עיר עם עתיד?

‫בעיריית חיפה נראה שעסקים כרגיל. הסופה המתחוללת סביב מוזיאון חיפה לאמנות בעקבות פיטוריה של האוצרת לאה אביר (שעד לרגע זה לא נומקו באופן רשמי) אינה, כך נראה, יותר מגשמים מאוחרים של אפריל על חלונות העירייה המנומנמת ברחוב חסן שוקרי. יותר מ-300 אוצרות ואמניות, ביניהן בכירים ובכירות במוסדות התרבות, בתי-הספר והאקדמיות בישראל, חתמו על עצומת מחאה בעקבות פיטורי אביר, אולם עבור ראש העיר, ועד מוזיאוני חיפה והעומד בראשו מדובר בלא יותר ממכה בכנף.

את רצף התערוכות שבוטלו עם פיטוריה של אביר תחליף תערוכה חדשה מאוסף ישראל מקוב. בין העבודות שיוצגו יהיו גם יצירות של אמנים שחתמו על החרמת המוזיאון. נראה כי נמצאה דרך צינית לעקוף את החרם שהוכרז על המוזיאון עד שיקבל על עצמו שורה של דרישות המנוסחות בעצומה. במקביל הזמין המוזיאון אמנים ישראלים החיים בחו”ל להציג בו, בהנחה שאירועי החודשים האחרונים לא הגיעו לאוזניהם.

מי שעוקב אחרי דפוס הפעילות של ראש העיר יונה יהב בעיריית חיפה בתחומים אחרים, כמו חשמול מסילת הרכבת, הרחבת המפעלים הפטרוכימיים או בניית מעגן הפולינום (ואלה רק כמה דוגמאות) יודע שגם חוות דעת מקצועית של משרד הבריאות, נייר עמדה של מקצוענים בתחום התחבורה, מחאה ציבורית או פורום של צעירי העיר אינם מרשימים את יהב או את דרג מקבלי ההחלטות, שממשיכים בשלהם. ייתכן שבצדק. מספר החיפאים מקרב האמנים החתומים נמוך, והציבור החיפאי, כקהל שבוי בהעדר חלופות קרובות, יגיע לצרוך תרבות גם ממוסד תרבות מאיכות נמוכה.

זמן קצר לאחר פיטורי אביר, מיהר מנכ”ל מוזיאוני חיפה, נסים טל, למנות את סבטלנה ריינגולד לתפקיד ממלאת מקום אוצרת המוזיאון לאמנות. זוהי בחירה מפתיעה מכמה טעמים. ראשית, ריינגולד מכהנת כיום כאוצרת של שני מוסדות אחרים בעיר – מוזיאון הרמן שטרוק ומוזיאון מאנה כץ. חשוב מכך – אין לה ניסיון ממשי באוצרות של אמנות עכשווית, לא תיאורטי ולא מעשי. בדיוק שתי הסיבות שבגללן, כך הצהיר בעבר טל, נבחרה אביר – נסיונה המעשי והתיאורטי בתחום שבו פועל המוזיאון.

מקור המקורב לאירועים מספר שטל ניסה כבר בעבר למנות את ריינגולד לאוצרת המוזיאון לאמנות, לפני בחירתה של אביר, אך המינוי לא עבר את אישורה של מועצת המנהלים. לדבריו, “טל ניצל את ההזדמנות לממש את המינוי הזה דרך הקטיגוריה של מינוי זמני, לאחר שרבים מחברי מועצת המנהלים התחלפו”.

ההרחקה של מוזיאון חיפה מתחום האמנות העכשווית ושליחתו על-ידי פקידים אל שולי הסצינה מסיבות פוליטיות נתפסות בעיני רבים כפגיעה קשה באמנות בישראל בכלל; מספרם של המוסדות הציבוריים לאמנות בארץ הולך ומתמעט ממילא. אשר על כן, תגובת הנגד של עולם האמנות לא הסתכמה בחתימה על העצומה. אמניות יצרו קשר עם המוזיאון בבקשה לקבל חזרה את עבודותיהן מהאוסף. כל האוצרים שהיו אמורים לאצור במוזיאון בשנה הקרובה ביטלו את תערוכותיהם, ביניהם יעל מסר וגלעד רייך, אורית בולגרו, אבי לובין וגילה בלס. הרצאות של אמנים בוטלו, ביניהן של דוד עדיקא ורועי רוזן.

פורום האוצרות, גוף של אוצרות עצמאיות שהוקם בתגובה לפיטורים והיה גם אחראי לניסוח הדרישות ממוזיאון חיפה, ממשיך להתכנס ולנסח כלים אתיים ומשפטיים שישמשו קווים מנחים לבחירה לתפקידים ציבוריים בתחום האמנות.

הנסיונות של עיריית חיפה לעבור לסדר היום זוכים למחאה חריפה בשטח. מה שברור הוא שהעניין לא יישכח במהרה, ובעירייה ייאלצו להתייחס למחדלים בתחום התרבות במוקדם או במאוחר. בין החותמים על העצומה גם כאלה שישבו בוועדת הבחירות הקודמת, כך שגם אם יקומו מועמדים לתפקיד אוצר המוזיאון, ספק אם יהיו מי שיישבו בוועדה לאישור המינוי.

ממוזיאוני חיפה נמסר בתגובה לדברים כי ״פיטורי האוצרת לאה אביר נעשו על ידי מועצת המנהלים של המוזיאון ולא על ידי המנכ”ל. רק מועצת המנהלים של המוזיאון מוסמכת לקבל החלטה בדבר חילופי אוצר במוזיאון.
המכרז לאוצר קבוע של המוזיאון יפורסם לאחר פתיחת התערוכות הקרובות במוזיאון חיפה לאמנות ב-16.5.15. המכרז יהיה מפורט ושקוף.
התערוכה הקרובה שתפתח במוזיאון אינה קשורה בשום אופן לאוסף ישראל מקוב.
גב’ ריינגולד מונתה לתפקיד אוצרת מוזיאון חיפה לאמנות. מינוי זה הוא זמני בלבד ונעשה לצורך קיום המשך הפעילות של המוזיאון, עד למציאת אוצר/ת קבוע/ה. המינוי נעשה בהחלטת מועצת המנהלים, לאור העובדה כי לגב’ סבטלנה ריינגולד ניסיון של כ-20 שנה במוזיאון חיפה, במגוון תפקידים מוזיאליים, מתוכם כ-5 שנים היא משמשת כאוצרת מוזיאון מאנה-כץ וכשנתיים – כאוצרת של מוזיאון הרמן שטרוק. לאורך השנים בשני מוזיאונים אלה (גם במוזיאון מאנה-כץ וגם במוזיאון הרמן שטרוק), אצרה גב’ ריינגולד תערוכות שעסקו בתחום האמנות המודרנית והאמנות העכשווית כאחד.
מינוייה של גב’ ריינגולד מעולם לא עלה על סדר יום של מועצת מנהלים של המוזיאון. לא לפני מינוי לתפקיד של לאה אביר ולא אי-פעם.
חלק צנוע מאוד בתערוכה כולל אמנים ישראלים שחיים בתקופה זו ויוצרים בניו-יורק.
הקריאה שלא להציג במוזיאון חיפה הינה פסולה ביסודה ופוגעת הן באמנים עצמם, והן בקהל הרחב, בתלמידים, ובסטודנטים, שהם הצרכנים החשובים ביותר של האמנות.
הגדרת הקווים המנחים לבחירת בעלי תפקידים ציבוריים בתחום האמנות משותף לכל מוסדות האמנות בישראל ולא רק למוזיאון חיפה.
אנו נמשיך בדרכנו לאורך השנים, להציג ולקדם את מיטב העשייה האמנותית העכשווית בישראל״.

עדכון 17.4.15: בעקבות טענת המוזיאון כי התערוכה הקרובה אינה קשורה לאוסף ישראל מקוב העניין נבדק שוב והסתבר שתערוכה מאוסף ישראל מקוב אמנם תוכננה להיפתח בחודש הבא, אך נדחתה בינתיים.