מוחמד סבאענה, קריקטוריסט העיתון הפלסטיני “אל-חיאת אל-ג’דידה”, נעצר על ידי צה”ל ב-16 בפברואר בעת שובו מירדן. הצבא לא מסר מדוע נעצר, אולם נראה שהסיבה היא קריקטורות שפרסם המביעות תמיכה בשביתת האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים. ב-18 בפברואר האריך בית משפט צבאי את מעצרו בתשעה ימים נוספים “לצורך השלמת החקירה”, וב-28 בפברואר האריכו את המעצר בשנית.
* עדכון 15.4: סבאענה נידון לחמישה חודשי מאסר וקנס בסך 10,000 ש”ח בגין “יצירת קשר עם ארגונים עויינים”.
מוחמד סבאענה נמצא כעת בכלא ללא מידע על ההאשמות המיוחסות לו, מבלי שיותר לו לפגוש איש, לרבות עורך דין. הן המעצר והן הפרת זכויות העציר השיטתית נעשים במסגרת נסיון שירותי הביטחון הישראלים לרסק את מאבק השחרור הפלסטיני בכלל ומאבק האסירים שובתי הרעב בפרט, באמצעות מעצר עיתונאים, אינטלקטואלים, אנשי ציבור וקובעי דעת קהל פלסטינים.
אנו, אמנים ואמניות אזרחי/ות ישראל, קוראים/ות לשחרר את מוחמד סבאענה. ציורי המציאות שיצר אינם פשע – המציאות היא הפשע והפושעים הם אלו שייצרו אותה. כמו כן אנו קוראים/ות לשחרר את כל העצירים המינהליים, או להגיש נגדם כתבי אישום ולקיים משפט צדק.
רבים מאיתנו חתמו על עצומות, השתתפו בהפגנות והפיצו מידע חשוב בתקשורת וברחבי הרשת. כדי שמכתב זה לא יהיה עוד מסמך מלא שמות וחתימות אנו חותמים/ות בסולידריות באמצעות אמנותנו.
התערוכה נערכת ביוזמת כתבי העת “ערב רב” ו”החדש והרע” וקבוצת “גרילה תרבות“.
מעוניינים/ות להצטרף למחאה? שלחו שם ויצירה (דימוי, שיר, קישור לעבודת וידיאו וכיו”ב) לכתובת:
לטקטס בערבית | יצירות של מוחמד סבענה
דימוי:
- “Letrascape” – נאסר נאווג’ה
- תמר הירשפלד – “על הכייפאר ומרחבא”
- דבורה מורג – “נפילה”
- אפרת קדם – “Relief”
- חן שפירא – “ישראלי”
- דוד אברבוך – “DIFII”
- אפי ואמיר – Self Portrait as an Israeli Couple
- דפנה קפלן – “בית לחם”
- מיש – “הצבר הירוק”
- הדסה סטולר – ” אטום”
- יעלה אורן זלאייט
- ליאור מיצי אורסיני יעיש – דיוקן אינסטגרם (על רקע ילדים בלי סמארטפון)
- טופי סטולר – “סדר במגירה”
- לירן פישר “they always have their reasons”
- ליאור אופיר
- אייל מולצ’נסקי – מעצר
- אלעד לרום – “SHOT AT”
- שי יחזקאלי
- לבון אמיר – “הוצאה להורג”
- יובל כספי
- אלה בן עמי – נוף ישראלי עם גדר
- שירלי קניון – 29.04.2012
- טל רוזן אליעזר – “מאמץ”
- אילת – “”ללא כותרת / פחם
- אנאבל שמר
- אורלי דביר – “עוזי”
- מיקי קרצמן – מחנה פליטים 2000
- הגר מיטלפונקט – “רישום וציפור מתה”
- ציקי אייזנברג – “דגל שחור”
- גיא רז
- נטע עמיר – “insideout”
- ציפה קמפינסקי – ” ללא כותרת”
- גיל גורן
- מירי פליישר
- חוה ראוכר – “דיוקן האמן כאיש עשיר”
- איציק רנרט
- גלה ויצמן – “מערה”
- מורן אביב – “מפת זיכרון”
- עירא שליט – bibitank
- טמיר ליכטנברג – “untitled”
- טל כהן בכור
- נטלי לוין – “מתנגד”
- לי לוריאן – “עזה 2012”
- איליה פוקס – כתם שחור
- יוחאי אברהמי – “בחושך”
- עמיר רוזנברג – “ללא כותרת”
- רפרם חדד – “שחמט”
- אורי פינר – “ללא כותרת”
- אריג’ זידאן
- עדית נתן – מחסומופולי
- יהודה סווד – “חברון”
- חיים גל און – “the shooter”
- יונתן אמיר
- אילה טל – So
- ג’ינה בן דוד – מתוך מיצג לשחרור גלעד שליט
- נועה כץ – “אצבעות”
- איילת אנה אפל – הבשורה
- נאוה הראל שושני – “ללא כותרת”
- יגאל סרנה
- ניר הראל – “צרור”
- רונן אידלמן – “מג”ב בווימאר”
- אבי כץ – “Gag Flag”
- להלי פרילינג -, ללא שם”
- רותם מקרית גת – אמנות מפגרת
- רותם ריטוב – “טנק”
- מיקי הראל – מתוך הסדרה “גן של ורדים”
- ורדית גולדנר
- נעמי גרשטיין – “המוזות”
- מיכל בראור – “Backfill”
- מורן ברק
רשימת האמנים גדלה והתערוכה מתעדכנת מדי יום.
וידאו:
אריאלה אזולאי – “אני יכול להדגים לך”
גיל מועלם דורון – “איסוף”
גולי זילברשטיין – “Disturbdance”
טקסט:
יעל ברדה
בעז יניב – קישוט
הַפְסֵק לִהְיוֹת עָצוּר
וְהִתְמַסֵּר לָרוּחַ
זֶה שָׁבוּעוֹת שֶׁאוֹר הַיּוֹם בַּחוּץ אֵינוֹ חָדֵל.
מִמָּה אַתָּה מֻטְרָד?
אַתָּה חָפְשִׁי לָלֶכֶת,
אֵין אִישׁ אוֹ תְּרִיס עוֹמֵד בְּדַרְכְּךָ.
בְּטַח בְּחַלּוֹנְךָ וְגַם בָּרוּחַ,
וּבְכָל זֹאת בְּגוּף שְׁלִישִׁי לִכְתֹּב אֶת עַצְמְךָ
בְּאֶמְצַע לַיְלָה לְלֹא שֵׁנָה,
לִכְתֹּב כָּךְ עַל הָרוּחַ?
וְעוֹד לִפְתֹּחַ בַּמִּלָּה עָצוּר
כְּשֶׁכּוֹס הַקָּפֶה שֶׁלְּךָ עוֹדָהּ חַמָּה,
וּבְמֶרְחָק קָטָן מִנְּסִיעָה
קוֹטְפִים עַכְשָׁו אָדָם מִמִּטָּתוֹ כְּמוֹ פֶּרַח,
וְקוֹשְׁרִים לִשְׂעָרְךָ.
ברטולד ברכט / כתובת בלתי מנוצחת
תרגם מרדכי אבי-שאול | מתוך מבחר שירים, ספרית פועלים 1986
בעת מלחמת העולם
בתא אחד שבבית-הסוהר האיטלקי סן קרלו
שהיה מלא חיילים, שיכורים וגנבים,
שרט חייל סוציאליסט בעפרון על הקיר:
יחי לנין!
למעלה למעלה היה הכתב, בלתי נראה כמעט
בתא האפל-למחצה, אבל
האותיות – ענקיות.
משראו זאת הסוהרים שלחו צבע עם דלי
מלא סיד.
ובמִצבוע ארוך הוא טייח את הכתובת
האיומה.
אולם, מאחר שמשח את הסיד רק בעקבות הכתב,
כתוב היה עתה למעלה על קיר התא
באותיות סיד:
יחי לנין!
בא צבע אחר, צבע את הכל במִצבוע רחב
וכך נעלה הכתובת לכמה שעות, אבל
לפנות בוקר,
משיבש הסיד, חזרה ובלטה הכתובת:
יחי לנין!
אז שלחו הסוהרים בנאי שיתקיף את הכתובת
בשׂכין.
והוא גרד אות אחת אות, עבד
שעה שלמה,
וכשגמר הייתה הכתובת כתובה למעלה, בלא צבע,
אבל חקוקה עמוק בחומה, הכתובת הבלתי-מנוצחת:
יחי לנין!
עכשיו, הסירו את החומה! אמר החייל.
———-
חצי דמעה מדימונה | מתי שמואלוף
לאלפי האסירים הפלסטינים הכלואים בעצב מנהלי
שָׁמַעְתִּי פִּיצוּץ גָּדוֹל הוֹפֵךְ
לִצְלִילִים אִטִּיִּים וַאֲרֻכִּים עֵת
נוֹלְדָה נְשִׁימַת הַמְּיֹאָשׁ.
לַמֶּרְחָבִים לֹא בָּחַרְתִּי גְּבוּלוֹת
לָרְחוֹבוֹת לֹא בָּחַרְתִּי שֵׁם
בּוֹר בָּחַרְתִּי, נֶעֱמַדְתִּי
בּוֹ
מתוך “למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים” (הוצאת נהר ספרים, 2010)
———-
תהל פרוש / מירקל שמירקל
יצאתי מהכלוב לכלוב.
סורגי מלח, סורגי מלח לבנים על עורי
והסימן שאינם וישנם מהבהב אדום וסמוק,
הדף הלם נשברת עצם לב,
שערות שחורות פוארות שמים אש,
עצב מר סותם לי את הגרון
מצווצח מירקלה שמירקלה
הצילו. דחוסה בעטיני פרה
אפשר לחלוב אותי
מי גן עדן ומי ביוב
דבש ניגר וחלב חם,
וכל זה נוגע בי
זורם במורד הגב נכנס
לתוך מה שסיפרתי לעצמי
ומה שידעתי ומה שראיתי עובר בחלומות
כל זה מלכלך אותי
בציפייה איטית ובסיבוך נשימה.
*
בימים הכי אפלים
אני סומכת על טוב ליבם של זרים
אחד אחרי השני
אפילו בימים האפלים
משהו נוצץ כל כך בחשיכה
תמרור זוהר.
————-
סילאן דלאל / ציפור
[ולכתוב ברשימה אחת את כל הדברים שיש לנסות, שיש לשבור, שיש ואסור להשלים עמם, אני קמה מהכסא וצועדת לכיוון החלון, הוא לא נפתח בחוץ לא יורד גשם והשמש לא זורחת ואינני יודעת לעוף]
————
עבודות שנשלחו אלינו מפורום הנוער שארק, פלסטין:











































































































אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה


שאפו! רעיון נהדר, לא שזה ישנה משהו לשלטון אבל כל הכבוד.
אסתי סגל
| |[…] http://erev-rav.com/archives/22527 […]
אנשי הכפר
| |עדכון מצבו: http://blog.cartoonmovement.com/2013/04/mohammad-sabaaneh-sentenced-to-5-months-in-prison.html
למי שיש מידע נוסף, בבקשה שתפו.
גולי
| |[…] che, in segno di solidarietà con Sabanah, hanno pubblicato alcune loro opere sul magazine on line Erev Rav, realizzando una sorta di mostra virtuale. Secondo il gruppo, guidato da Rafram Haddad, le vere […]
L’arte della solidarietà | Mediterranea
| |