ברכה אטינגר
-
א(י)מניות: ביקורת מסאית
- ליאת ארלט סידס
- 05/04/2021
״הספר מציע להתמקד בתפיסה המטריצנטרית, הרואה את תפקידה של האֵם בתרבות כתפקיד חשוב לאין שיעור שראוי שיכתב מחדש מנקודת מבטה של האֵם היולדת, הסובייקטית, הקשורה לתהליכים חומרים וגופניים שלעולם לא יתכן שיכתבו, ישורטטו, ידובררו או יתוּוכו מנקודת מבטו נטולת הידע הניסיוני והחווייתי של הגבר, האמן היוצר, ההיסטוריון, התיאורטיקן ומבקר האמנות”. ליאת ארלט סידס כותבת על ספרה של הדרה שפלן-קצב: א(י)מנית -אימהות מביאות אמנות לעולם
-
מדוזה, פְנים אבסטרקט-ריאליזם: בין פרח הנגע למשוש הנוגע
- ליאת ארלט סידס
- 05/03/2018
“הציור האטינגרי הוא קינה גדולה של אמהות על מות ילדים ועל מותן הקרב, ולצדה שירת הפליאה לנוכח יפי מי התהום וחלל היקום ושירת התדהמה החוזרת ונשנית לנוכח הרגע הטראומטי המסרב לחלוף”. דיון במופעי המדוזה בעבודתה של ברכה ל. אטינגר, חלק שני
-
וְלִבִּי, חָלַל בְּקִרְבִּי: בין הפצע להפצעה (חלק 1)
- ליאת ארלט סידס
- 02/01/2017
“ההתבוננות בציור של אטינגר ממרחק, חרף ממדיו הקטנים והאינטימיים, חרף הרגלה של העין להתנקז לעמדה אוטוריטטיבית המאפשרת ניכור, הרחקה ושליטה – חומקת ממגבלות סוג המבט הלוכד של הסובייקט ומאפשרת, או מזמנת, לחוויה רוחנית גבוהה, התעלות”. ליאת סידס על “ולבי חלל”, תערוכתה של ברכה ל’ אטינגר בגלריה ברוורמן, תל-אביב, חלק ראשון
-
קתרטיקה
- נטעלי שלוסר
- 10/12/2015
את החיבור “קתרטיקה” אבנה כעמדת תצפית שממנה יוכל הקורא-צייר להביט על המאָה ה-20 כעל במת התרחשות העלילה, ולקריין בעצמו את המצאת החלל התולדות אמנותי במודרניות באמצעות מאה שנים של עבודות אמנות, לצרכיו.
-
אורקסטרא של מלאכים שמשחקת לי בלב
- נטעלי שלוסר
- 27/03/2015
״בעוד האמנים מנסחים מניפסט, האמניות שוכבות על הגדר״. נטעלי שלוסר במסה על תפיסת החלל בציור עכשווי, תיאוריה ליבידינאלית ומטריקסיאלית של הציור, והתערוכה של מיכאל בורמנס במוזיאון ת״א.
