זויה צ’רקסקי

  • המעמדות העממיים מפציעים שוב במוזיאון חיפה

    “נדמה כי המשותף לאמנים.ות המציגים.ות הוא העניין האמיתי שלהן.ם בציבור על שלל מעמדותיו; לא כמושא ל’שחרור’ או כסמן של יחסי כוח שיש לפרק, ולא כאינדיבידואל שמעמדו אינו רלוונטי, אלא כמי שהוא בו־זמנית ייחודי וטיפוסי, סובייקט חד־פעמי הנושא עימו מארג שלם של מאפיינים חברתיים ומעמדיים”. מרב ירושלמי ועופר סיטבון כותבים על התערוכות המוצגות כעת במוזיאוני חיפה

  • שיר ארס

    “שיר כהן היא משגיחת היגיינה אמנותית, המנסה להציג את האמן ודמותה של שושקה כפוגעניים, אבל היא עצמה הפוגענית”. זאב אנגלמאיר מגיב על מאמרה של שיר כהן, “שושקה של זויה”

  • שושקה של זויה

    “קשה לבקר אשה אחרת על ייצור וייצוג תכנים שיכולים לפגוע בנשים, קל וחומר אשה כמו זויה צ’רקסקי, ללא ספק אחת הנשים המוכשרות והחכמות באמנות הישראלית ואשה ממוצא אוקראיני שעלתה לישראל כילדה עם משפחתה בשנות ה-90 המוקדמות. האם האישור שלה, העולה מתוך הדיוקן של שושקה אנגלמאיר, מנטרל את הפוגענית הפוטנציאלית בדמותה של שושקה?”

  • המלצת השבוע: הברביזון-החדש, סיכום ביניים

    “העבודות מעוררות רגשות סותרים: מצד אחד הן מציעות מבט חיצוני, אפילו קולוניאליסטי-רומנטי, על הילידים ועליבות חייהם, ומצד אחר יש בהן מבט של חמלה, השתתפות וציור מתוך החיים שלהן עצמם”. רונן אידלמן על התערוכה “השיבה לחיים” של קבוצת הברביזון-החדש במשכן עין חרוד

  • בין שעשוע למחאה פוליטית זועקת

    “צ’רקסקי מרבה לצייר את מי שסביבה – חברים, רוסים, אפריקאים ומזרחים, דמויות אנונימיות ברחוב, חקלאים, אמנים בולטים, וגם אם נעשית סלקציה מסוימת, בחירותיה במושא הציור דמוקרטיות מאוד. ציוריה אינם מניפסט פוליטי, הם הזמנה כנה להשתתפות במבט”. אלינה יקירביץ’ על עבודותיה האחרונות של זויה צ’רקסקי.

  • יציאת מצרים של זויה צ’רקסקי

    “הגדת אאכן” של זויה צ’רקסקי מעניקה ביטוי אישי לזהות המורכבת של העולה, שהתחנכה על התרבות הסובייטית הרשמית, גילתה את התרבות הרוסית האוונגרדית, למדה את המורשת האמנותית היהודית – ופירשה את יציאת מצרים בלשונה.

  • אל תעלו אמנות לפייסבוק, כל הערסים יבואו


    גם אם ציוריה של זויה צ’רקסקי נועדו להעביר את הצופה מהלך רפלקסיבי וביקורתי – הם אינם מתפקדים ככאלה. “איציק” הוא עדיין חפץ שמתפקד כדימוי אוריינטליסטי לכל דבר. האיציק הקונקרטי, החי והנושם – בציור של צ’רקסקי כמו במציאות – נשאר בגבולות השווארמה.

  • עולם שכונה

    “מנקודת המבט שלי, אי אפשר יותר להפריד בין הפוליטיקה העולמית והפוליטיקה השכונתית. העיקרון של השתיים צריך להיות זהה והוא שכל בני האדם רצויים בכל מקום”. שרון רוטברד כותב על הווילה שבג’ונגל והג’ונגל שבווילה, ועל התביעה המוסרית שמציבות הקטגוריות הללו בפני בן המאה ה-21.

  • שטעטל-אביב*

    גיליון מודפס חדש של מגזין “ערב רב”, המוקדש לנושא “עיר עולם”.

  • "אם המשטרה תחליט שאין פה עבירה, נספוג את זה"

    הפורום המשפטי למען א”י פנה אתמול (יום שלישי) ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד יהודה ויינשטיין, בתביעה לפתוח בחקירה בגין העלבת עובד ציבור והסתה לאלימות במסגרת מה שמכונה ע”י אנשי הפורום “תערוכת שטנה נגד שר החוץ”. הכוונה לתערוכה “איווט”, שתיפתח בסוף השבוע בגלריה של המדרשה לאמנות בית ברל בתל-אביב, בהשתתפות אמנים כרועי רוזן, יאיר גרבוז, רוית משלי […]

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?