ליעל מאירי התוודעתי לראשונה כשעקבתי אחר תצלומי ההופעות של סצינת הפאנק הישראלית, שפורסמו באדיקות בבלוג ולכדו הרבה יותר מאשר את ההופעה עצמה. למאירי יכולת מופלאה לאבחן תופעות ודפוסים ובו בזמן להעניק יחס יחידאי לכל אדם או אובייקט. בגוף העבודות הנרחב שלה היא משתמשת באמצעים האלימים יותר שהכלי הצילומי מאפשר – חיתוכים חדים ותאורת פלאש חדה, משטיחה ומסנוורת – ועם זאת התוצרים אינטימיים וחשופים.
“Rightgendered”, המוצגת בימים אלה בגלריה פלורנטין 4 בתל-אביב, היא תערוכת היחיד הראשונה של מאירי בחלל “רשמי”. זאת, אחרי שנים של פעילות אינטרנטית ענפה, תערוכות קבוצתיות מהוגנות יותר ופחות, תערוכת יחיד בבר התועבה המארח הופעות פאנק וכמה חוברות שהוציאה בהוצאה עצמית בחמש השנים האחרונות. החוברות של מאירי – הכלאה של ספר-אמן ופנזין – משלבות טקסטים שהם רגישים, פואטיים, ובו בזמן פנקיסטיים וחדים.
יעל מאירי, “דיוקן עצמי עם פטרוזיליה, שני מלפפונים”, 2017
התערוכה נוצרה בעקבות חוברת שהוציאה מאירי באותו שם מוקדם יותר השנה, ובה תצלומים המציעים מבט על גופם של גברים, בעיקר באזור החזה והבטן, וכן צמחים והנוכחות הגופנית שלהם. התערוכה, לעומת זאת, מציעה חוויית לכידות גופנית מחד גיסא ותחושה של אי-הלימה מגדרית מאידך גיסא. כותרת התערוכה מתייחסת למצב שבו הזולת טועה במגדר של היחיד/ה באופן קבוע, ותוהה אם הזדהות מגדרית “נכונה” אפשרית בכלל בחוויה של א/נשים א-בינאריים.
הצופה המתמידה במאירי הבחינה ודאי שהיא עוברת שני תהליכים מקבילים לאורך השנים – האחד הוא תהליך פיזי של שינוי ניכר לעין שמופיע בעבודות מעצם העובדה שמאירי נוכחת בהן לא מעט, מתבוננת בגופה ומשתמשת בו כקנה-מידה. השני הוא תהליך של יציאה לאור והתפתחות אמנותית מרשימה.
התערוכה בשלה ובוגרת. את הפורמט המדופדף הקטן של החוברות מחליפה הצבה שמייצרת חיבורים אינטליגנטיים בין הדימויים בחלל. ההדפסות הגדולות מעמתות את הצופה עם דימויי גוף בקנה-מידה הדומה לגופו שלו. זו אמנם תערוכת צילום פרופר, המציגה דימויים דו-ממדיים צמודי-קיר בלבד, ובכל זאת החומריות של ההדפסות, התלייה של תצלומים ממוסגרים על גבי הדפסות צמודות קיר ועבודת קיר אחת, המורכבת מריבוי הדפסות קטנות, מייצרות חומריות שהופכת כל צילום לאובייקט עם תכונות פיסוליות.
ביום שבת, 26.8.17, יתקיים בפלורנטין 4 שיח גלריה בהשתתפות דור מליכסון, שישתף את סיפורו האישי הא-מגדרי תחת הכותרת “אימת שיעורי הספורט ומקלחות הבנים המשותפות”, והאמנ/ית, שתדבר על תהליך העבודה על התערוכה ועל מחשבות בעקבותיה.
יעל מאירי, “Rightgendered”, גלריה פלורנטין 4, תל-אביב
אוצרת: גליה גור-זאב
שעות פתיחה: שישי ושבת, 15:00–12:00. בשאר ימות השבוע: 19:00–10:00
ניתן לבקש מפתח במשרד הקבלה של האכסניה הסמוכה, בפלורנטין 6
שיח גלריה: 26.8.17, בשעה 12:00
נעילה: 16.9.17
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
[..] “חוויית לכידות גופנית מחד גיסא ותחושה של אי-הלימה מגדרית מאידך גיסא”
מי כותב בעברית כזאת?
חרות
| |