על קבלה שמונפקת ע”י כל קופה רושמת, לדוגמא? תשובתה של התערוכה נעוצה באופן השימוש בדימוי הרשום ובפעולה שמכוננת אותו. כך, בעבודתו של אהרון עוזרי למשל, מכונת הרישום הממונעת שבנה חשובה מהדימוי שהיא יוצרת, ובמיצב הקיר של רוני קרני, השימוש העדין במשטחי טפט נועד למקד את עצם ההתבוננות וההבחנה בניואנסים יותר מאשר להצביע על דימוי ספציפי. הניתוק מן הנייר, אם כן, יוצר עיקרון שלילה פורמליסטי הנעזר בסילוקו של מצע הרישום השגרתי על מנת לבדוק כיצד הרישום מתפקד כפעולה, כרעיון וכאמצעי, ולא רק כדימוי בפני עצמו.

התערוכה המרכזית של הביאנלה קטנה ביחס לקודמותיה. היא מעוצבת באלגנטיות מינימליסטית ומרווחת יחסית, וכוללת עבודות יפות רבות. אלהם רוקני יצרה מחווה רישומית לסדרת תצלומי הסוס הדוהר המפורסמת של החוקר בן המאה ה-19 אדוארד מייברידג’, שגילה באמצעות תצלומים שברגע מסויים בשעת דהרת הסוס כל רגליו נמצאות באוויר. עבודתה של רוקני “עדר סוסים”, מבוססת על הקרנת אור ע”ג רישום דיו בטכניקה מיוחדת, באופן שהופך את הטכנולוגיה מאמצעי שמתעד את תנועת הסוס לכזה שיוצר אותה.

עינת אמיר – ללא כותרת, 2013. פרט ממיצב. צילום: אן מניגלייה

עינת אמיר הניחה פיסת נילון שקוף ע”ג מטול שקפים. על צל הניילון המוקרן על הקיר מופיעה אותה פיסה בהקרנת וידאו, כשהיא נעה ונראית כניסיון של הדימוי להתנתק מצלו. דניאל קיצ’לס הפך תרשים אסטרונומי לרישום אור המופעל ע”י תיבת נגינה, ומעניק לרישום המדעי נופך חזותי כמעט מסטי.

ישנן עוד עבודות רבות, וכבעבר, גם הפעם לצד התערוכה הראשית מציגה הביאנלה מספר תערוכות לוויין בגלריות ברבור, אגריפס 12, סדנת ההדפס, בית טיכו ומוסללה, וכן פרויקטים בשיתוף פעולה עם מרכז מעמותה ומגזין האמנות המקוון “הרמה”.

רשמים – בית האמנים, ירושלים
נעילה: 1.3.14

פורסם בנוסח דומה ב”טיים אאוט”