אוצרות

  • תעודה על הקיר – התמקצעות תחום האוצרות בישראל

    אלעד ירון בסקירה היסטורית נרחבת של התפתחות תחום האוצרות ותכניות ההכשרה לאוצרים בישראל משנות השבעים ועד היום

  • נעמי אביב, אוצרת עצמאית

    “‘אין סיבה לעשות אמנות אלא כדי להביע עמדת התנגדות’, אמרה לתלמידות האוצרות הצעירות שישבו מולה. ‘אם אתה לא מתנגד לכלום, אז למה לך לעשות אמנות? אם אתה עושה אמנות – אתה מורד, אתה מוחה, אתה לפחות מביע מחאה. אחרת – למה לעשות את זה בכלל?'”. טלי תמיר על יסוד ההתנגדות בכתיבתה ובמחשבתה של נעמי אביב, במלאת 3 שנים למותה

  • תעודת אוצר

    ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?

  • הלוחשת לסינדרלות

    “מחנכים אותנו לחשוב שאם נעשה אמנות מספיק טובה, יזמינו אותנו לנשף ונוכל להיות סינדרלה. וזה לא עובד ככה”. שיחה עם שרי גולן-סריג, אוצרת, מרצה ומלווה אמנים בקורס “כל מה שלא לימדו אתכם בבית-הספר לאמנות”.

  • אוצרת תלוית מקום

    “שאלת אותי אם יותר קשה לאצור בפריפריה. יותר קל, אתה חופשי לעשות פרויקטים שאתה חושב שהם נכונים למקום, ויש בהם רק את חדוות היצירה בלי המשקל הזה על הכתפיים”. שיחה עם רווית הררי, אוצרת קו 16 והגלריה בקיבוץ יד-מרדכי.

  • האפשרות הפואטית של האוצרות

    “מה שמלהיב באוצרות היא העובדה שמדובר בהבניה של חילופי רעיונות בעלי ערכים אסתטיים ויחסי שיתוף מורכבים שנועדו לייצר טענה תרבותית חדשה, טענה עצמאית ואפילו שונה במהותה מעבודות האמנות המרכיבות אותה”. נעמי אביב, שהלכה השבוע לעולמה.

  • של מי התערוכה הזאת לעזאזל

    “מעניין אותי הנושא של הקניין הרוחני. הייתי רוצה לבחון את השאלה: למי שייכת התערוכה. נראה לי שברגע שאצליח לא להרגיש לא נעים מול אמניות שאני רוצה לגזול מהן את העבודות, זה יקרה”. יהונתן ה. משעל משוחח עם היוצרת והאוצרת נועה ליברמן.

  • “המפגש הראשון של גלריסט ואמן יכול להיות המסמר הראשון בארון הקבורה שלו”

    “כשאתה מתחיל להיות גלריסט, אתה מתחיל להבין את עולם האינטרסים שמפרק את התשוקה”. שיחה עם אריה פרנקו לרגל סגירת גלריה שי אריה בגורדון ופתיחת “שי אריה דה-פיג’וטו”.

  • “חייבת להתקיים בגלריה אמנות לשם אמנות”

    “למרות שאני חושבת שאני אדם שמחובר מאוד לאמנות עם קונספט, בסופו של דבר הרעיון צריך להתחבר לי רגשית. זה מין שילוב של השניים שמאבחן כנות”. שיחה עם נגה דוידסון, אוצרת גלריה רו-ארט.

  • האוצֵר העוצֵר

    מרב שין בן-אלון משוחחת עם גלעד מלצר. “במקום פעולה של אוצרות בא’, אני עושה כאן מהלך של עוצרות בע’. זו קריאה לעצור”. מעקב מס’ 6.

  • בין הכיסאות

    “אחד הדברים שהכי מוזרים לי מאז שהתחלתי לעבוד כאוצרת במוזיאון פתח תקווה, זה שיש לי משרד. אמנים באים להיפגש איתי, ואז יש את הכיסא שברור שהוא של בעלת המקום, ולצורך העניין בעלת הסמכות; ויש את הכיסא של מי שהוא מהעבר השני של השולחן”. הילה כהן שניידרמן מסרבת להיררכיה בין אוצרים לאמנים ונהנית לעבוד עם אמנים חיים.

  • תיק האוצר

    “לאצור זה כמו ללוות ילד שלומד ללכת: צריך להחזיק לו את היד, ללכת יחד איתו, לכוון אותו ולתת לו להוביל. לפעמים צריך לקחת את הילד על הידיים ולהתחיל לצעוד”. יהונתן משעל משוחח עם קרני ברזילי.

  • אוצרים במקום

    התערוכה “אוצרים בע”מ” המוצגת במוזיאון פתח-תקוה, מהווה יישום מאכזב של תרגיל קונספטואלי מעניין.

  • צרכי הזמן

    התערוכה בשפד”ן, מופעי בזות מודרניים, אוצרות פוליטית והמוזיאונים המתחדשים, הון-שלטון וגלריות קהילתיות. ראיון עם גליה יהב.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?