אושר מינויה של מיה דבש לתפקיד האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון, בתום מכרז פומבי שנערך לתפקיד. המינוי אושר לאחר שוועדת כוח האדם בדירקטוריון החברה לפיתוח תיאטרון, מוזיקה, אמנות ומחול חולון בע”מ קיבלה את המלצת מנכ”ל החברה והמדיטק דני וייס.
דבש מכהנת למעלה משנה כממלאת-מקום האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, במקביל לתפקידה כעורכת התוכן הראשית של המוזיאון מיום הקמתו. בעבר כיהנה כעורכת ראשית בכמה מהוצאות הספרים המובילות בארץ (כינרת, זמורה-ביתן ומודן) וכן כעורכת הראשית של המגזין “בניין ודיור”. במקביל לעבודתה כעורכת, אוצרת וכותבת, לימדה דבש אוצרות וכתיבה לתואר השני באקדמיה לעיצוב בצלאל.
לדבש תואר ראשון בספרות (1974), תואר שני באמנות ואוצרות באוניברסיטת בן-גוריון (2016) והיא בוגרת לימודי תעודה בעריכה באוניברסיטת בר-אילן (1986) ולימודי עיתונות באוניברסיטת סינגפור (1978).
“התקופה האחרונה היתה ללא ספק אינטנסיבית ומאתגרת ותרמה רבות לאופן שבו אני תופסת היום את תפקידו של המוזיאון במרחב הציבורי והפוליטי שבו אנו חיים”, אומרת דבש. “יחד עם הצוות המקצועי והמסור של המוזיאון והמדיטק נמשיך להציג תערוכות שימקמו את עולם העיצוב בהקשר תרבותי רחב ככל האפשר ויעמיקו תוך כדי כך את השיח סביבו”.
דני וייס, מנכ”ל המדיטק: “מוזיאון העיצוב חולון נחשב לאחד המובילים בעולם, והוא ראוי להנהגה אמנותית ומקצועית מן המעלה הראשונה. לאורך שנותיה כעורכת התוכן ואוצרת תערוכות במוזיאון, ובעיקר בתקופה בה כיהנה כממלאת-מקום האוצרת הראשית, הוכיחה עצמה מיה כראויה לתפקיד. ההצלחות של התערוכות שעליהן היתה מופקדת, ובכללן ההצלחה הגדולה של התערוכה הנוכחית ‘ז’ה טם, רונית אלקבץ’ מראות זאת”.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
