בוקה גרינפלד, צירוף 18, 2015
בוקה גרינפלד, “חישה שלא מרחוק”, פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי” אוצרת: יעל רביד
תהליך העבודה של בוקה גרינפלד מתחיל לרוב בצילום; סקיצה מהירה של מקומות פיזיים ו/או מבנים וקטעי נוף פתוח. במהלך העבודה בסטודיו היא מחברת בין החומרים השונים שאספה בשיטוטיה ומרכיבה עבודות המתלכדות לציור או לאובייקט פיסולי.
נוכחותן של העבודות בסטודיו היא נקודת פתיחה למעבר בין עבודה פיזית להרכבת צירופים דיגיטליים לסדרה שנוצרה ל”דימוי היומי”. כשהתצלומים עולים למסך המחשב הם מעובדים: חומרים, טקסטורות וצבעים מתחברים לקומפוזיציה בתנועה.
על אף שהדימויים הקיימים נחתכים ומודבקים ומשתבשים, נוצרת תמונה של מרחב פתוח.
התצלום, האוסף לתוכו מדיומים שונים, מאפשר חיבור של עולם קרוב יותר וחושף תהליך עבודה דומה המועתק מהסטודיו אל המסך.
בוקה גרינפלד בפייסבוק
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
