מפקד הכנה לבג”ץ

בשנות התשעים עבדנו יחד, ולאורך כל תקופת עבודתנו המשותפת עסקנו בין השאר ביחסים שבין מוסדות הכוח השולטים לבין הפרט הנשלט ובתוכו האמן/ים. ננסה לספר את סיפור עבודת “הכנה לבג”צ”, שהיתה חלק מפעילותנו האמנותית/פוליטית ועסקה ביחסי הון-שלטון במוזיאון. זמן קצר לאחר הצגת העבודה התפטר מנכ”ל המוזיאון רוני דיסנצ’יק מתפקידו.

בסתיו 1993 קראנו בידיעה במדור הכלכלי של “הארץ” שרוני דיסנצ’יק מונה לדירקטור בחברת “לה נסיונל”.
חברת “לה נסיונל” היתה חברת בת של הפניקס.
הפניקס היתה בבעלותו ושליטתו של יוסי חכמי.
יוסי חכמי היה יושב ראש ועדת הרכישות של המוזיאון ורוני דיסנצ’יק היה מנכ”ל המוזיאון.
בקיצור “יד רוחצת ולוחצת יד” במובן הכי ישיר.
קנינו 100 יח’ מניה של “לה נסיונל” והזמנו את תעודת המניה (מצורף תצלום).
חשוב לציין שבד”כ אנחנו רואים את המניות שאנחנו משקיעים בהן בחשבון הבנק של כל אחד מאיתנו וברגע שהזמנו את התעודה הכסף היה התעודה והוא לא נראה בחשבון הבנק.
הזמנת התעודה אילצה את דירקטוריון “לה נסיונל” להזמין אותנו באופן קבוע לישיבות הדירקטוריון ואחת לשנה לשלוח לנו צ’ק עם הדיבידנד השנתי (שהיה מזערי ביותר).

שלחנו מכתב למוזיאון ת”א בעזרתו של עו”ד אביגדור פלדמן היקר, ובו אנו דורשים את פיטורי רוני דיסנצ’יק מניהול המוזיאון.
“המלצנו” לאמני ישראל לקנות מניות של לה נסיונל ואז הם יהיו שותפים ביד.
עשינו את המלצותינו דרך תוכנית התרבות של יעל דן בערוץ 1, דרך עיתון סטודיו ועוד.
בשלב הבא הכנו מפקד אש ברחבת מוזיאון ת”א.
המפקד היה מורכב משני ציטוטים של יוסי חכמי בראיון לעיתון סטודיו.
ביצענו התכתבות מול עירית ת”א שתאפשר לנו לעשות את המפקד ברחבת המוזיאון עם משלוח “העתק” על כל התכתבות למוזיאון ת”א (רחבת המוזיאון אינה ברשות המוזיאון אלא ברשות העיריה).
לאורך כל הדרך ליווה אותנו אדם ברוך ז”ל היקר בפירסום כל ההתכתבויות במוסף “שישי” של עיתון חדשות.
השלב הבא היה שליחת הזמנות ל-1000 מכותבים מעולם האמנות.
כל מכותב קיבל גלוית הזמנה ל”מפקד הכנה לבג”צ” וגלויה נוספת שבה צילום תעודת המניה מצד אחד ומצד שני אפשרות לחתום ולשלשל לתיבת הדואר בגוביינא כשאנחנו משלמים את עלות משלוח הגלויה.
ב-23.7.1994 התקיים מפקד האש. הגיעה כמות גדולה של גלויות חתומות והמפקד היה מרשים.
נדמה לי שבסביבות ספטמבר רוני דיסנצ’יק התפטר על אף טענתו שהתפטרותו לא היתה קשורה לעבודתנו.