שבוע טוב
מוזיאון רמת גן ממשיך לספק עניין: חודש אחרי שראש העירייה כרמל שאמה הכהן צינזר את ציורו של דויד ריב, המוזיאון סגור ואנשי העירייה מתחילים בגישושים שקטים בניסיון להשיבו לפעילות. לו״ז ישיבת מועצת העירייה הקרובה מבשר על מינוי שאמה הכהן לחבר במועצת המנהלים של המוזיאון (וכן לראשות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי), ואוצרות ומנהלות בכירות בעולם האמנות המקומי מדווחות על הזמנות לשיחות התייעצות.
בתגובה לניסיון לגייס א.נשי אמנות מקומיות.ים, ניסחו השבוע חברות וחברי ההתאגדויות המקצועיות של עולם האמנות הישראלי הזמנה לפגישה פומבית שתעסוק בהמשך פעילותו של המוזיאון. מטרת הפגישה, שאמורה להתקיים בבית לאמנות ישראלית במכללת ת״א-יפו, היא ״לדון במנגנונים ובאופני הפעולה הנדרשים כדי לתקן את הנזק שנעשה, להחזיר את האמון במוזיאון ובעיר, ולפעול לטובת המשך פעילותו של המקום כמוסד מקצועי, ראוי, ומוכר כמוזיאון. המוזמנים לפגישה זו יתרמו מזמנם ומניסיונם המקצועי כדי להצביע על התנאים והסטנדרטים הנדרשים כדי לקיים את המוזיאון ככזה, ולאפשר בו עצמאות וחופש הביטוי, כמתחייב בחוק ועל פי ערכי הדמוקרטיה״.
בינתיים ב״ערב רב״, מאמרו של עמי שטייניץ ״חופש השתיקה״ מציג את השתלשלות אירועי מוזיאון רמת גן על רקע היסטוריית צנזורת התרבות בישראל: ״בית המשפט לא התבקש על ידי העותרים להתערב בהחלטה מקצועית אמנותית אלא נקרא למנוע את הפגם של פגיעה בה ובחופש הביטוי שלה. צנזורה, הסרת יצירה, אינם קביעת תוכן אלא צעד אלים של שלילתו”, כותב שטייניץ.
עוד באתר: דנה שוופי כותבת על ״לשכוח דברים יפים״, תערוכתה של הילה לביב במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד, שוע בן־ארי על תערוכתה של רונית מירסקי T21 בגלריה המקרר ואלכס בן־ארי על תערוכתו של יששכר ריבק במוזיאון בת־ים.
ערב רב מודפס!
גיליונות ראשונים להזמנה
אחרי כמעט 12 שנות פעילות ברשת, מגזין האמנות המקוון ״ערב רב״ מתחיל להוציא גיליונות מודפסים. הגיליונות, שעתידים לצאת פעמיים בשנה, יפרסמו מסות ומאמרים מקיפים נבחרים על אמנות, בקנה מידה שמתאים יותר לדפוס מאשר לקריאה ממסך.
גיליונות 1 ו־2 של ״ערב רב״ רואים אור בסמיכות. בגיליון הראשון, שנקרא ״מסילת ישרים״, מופיעים מאמרים מארכיון האתר אשר חוזרים לאמנים וקבוצות אמנות אשר ביקשו תיקון למעשה האמנותי, לדרך הפעולה ולשדה שבו היא נוצרת. חלק מהמאמרים מציעים פרשנות חדשה לעבודותיהם של אמנים מוכרים, חלק נוסף עוסק בעבודתם של אמנים ואמניות היושבות על גבול הזרם המרכזי, כלולות בקאנון אך חורצות לו לשון, וחלק שלישי מאיר פעולות, קבוצות ותערוכות שנשכחו או נקברו בארכיונים, ומגלה את כוחן, חשיבותן וכישלונן המפואר.
בין האמניות.ים: פסח סלבוסקי, אורי קצנשטיין, אתי אברג׳יל, יגאל תומרקין, קבוצת המחול תמ”ר, קבוצת האמנות משקוף ויוצרי פנזינים אנונימיים.
הכותבים: אלברט סוויסה, חנה פרוינד־שרתוק, איתמר ב״ז, דנה שלו, נועה אברון ברק, יונתן אמיר ויגאל צלמונה.
בגיליון השני, שנקרא ״שיבת ציון״, מופיעים מאמרים מארכיון האתר שמציעים מבטים ופרשנויות חדשות על אמנות שנות ה־70 בישראל. עשור זה נחשב לעשור מכונן בתולדות האמנות המקומית, שהניב עושר של יצירה חדשה ומגוונת שעל בסיסה צמחה גם שרשרת פרשנית מפוארת. במאמרים בגיליון אנו שבים אל שתי התופעות – היצירה ופירושיה – ומנסחים צורות חדשות של התבוננות ודיון בעבודות ובמסגרות הדיון שנבנו סביבתן לאורך השנים.
בין האמניות.ים: יהושע נוישטיין, יוכבד וינפלד, אפרת נתן, יצחק דנצינגר, אביטל גבע ומשה גרשוני.
הכותבות.ים: דליה מנור, טלי תמיר, אירית סגולי, מרב ירושלמי ויונתן אמיר.
להזמנות בדואר או באיסוף עצמי (מירושלים ות״א)
קול קורא לפרויקט “החממה לאמנות מקום“
של מועצת מפעל הפיס לתרבות ומוזיאוני חיפה
מועצת מפעל הפיס לתרבות בשיתוף מוזיאוני חיפה ופרויקט “החממה לאמנות מקום”, פרויקט קהילתי־אמנותי חיפאי של מוזיאוני חיפה, מזמינים אמנים להגיש מועמדות לתכניות חממה שבצדן מלגות ומענקים.
הפרויקט נולד במטרה לאפשר לאמנים ליצור במסגרת “עוטפת” מבחינה מקצועית, תקציבית וחברתית. חממת הפיס לאמנות מציעה לאמנים מסגרת ליצירת עבודה חדשה בליווי מקצועי ומענק כספי בסך של עד 40 אלף שקלים לאמן. בחממה ישתתפו 4־5 אמנים, היא תחל לפעול במהלך 2022 ותימשך שישה חודשים.
- ההצעות צריכות לעסוק בקשר שבין אמנות, חינוך וקהילה.
- התכנית מיועדת לאמנים מנוסים שהציגו תערוכת יחיד והשתתפו בלפחות ארבע תערוכות קבוצתיות בעבר.
מסלול נוסף של החממה מציע מלגות בסכום של עד 20 אלף שקלים לאמנים מתחומי אמנות שונים ושילובים שלהם: אמנות חזותית, שירה, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע ועוד.
האמנים שייבחרו יזכו לתכנית אישית המותאמת להתפתחותם המקצועית: השתתפות בתכנית הכשרה ייחודית, מפגשי מנטורינג, ליווי אוצרותי והפקתי, מערך שיווקי ליצירתם ומלגת אמן.
פרטים נוספים באתר מוזיאון חיפה.
“הבזקים” / שרית אכטנברג
גלריה בנימין, שביל המרץ 5, קומה 3, תל אביב
פתיחה: חמישי 3.2.22, בשעה 20:00
נעילה: 5.3.22
אוצרת: שלומית ליוור
ציורי השמן הקטנים בוקעים מתוך הנייר השחור כמו יוצאים מהחושך, ממעמקי התודעה. הצבע השחור משמש גם כרקע לעבודת הווידיאו המוקרנת על הקיר; זהו השחור של הלילה, של השכחה, של תרבות הרוק ושל קירות המועדון שבו רקדה האמנית בנעוריה.
מתוך השחור מבליחים הדימויים, נאחזים בנייר לרגע ומאיימים להיעלם בחושך המקיף אותם. תמונות של ילדות ושל בגרות, סיוטים, חלומות, זיכרונות, עדות לטראומה המעיקה על הגוף.
ערבוב זמנים ונקודות מבט מאפיין את היצירות המוצגות בתערוכה. האמנית, האישה הבוגרת, רוקדת היום לפסקול שליווה את נעוריה ולשיר ששרה לה אמה בילדותה. הציורים מתייחסים לעבר אבל לא כאל משהו שחלף לו, אין כאן נרטיב סדור המאורגן על ציר הזמן, אלא רסיסי זיכרון ותחושות. האם אלו מחשבות של הילדה שהייתה או של האישה המביטה אחורה? הזמנים מתערבבים ומתערבלים, ההווה מתקיים בעבר והעבר מתקיים בהווה.
שעות פתיחה: רביעי 11:00־15:00, חמישי 15:00־19:00, שישי ושבת 11:00־15:00
“מרחב ממוסגר” / עזרא אוריון
בית הנסן
פתיחה: חמישי 10.2.22, בשעה 18:30
נעילה: 2.4.22
צילומים: אברהם חי
אוצרים: תמר שטיינברג ויובל אוריון
עזרא אוריון, אמן, משורר ופילוסוף, היה מחלוצי תנועת הפיסול הסביבתי בישראל. לאורך השנים יצר אוריון פסלים גדולי ממדים בארץ ובעולם – מלב המדבר ועד הרי ההימלאיה – מתוך ניסיון לייצר חוויה אנושית רוחנית, מעין מקדש חילוני שאליו ניתן לעלות לרגל ולפגוש את הטבע במלוא עוצמתו. במסגרת פעילותו הענפה יזם אוריון פרויקטים ושיתופי פעולה בין אמנים ובין גופים שונים על מנת לקדם את האמנות הסביבתית, ולבסוף אף מתח את גבולות הפיסול כאשר שיגר קרן לייזר אל החלל ויצר פסל אנושי הפורץ אל מעבר למרחבים ולזמנים שבהישג ידינו.
בעבודותיו הרבה אוריון לבחון את יחסי המרחב הטבעי והפיסול האנושי ופיתח מספר מניפסטים, בהם זה הרואה בטבע גורם מחולל ומניע ליצירה. על פי משנתו הפסל הוא “כן שיגור אל התודעה” ותפקידו לפנות אל נפשו של האדם הצופה ולעורר מחשבות ורגשות המצויים אצלו. בנוסף, הטבע, שהוא מעין פסל הנוצר על ידי כוחות טבעיים, מחולל אף הוא תהליכים אלה אצל הצופה. על כן כל שעליו לעשות כאמן הוא להתבונן בטבע וליצור בו תוספת אשר תעצים את חווית הצפייה.
התערוכה “מרחב ממוסגר” עוסקת ברעיונותיו של אוריון לאחר מותו ויש בה מעין פרדוקס פנימי בשל הניסיון להשיב לחלל המוזיאלי את מי שביקש לברוח ממנו וליצור במרחב הטבעי. לכן ביקשו אוצרי התערוכה לבחון דווקא את הרעיונות שבהם עסק אוריון ואת יחסי המרחב־פסל־צופה כפי שהם מתקיימים במרחב המלאכותי. באמצעות עבודותיו של צלם האמנות אברהם חי, שהתלווה אל אוריון בעבודתו והנציח את נקודת מבטו כצופה, מתאפשרת חזרה אל החוויה המתקיימת אל מול הפסל. שילוב עקרונות היצירה של אוריון בבניית התערוכה, כדוגמת בחינת מרחב התצוגה וההצבה בו, מייצר חוויה חדשה המושפעת מן המרחב ומן היצירות גם יחד.
אירועים עתידיים במסגרת התערוכה:
16.02.22 – השקת הספר “עזרא אוריון: פסל בין גלקטי” העוסק במכלול יצירתו, כתביו ורעיונותיו של האמן, במסגרת ערב פתיחת יריד IN PRINT לספרי אמנות בבית הנסן.
08.03.22 – ערב עיון בשיתוף מגזין “ערב רב”, בהנחיית יונתן אמיר ובהשתתפות הדס קידר, יאיר ברק, מיכה אולמן, דליה מאירי, מיכה לוין ואלון אוריון.
הכניסה חופשית
נטע וינר – בשיבה לעתיד
הוא יוצר מוזיקה, תיאטרון, מחול ומה שביניהם – זמר, כותב, נגן אקורדיון וחבר להקת ההיפ־הופ סיסטם עאלי. שיריו כתובים בעברית, אנגלית, יידיש וערבית, ועם הלהקה הוא מופיע גם ברוסית ואמהרית. במקביל ליצירה הוא פעיל חברתי, מדריך נוער, מורה לכתיבה, מנהל מעבדת פיס לתרבות בשכונת ג׳סי כהן בחולון ומאמן קונג פו.
קוראים לו נטע וינר והוא האורח שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.