גלעד רטמן זכה במלגת קיפר בסך 4,000 דולר, המוענקת אחת לשנתיים ע”י קרן וולף לאמן ישראלי צעיר ומבטיח. רטמן, בעל תואר ראשון באמנות מצלאל ותואר שני מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נבחר מתוך רשימה בת 30 מועמדים שהגישו את מועמדותם למלגת קיפר 2010. בחבר השופטים ישבו אלן גינתון, אוצרת בכירה לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב, אמיתי מנדלסון, אוצר לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל וד”ר חיה פרידברג, חוקרת ומרצה לאמנות במכללת ‘אמונה’ בירושלים.
בהחלטתם קבעו השופטים כי “ביצירותיו המגוונות הכוללות עבודות וידאו, מיצב ופיסול, בוחן גלעד רטמן את קו התפר הדק שבין התרבותי, המהוגן והמסודר, לפראי, לחייתי ולאבסורדי. את סרטי הוידאו שלו הוא ממקם באזורי ביצה, ביערות, במדבריות ובאזורי שוליים של הערים, וגיבוריהם הינם דמויות הנמצאות בשולי החברה ואף באזורי הדמדומים של השפיות. הפרוייקטים השאפתניים שלו בוחנים אספקטים של החברה הנמצאים מתחת לפני השטח בעין חדה וביקורתית, העושה שימוש בהומור ובאבסורד, אך גם ביכולת לאמירה חדה על טבע האדם על תשוקותיו וחרדותיו. יצירותיו מושפעות מתולדות הקולנוע והתיאטרון ומשלבות אספקטים של תרבות פופולארית ואף “נמוכה”, ידע בתולדות האמנות והתרבות ומודעות חברתית ופוליטית חריפה. ביצירותיו נוצרת דיאלקטיקה מרתקת ומקורית בין חריפות וגסות לעדינות וליריות פיוטית. חלק מעבודותיו עוסקות בהקשרים ישראליים ברורים, אך רובן ככולן קשורות בטבורן לחוויות אוניברסאליות, למתח המתמיד שבין הפרט לחברה ולרצון לבחון את גבולות התרבות והחוקים, שעל פיהן אנו חיים” .
מלגת קיפר ע”ש המשוררת האוסטרית “אינגבורג בכמן” נוסדה ע”י האמן הגרמני הפועל בצרפת אנסלם קיפר, כאות הוקרה ליצירתה הספרותית והפילוסופית של המשוררת. קיפר, אשר נבחר כחתן פרס וולף באמנות לשנת 1990, תרם את כספי הפרס שקיבל, בסך 100,000 $, לטובת קרן שממנה מוענקת מלגה קבועה לאמנים ישראלים צעירים ומבטיחים. במלגה המוענקת זו השנה ה-17 זכו בעבר דניאל זק, מקס פרידמן, גיא בן נר, גיל שחר, סיגלית לנדאו, יהודית סספורטס, דורון רבינא, מיכל הלפמן, יגאל ניזרי, רותי נמט וזויה צ’רקסקי, רונה יפמן, אורי ניר, יעל ברתנא, טליה קינן, ברק רביץ ורותי סלע.
[…] judges’ decision for the choice of Ratman for Ingeborg Bachmann Scholarship (2011), in: Erev Rav, http://erev-rav.com/archives/9991, last accessed: […]
The Immaterial Collaboration: On bands, raves, and mass graves in Gilad Ratman’s work | Keren Goldberg
| |