“צריבת הזמן”/ גילה שנל
בית האמנים ע”ש יוסף זריצקי, אלחריזי 9 ת”א
פתיחה: חמישי, 30.9.21 בשעה 19:00
מפגש עם האמנית והאוצרת: שלישי, 12.10.21 בשעה 18:00
נעילה: 23.10.21
אוצרת: אירית לוין
עבודותיה של גילה שנל בתערוכה “צריבת הזמן” נוגעות באסתטיקה של בלייה והתפוררות החומר באמצעות טכניקות של צילום ושל עיבוד מצעי מתכת בחומצה (אבץ, ברזל ואלומיניום).
חומרי ההשראה הם סביבות עזובות וזנוחות, פריטים שעברו תהליכי התכלות, דימויים בעלי מרקמים וחומריות עכרוריים, הנקרים בדרכה בחיי היום־יום ובמקומות שבהם היא משוטטת. מראות אלו, שעקבות הזמן והעבר ניכרים בהם, צדים את עינה, מתועדים בצילומים ולאחר מכן נשזרים בעבודות המתכת.
העיסוק של האמנית במתכות, בחומצה ובהדפס ניכר כבר בגוף יצירתה המוקדם. התהליך הואץ בשנת 2009, אז החלה שנל לעבוד באינטנסיביות על פלטות מתכת בעזרת חומצה בסדנה במושב אביחיל, בחצר ביתה של האמנית דורית מגל. מקום זה שבו היא יוצרת, מהווה מעין כמוסה בחלל ובזמן, מעבדה להתנסויות וללמידת החומרים.
מלאכת היצירה ספונטנית ואקספרסיבית, בין היתר בצורות מעגליות ובתנופה קווית. תהליכי העבודה והפעולות החזרתיות מעוררים תחושת טקסיות: כיסוי הפלטה הנבחרת באספלט; ציור, רישום וחריטה מהירים; כיסוי, ייבוש, הכנסת המתכת לחומצה, שטיפה במים, טבילה בחומצה, שטיפה במים וחוזר חלילה. הפעולות החוזרות ונשנות יוצרות במתכת תחושת עומק שתוצאותיה שונות ממצע למצע.
הפלטה המעובדת הופכת לעבודת האמנות עצמה או משמשת מצע שעליו מודפס תצלום שצילמה. לתצלומים אופי נוגה וחרישי, והם יוצרים עם מצע המתכת דיאלוג המעצים את תחושת ההתכנסות. באמצעות מרקמי צבע עשירים נוצרים מפגשים בין הנגלה לנסתר.
היצירה הפואטית, שבה נמתחים גבולות החומר לעיתים עד להתפוררות וכלייה, אוצרת בחובה הלכי רוח הנוגעים בחלוף הזמן וברובדי הזיכרון האישי.
שעות פתיחה: ב’־ה’ 10:00־13:00, 17:00־19:00; יום ו’ 10:00־13:00; שבת 11:00־14:00
גילה שנל, ללא כותרת, פלטת אלומיניום מעובדת בחומצה, 20X20 סמ, 2014, צילום אבי אמסלם
מפגש ת(א)עשייה #93 עם גלעד רייך בסדנאות האמנים ירושלים
האם אנחנו עובדים יותר מדי? אמנות ועבודה, אמנות כעבודה
יום רביעי, 29.9.21, בשעה 20:00
*האירוע ישודר גם בזום ובפייסבוק לייב בעמוד של סדנאות האמנים
גלעד רייך, אוצר, כותב וחוקר עצמאי מגיע להתארח במפגש תאעשייה!
הרצאתו תעסוק במודלים שונים של סירוב לעשייה אמנותית כדרך פעולה עבור אמנות פוליטית משנות ה־60 ועד היום. “שביתת האמנות” של “קואליציית עובדי האמנות בניו יורק” הייתה רגע מפתח ביחסי אמנים ועבודה, אמנות ועובדים, במחצית השנייה של המאה ה־20. בהרצאה רייך יצביע על המהלך הזה ויבקש לקשור אותו הן לשינויים חברתיים ופוליטיים שהתרחשו בעולם העבודה בעשורים האחרונים והן לתהליכים פנימיים בעולם האמנות ובראשם המפנה החברתי.
לפרטים נוספים וקבלת לינק לזום: https://bit.ly/gilad_reich
Art Strike at the Metropolitan Museum of Art, New York City, May 22, 1970
“ארץ חבושה” / אירועי נעילת התערוכה “ארץ פצועה” של אריאן ליטמן באוצרות גליה בר אור
יום חמישי, 30.9.21, החל מהשעה 19:00
*האירוע יתקיים בכפוף לתו הירוק
ביום חמישי הקרוב תינעל התערוכה “ארץ פצועה” של אריאן ליטמן באוצרות גליה בר אור, באירוע חגיגי שבו יוקרן הסרט הדוקומנטרי “בורדר לנד: דרכים אלטרנטיביות למפות את ירושלים” של מיכל שכנאי יעקבי, יושק קטלוג התערוכה ויתקיים פרפורמנס בחלל סדנאות האמנים בהשתתפות אמניות אורחות: יעל תאי, אמנית קול, וסיגל וייסבין רוזמן, פרפורמרית ומנהלת אמנותית.
לפרטים נוספים: https://bit.ly/eretz_havusha
אריאן ליטמן, “ארץ פצועה”, מפה, חבישות גאזה סטריליות, קלסימו, דיו, חוטים ובד, 2021, צילום: אודי קצמן
שיח גלריה עם אתי אברג’יל / אירוע נעילת התערוכה “מתחת למים לא שומעים את שיר הערש״ של יפעת שטיינמץ־הרסט באוצרת אוריין גלסטר אורן
ראשון, 3.10.21, בשעה 19:00
*האירוע יתקיים בכפוף לתו הירוק
לכבוד ערב נעילת התערוכה “מתחת למים לא שומעים את שיר הערב” מגיעה להתארח האמנית אתי אברג’יל בשיחה עם יפעת שטיינמץ-הרסט ואוריין גלסטר אורן.
התערוכה מציגה אובייקטים שימושיים מן הסביבה הביתית, לאחר שעברו שיבוש ושינוי. לצד האובייקטים מוצגים ציורים שצוירו באמצעות מגבים כתחליף למכחולים, וחלקי־טקסטים פואטיים שכתבה שטיינמץ. חפצי הרדי־מייד אשר מקבלים חיים חדשים מקיימים בתוכם מעגליות סגורה ותנועה של היפוך: מיקסר הבנוי על תנועת סיבוב משותקת (“הציפור”), תקע הבוקע משקע, עורו המנושל של כדורסל (“Dunk”), וברזים הפונים זה לזה במעגל סגור (“נרקיס”). אף על פי שמדובר בחפצים תעשייתיים, הם הופכים לבעלי אופי פואטי ורגשי. החפצים הביתיים, שנועדו לשרת ולהרחיב את פונקציות הגוף האנושי, מהדהדים אותו.
לפרטים נוספים: https://bit.ly/yifat_oryan
יפעת שטיינמץ, “הציפור”, מיקסר-יד חשמלי, עץ ובטון, 1515160, 2017, צילום: יפעת שטיינמץ
“לדעת ציור”
ספרו החדש של יונתן הירשפלד
התבוננות ביצירות מופת היא הזמנה לצמיחה אישית רוחנית ואינטלקטואלית. יצירות המופת מגרות את הנפש ואת הדעת, ואף יכולות לשנות את נקודת מבטנו על החיים.
טורים אלו מאת יונתן הירשפלד, שהתפרסמו במדור “תמונה” במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ” מוקדשים בדיוק להתבוננות כזו ביצירות מופת.
בספר מכונסים טורים נבחרים מתוך ״תמונה״, החל מ־2013 ועד 2020 .כל אחד מהם הוא מבט באורך 500 מילה המוקדש ליצירה אחת. בכל טור מציע הכותב הצעה לניתוחה של היצירה: פעם מן הפרספקטיבה של תולדות־אמנותית, פעם מהפרספקטיבה הפסיכואנליטית ופעם בגוון פילוסופי. כל מבט כזה נועד לפתוח את היצירה ואינו מתיימר למצות אותה.
בספר “לדעת ציור” מתבונן יונתן הירשפלד ביצירות המופת ומנתח אותן גם באמצעות זיכרונות ילדותו, אהבותיו ושיברונות הלב שלו. בכך נעשה קובץ טורים זה למעין אוטוביוגרפיה מעודנת ביותר, בה הוא מספר פרקים מסיפור חייו דרך יצירות מופת של אחרים.
יונתן הירשפלד, יליד ירושלים, 1979 ,הוא צייר החי ועובד בתל אביב. הירשפלד כותב ומרצה על תולדות האמנות, פילוסופיה ופסיכואנליזה בקתדרות שונות ובמוזיאון תל אביב, וכתב בין היתר מאמרים לכתבי העת “ערב רב” “אודיסאה” ו”אלכסון”. מ־2013 בעל הטור ״תמונה״ בעיתון ״הארץ״.
נירה פרג – לומדת מחסומים ומפרקת אותם
אמנית זוכת פרסים ומרצה לאמנות שמרבה להציג בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובחו״ל. רבות מעבודותיה מתארות פעולות אנושיות באתרים דתיים ומקומות בעלי מטען סמלי פוליטי ותרבותי. העבודות נוצרות כמחקר אמנותי באנתרופולוגיה, וספק מתעדות ספק מכוננות יחס מיוחד בין קדושה, טקסיות ופולחן לבין חיי היומיום.
עד כה הציגה עבודות וידיאו, אולם תערוכתה החדשה, ״תוספת שבת״, כוללת גם יצירות בפיסול, אנימציה ממוחשבת ופרפורמנס.
קוראים לה נירה פרג והיא האורחת שלנו היום בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
