ציור – ערב רב Erev Rav

על האופציה התיעודית של הציור

שלומי ללוש
17/02/2021

“אחד מתפקידיו של הציור הוא לתעד את המהות הקבועה של הטבע, את יסודותיו הבלתי משתנים שבונים את תמונת המציאות של האדם. אך האם קיימת מהות כזו? ואם כן, מה בדבר הסובייקטיביות של המבט האנושי?”

“יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?”

איתמר לוי
27/06/2020

“ברישומים הפיגורטיביים מתחיל לקרות משהו שונה. גרשוני חייב לשכוח קצת מהמתח המאני-דפרסיבי שלו ולהתבונן באחר/ת. הוא מקורקע. עם זאת, כל הייצריות שלו מתועלת אל תוך האחר הזה”. איתמר לוי במסה על הרישומים הפיגורטיביים של משה גרשוני

שמעון פינטו: שו”ת – ציור

מלאכי סגן כהן
02/01/2020

“מעניינים אותי המרחבים של הציור עצמו כציור. וגם, כמרחבי הכרה ותודעה פנימיים שהציור מתפקד בהם, כך שהוא ממשיך כל הזמן להצטייר בתוכך, לא משנה מתי ראית אותו”. מלאכי סגן כהן בשיחה עם שמעון פינטו על התערוכה ‘שו”ת – ציור’

שתיקת האסון, שתיקת הציור, שתיקת המוזיאון

עילי ראונר
16/12/2019

“ההפשטה של האסון היא בחירה מודעת של הצייר: היא מאפשרת לחשוב על האסון, מבלי להיבלע באימת המקום ומבלי ליטול בו חלק. זוהי בחירה אנטי-דרמטית שמשמעותה לא לייצר גוף פצוע, אלא אמנות פצועה”. עילי ראונר על עבודותיו של גלעד אפרת, בעקבות התערוכה “גוף ציור” במוזיאון ישראל

שני זרמים זהים בציור הישראלי

אדם ליף
09/06/2019

הן אסכולת הציור הפיגורטיבי-ריאליסטי והן האסכולה הקונספטואלית שרווחת באקדמיות בארץ מבוססות על קונספציה מוקדמת ששולטת על מהלך הציור, מגבילה ומרסנת אותו, ומונעת מהציוריות לפרוץ קדימה. אדם ליף מגיב למאמרו של יונתן אמיר על הציור הריאליסטי בישראל

אם יש לך מזל, בסוף כולם שם בסטודיו יחד אתך

לארי אברמסון
30/05/2019

״אחת הזהויות העקשניות שמסתובבות אצלי זה זמן רב בסטודיו היא המרגל, סוכן חשאי שתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ומביא אתו בחזרה לסטודיו את ממצאיו, לראות הטובים הם או רעים״. פרק מספרו של לארי אברמסון ״הצייר הוא מרגל״

ריאליזם מזויף

יונתן הירשפלד
05/04/2019

״זו תערוכה יפה, וירטואוזית, של ציורים שאפתניים המנסים ואף מצליחים ללכוד דבר מה חמקמק מכוחו של הריבון, ממה שנמצא כמושא וכאופק עבור הציבור המודר מכוח, שנחשף בציורים אלו כמרכז השואב את הכוח והפנטזיות והבורות של הפריפריה הנושאת אליו עיניים״. יונתן הירשפלד על התערוכה ״משכן״ של אוסנת יהלי סרבגילי בבית האמנים, ירושלים

הפיתוי ההופכי בציוריה של פמלה לוי

יונתן הירשפלד
20/12/2017

“הדמויות של לוי מתפשטות, מתנשקות, מפשקות רגליים, אך הן אינן פתייניות. הן מפריעות. הן אוטמות. הן תחבושת על דימום המלים. במובן זה לוי אינה זרה בנוף. הציור הישראלי הוא רצף אחד גדול של אוטמים, חובשים, מטייחים ומסתירים”. יונתן הירשפלד על התערוכה הרטרוספקטיבית לפמלה לוי במוזיאון תל-אביב

המלצת השבוע: גלריה רוטשילד בוערת

יונתן הירשפלד
17/09/2017

“ייתכן שהמשיכה למוות ולטירוף היא טעימה מטעם המוות, טעימה מטעם הטירוף. האווירה היא של חורבן וסוף. של פנים הגוף האדום הגדל כמו שיחי פרא כנגד הוראת הגננים. כל שיח פה הוא סנה בוער. כל סנה הוא תוכו של הגוף הבוער”. יונתן הירשפלד על “אדום”, תערוכתה של הדר גד בגלריה רוטשילד, תל-אביב

הפרויקט הנאצי: להפוך את העולם לתמונה

יונתן הירשפלד
10/08/2017

“החלק הראשון יעסוק בהנהגה הנאצית, בזיקתה לאמנות, בדמותו של היטלר ובדימויו כאמן, וכן במפקד אושוויץ רודולף הס. החלק השני יעסוק בקיטש ובאמנות התעמולה הנאצית, והחלק האחרון יעסוק בפרויקט הנאצי כפרויקט אסתטי הן במרחב הציבורי והן בגוף, וכן בהשמדה כסניטציה”. יונתן הירשפלד, הרצאה שנייה

“הלכלוך שמעורב בציור שמן גרם לי להיכנס לאי-שקט”

יהונתן ה. משעל
31/05/2017

“אמנות זה סטרספול. את רוב הזמן נלחמת עם עצמך בסטודיו, מפעילה ביקורת עצמית בלתי פוסקת, ובסוף, אם יש לך מזל, את מוציאה את זה החוצה, ואז העבודה עוד נתונה לפרשנות ולביקורת של אחרים. מצד שני, כשכל הזמן מוציאים החוצה, אז הרעלים לא נאגרים בפנים. וזה גם מתגמל”. יהונתן משעל משוחח עם רונה פרלמן

״לא דיברתי עבור מישהו אחר, הגנתי על אורח חיי״

רם אהרונוב
20/04/2017

רם אהרונוב צפה ברטרוספקטיבה הגדולה של דייוויד הוקני בן ה-80 בטייט-בריטן, לונדון, התלהב מהעבודות המוקדמות, הנטורליסטיות, התאכזב מהמאוחרות, הזרחניות, והתפלא על העדרה של סדרת ההדפסים הנפלאה שיצר הוקני לשירי קוואפיס

צייר המרתפים הבלגי

אריאל קריל
19/09/2016

“אני ממש לא מנסה לספר סיפור. אני פשוט מנסה ליצור דימוי שיגרום לנו להרהר בדברים מסוימים. קשה מאוד להגדיר מה זה ההרהור הזה אבל הוא גם נוגע לדברים שאנחנו לא בהכרח מודעים להם”. הצייר הבלגי מיכאל בורמנס בשיחה עם אריאל קריל